תרגילי חקירה שכדאי לכם להכיר –
חקירה פלילית אינה חוויה נעימה ובמיוחד כאשר מדובר "באדם מן השורה" שזוהי הפעם הראשונה שלו שנחקר בחדר חקירות. לא כולם יודעים ומבינים את משמעות החקירה במשטרה על גורל התיק ובעיקר לגבי ההחלטה האם לסגור את התיק ולהימנע מהגשת כתב אישום או לבקש הארכת מעצר ו/או להגיש כתב אישום.
תרגילי החקירה שכדאי להכיר –
חוקרים משטרתיים מנוסים מאוד משתמשים במגוון רחב של תרגילי חקירה ומטרתם לקבל הודאה או את המידע הנחוץ להם.
חקירה סמויה- חקירה לא פורמאלית שמטרתה לאסוף חומר חקירה באמצעות שיחות חולין בתחנת המשטרה או בניידת, מדובב, מעכב יזום באמצעות האזנה לטלפון השתלת מיקרופונים ומצלמות נסתרות, בילוש והתחקות אחר פעולות חשודים, איסוף ממצאים מהזירה ועוד.
חקירה גלויה – מדובר על חקירה רשמית שבה מודיעים לחשוד שהוא נחקר תחת אזהרה ומתעדים את כל מה שנאמר.
תרגילי נידוב מידע –
רבים טועים לחשוב שהחקירה מתחילה ומסתיימת בחדר החקירות אך בפועל החקירה מתנהלת מהרגע שבו יש חשד סביר כנגד אותו חשוד ועד שהתיק נסגר או עד שמוגש כתב אישום. במקרים של עבירות חמורות מתבצע איסוף החומר אף לפני הזימון לחקירה.
למעשה החקירה מתחילה עוד לפני הכניסה לחדר החקירות, כשיחת חולין עם כל מי שנמצא בתחנת המשטרה: במסדרונות, בפינת העישון, עם חוקר סמוי המתחזה לנחקר נוסף, או עם סתם שוטר ידידותי במיוחד. בנוסף גם שיחת חולין עם החבר שפגשתם בתחנה מוקלטת וכל דבר שנאמר בה יכול לשמש נגדכם. צריך להתייחס לכל תחנת משטרה וכן לניידות כאולפן הקלטות של ממש, והחל מהכניסה לתחנת המשטרה או מהניידת מתועדים באמצעות מיקרופונים ומצלמות, ושיחת החולין עם האדם התמים לכאורה עשויה להיות למעשה שיחה עם חוקר מנוסה.
במצב של עיכוב חשוד והסעתו בניידת לתחנת משטרה, חשוב לדעת כי הניידת עצמה משמשת כ"אולפן הקלטות" בו מתועד מה שנאמר כמו אמירות ספונטניות שקושרות את החשוד לביצוע העבירה "ראשית הודאה" (למשל חשוד שאומר באופן ספונטני "אין עלי סכין בכלל" מוסר ראשית הודאה שכן הוא יודע באמצעות מה הקורבן נדקר).
דוגמא נוספת כשהחשוד מצהיר שלא ידבר עד שיעשו איתו הסכם של עד מדינה ובמצב כזה הוא קשור את עצמו לאירוע.
במקרים כאלו של "נידוב" מידע בתוך ניידת משטרה השוטר ששמע את הדברים ממקור ראשון עורך "זיכרון דברים" למה שנאמר (גם אם הדברים מוקלטים) ולאחר מכן הדברים הללו ישמשו כנגד אותו החשוד.
יחד עם זאת, היות שהדברים לא נאמרו תחת אזהרה בחקירה רשמית, אלא על ידי תשאול (שיחה לא פורמאלית טרם חקירה), משקלם יהיה נמוך יותר מאשר הדברים שיאמרו בחקירה תחת אזהרה, אך הם בהחלט עלולים לסבך את החשוד.
תרגיל נוסף של נידוב מידע הוא באמצעות הודעה בתקשורת. בתיקים שיש בהם מספר חשודים שהחוקרים מעריכים שיש קשר בניהם, המשטרה יכולה להוציא הודעה לתקשורת על כך שאין כיוון חקירה ובינתיים לערוך האזנות סתר לטלפונים של החשודים. בהנחה שיראו את ההודעה בתקשורת, הם יתקשרו בניהם, ידברו או ילגלגו על כך שלמשטרה אין כיוון וכמובן יפלילו עצמם.
תרגיל חקירה משטרתי נוסף שמתבצע באמצעות התקשורת, הוא למשל במקרים בהם נתפס חשוד אשר נחשד בביצוע ריבוי עבירות מין כלפי נפגעים שונים, תצא הודעה בתקשורת עם שמו ומענו של החשוד לחשדות המיוחסים לו, על מנת לנסות ולאתר נפגעים נוספים.
תרגיל נוסף הוא באמצעות מדובב. מדובב הוא חוקר סמוי מוסמך שמטרתו לגרום לחשוד לנדב מידע מרצונו (בעיקר במקרים מסובכים), כשהוא אינו מתושאל ואינו נמצא בחקירה באזהרה. למשל, המשטרה יכולה לעכב חשוד לחקירה ובדרך לתחנה לביים תאונת דרכים המחייבת פינוי של העצור למיון, כאשר בחדר המיון שותלים מדובב שממוקם במקרה בסמוך לחשוד, מנהל איתו שיחת חולין ומנסה לתשאל ולדובב אותו על האירוע.
השוטר הטב והשוטר הרע –
התרגיל המוכר ביותר שבו החוקר צועק, אגרסיבי ולא נענה לבקשות החשוד ואז נכנס החוקר הטוב שיציע לחשוד סיגריה וקפה, כדי לגרום לו להיפתח ולתת מידע. בתיקים גדולים וסבוכים בהם החשוד נמצא במעצר ממושך לצורכי חקירה, השוטר הטוב ייפגש איתו יום אחרי יום ישתה איתו קפה, יבין מהן החולשות שלי, וכמובן ישתמש בהן בהמשך.
הפעלת לחץ בזימון טלפוני-
במידה והזימון לחקירה התבצע בטלפון אינכם חייבים להתייצב באופן מידי, אולם אי התייצבות תוביל להוצאת צו מחייב מבית המשפט. ובמצב כזה ההמלצה היא לבקש לדעת מהי הסיבה (המעשה) בגינו זומנתם לחקירה, באילו עבירות אתם חשודים (סעיפי חוק) ולתאם את מועד החקירה בהתאם לזמן שנוח לכם.
לעיתים רבות החוקרים מפעילים לחץ רב בשיחת הטלפון תוך שהם מתעצבנים וצועקים כדי לגרום לחשוד להגיע לחקירה בהקדם ו"מרצונו החופשי". במקרה כזה כמעט שלא ניתן להטיל דופי בהליך החקירה או אף לפסול את החקירה, בטענה כי הופעל לחץ בלתי סביר, שכן החשוד הגיע לחקירה מרצונו החופשי כך שעל אף שהחשוד לא היה חייב להתייצב – הכף הוכרעה לטובת החוקר ויהיה קשה לתקן את הנזק.
עיכוב +עיכוב מרצון או מעצר?
בהתאם לסעיף 67 לחוק סדר הדין הפלילי, ניתן לעכב אדם ולגבות ממנו גרסה או עדות במקום האירוע או בתחנת המשטרה למשך שלוש שעות, כאשר לאחר 20 דקות של עיכוב חייב השוטר למלא דו"ח על העיכוב ולפרט שם את הסיבות לעיכוב.
בתום שלוש השעות ניתן לעכב את החשוד לשלוש שעות נוספות באישור של קצין ממונה בתחנה – ובסה"כ שש שעות. בתום שש השעות ניתן לעצור את החשוד למשך 24 שעות לאחריהן הוא חייב להיות מובא בפני שופט.
בתום ה3 שעות הראשונות אם אין אישור של קצין ממונה, או בתום 6 שעות עיכוב אם אין עילה למעצר – זכאי החשוד לבקש לעזוב את התחנה ולמשטרה אין למעשה סמכות להחזיק בו. ישנם מקרים בהם החוקרים אומרים לחשוד בתום ה6 שעות כי אכן יכול ללכת אבל הם צריכים לשאול עוד כמה שאלות ועדיף שיישאר מרצונו כי אחרת הם יבקשו לעצור אותו ל-24 שעות כדי להשלים את החקירה כך שלמעשה זוהי "חרב פיפיות".
"דיל" הארכת מעצר –
במצבים שבהם החוקרים אינם מצליחים לקבל את המידע שרצו כמו במצב שבו החשוד שומר על זכות השתיקה, הם רשאים לבקש הארכת מעצר. במצב כזה החוקרים יסבירו לחשוד את המצב, תוך שהם משדלים אותו להודות או למסור את המידע ובתמורה להיות במעצר בית ולא להישאר עצור בתחנה "בוא תתן לי את הגרסה ותלך הביתה לא חבל שנעצור אותך".
זכרו ! "עדיף לשלם בימים ולא בשנים" – חשוב מאוד לא להתפתות, למסור מידע או להודות גם אם המחיר הוא לשבת כמה ימים במעצר, היות שייתכן שהחוקרים לא יצליחו להוכיח את מה שהם רוצים והחשוד יזוכה או לפחות עונשו יהיה קל יותר.
"עסקאות" –
כדי להשיג הודאה או מידע, החוקרים מבטיחים לחשוד הטבות או עסקאות אם ימסור להם מידע. חשוב לזכור עם חוקרים לא עושים עסקאות! מי שרשאי לעשות עסקאות הוא הסנגור אל מול התביעה והסכמה של החשוד לחתום על הסכם כלשהו מהווה ראשית הודאה. לכן במקרה שבו החוקרים מציעים הסדר כלשהו – על החשוד לבקש לעצור את החקירה ולהיוועץ עם עו"ד. כך לא יפליל את עצמו, לא ייתן ראשית הודאה והכי חשוב – עו"ד מנוסה יסייע לו להגיע לעסקה טובה בהרבה מזו שהיה מקבל לבד אם בכלל.
תפיסה ושחרור של רכוש –
בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), ניתן לתפוס רכוש ללא צו בית משפט למשך 180 ימים, כאשר קיים יסוד סביר להניח שבחפץ נעברה עבירה או עומדים לעבור בו עבירה או עשוי לשמש כראיה במשפט.
במידה ולאחר פרק זמן מסוים לא הוגש כתב אישום והמכשיר לא משמש ראיה ולא ניתן לגביו צו שיפוטי יש להשיבו ללא שיקול דעת. יחד עם זאת, המשטרה יכולה לבקש מבית המשפט להאריך את התקופה בה ניתן להחזיק בתפוס. לאחר הגשת כתב אישום התפוסים עוברים לסמכות התביעה.
לרוב, התפוסים יהיו נעולים באמצעות סיסמה והחוקרים ינסו לשדל את החשוד ויתנו את החזקת המכשיר במסירת הסיסמא שתאפשר להם להוציא את המידע הנחוץ להם. חשוב לדעת כי ללא הסכמת החשוד לא ניתן לערוך חיפוש חוקי במכשיר הטלפון או המחשב וזכות החשוד לסרב לחיפוש ועל התביעה להציג צו בית המשפט המתיר את החיפוש.
במידה ויש ראיות מפלילית מוטב לחשוד לסרב לחיפוש לפחות עד להיתר מבית המשפט. אם המכשיר נעול באמצעות סיסמא, החשוד יכול לסרב למסור את הסיסמא לחוקרים גם אם יש צו שופט, תחת זכותו לשמור על זכות השתיקה ולהימנע מהפללה עצמית. במצב דברים בו החשוד יסרב למסור את הסיסמא יכול מאוד להיות שהיחידה החוקרת לא תצליח לפתוח את הטלפון ובכך תוכל להשאיר את המכשיר אצלה עד ל-180 יום ואו להגשת כתב אישום. מנגד ככל שאין ראיות מפלילות עדיף לחשוד לשתף פעולה ולמסור את הסיסמא, כך שלאחר פריקת הטלפון ניתן יהיה להשיב את המכשיר לבעליו ( בדרך כלל בחלוף שבועיים שלושה).
הטחת ראיות –
ברוב המקרים החוקרים מטיחים בפני החשוד ראיות כתובות כנגדו – מסמכים, התכתבויות, מסרונים וכו. על החשוד לבקש לעיין בכל מסמך שמוזכר בחקירה ושהוא נשאל לגביו, הרי החשוד לא יכול לזכור מה כתוב בכל מסמך, מה הקשרו, מה היה בכל תאריך. בנוסף יש לנהוג כך גם בקשר לראיות דיגיטליות כגון הודעות, סירטוניים, הקלטות שיחות, הודעות קוליות וכיוצא בזה. מה שלא הציגו בפנינו במהלך החקירה מבחינתנו לא קיים ולא נמסור גרסה מכיוון שאיננו זוכרים על מה מדובר.
ככול ובכול זאת הטיחו בפנינו את אותן ראיות, ננסה ליתן להן פרשנות, במידה ולא ניתן לספק הסבר סביר רצוי לשמור על זכות השתיקה.
מסדר זיהוי חי-
אם החשוד מששתף במסדר זיהוי חי – עליו להתעקש על נוכחות של סנגור מטעמו או מטעם הסנגוריה הציבורית, לבקש פרוטוקול של המסדר והחשוב ביותר לשים לב שהנציבים הם בעלי חזות דומה לזהות החשוד.
למעשה, הנוכחות של הסנגור חשובה לאין שיעור, זהו השלב היחיד בו לסנגור יש השפעה על החומר הראייתי בתיק. וגם תפקידו לוודא שחזות המשתתפים דומה, לוודא שהחוקרים שאלו את הקורבן את כל השאלות הדרושות ואף הוא עצמו יכול לתחקר את הקורבן. למשל לשאול את הקורבן מה רמת הוודאות שבה הוא מזהה את החשוד או את הנציבים האחרים, ולבקש לציין בפרוטוקול כמה זמן לקח לו לזהות, האם הייתה השתהות אם לאו. על הסנגור לוודא שהתשובות יירשמו במדויק בפרוטוקול מאחר שיש לכך השפעה עצומה על המשך התיק.
תרגילי חקירה באמצעים פסולים –
ישנם תרגילי חקירה שנאסרו על ידי בית המשפט מאחר ועושים בהם שימוש באמצעים פסולים: צעקות, אגרסיביות ואף ניסיונות להסית את החשוד כנגד הסנגור שלו בטענה שלסנגור לא אכפת ממנו. רוב החשודים אינם יודעים שמדובר בהתנהלות פסולה, ולכן חשוב להיוועץ בעורך דין לפני החקירה.
במצב שבו נעשה שימוש באמצעים פסולים יש לבקש להפסיק את החקירה, לבקש שהדברים ירשמו בפרוטוקול החקירה וכמובן לעמוד על זכותכם להיוועץ עם עורך דין. יש לזכור כי קרוב לוודאי החקירה מוקלטת, ועל כן לחוקרים לא תהיה ברירה, ואם לא תשתפו פעולה מהסיבות האלו הם יהיו חייבים להפסיק את החקירה ולשנות גישה.
קבילות ומשקל –
בעבר היה נהוג לערוך "משפטי זוטא" בתחילת ההליך המשפטי, זהו משפט אגבי לפני המשפט העיקרי שבמהלכו טוען הסנגור שההודאה שהתקבלה לא קבילה בגלל השימוש בתרגילים ובאמצעים פסולים.
כיום המצב שונה, וברוב בתי המשפט הטענה תעלה בתחילת הדיון ובית המשפט ייתן דעתו על כך בסוף ההליך, בפסק הדין. המגמה החדשה של בית המשפט היא לעבור מדיון בקבילות הראיה להגדרת משקל הראיה. מגמה שמשמעותה שהכול קביל ויכול להיכנס אל כתלי בית המשפט, אך הוא יחליט איזה משקל לייחס לכל ראיה.
דנ"פ 6341/09 מדינת ישראל נגד עזבון המנוח יוני אלזם ז"ל – מקרה מאוד מפורסם בו זוכה נאשם על סמך התנהלות חקירה פסולה. החוקרים שכנגדו את החשוד לדבר תוך שהם מסיתים אותו כנגד הסנגור שלו. למרות טענת הסנגור בנוגע לקבילות ההודאה הנאשם הורשע ובהמשך הסכים לשמש עד מדינה.
יום לפני שהיה צריך להעיד כנגד אחד מראשי ארגוני הפשע הוא נמצא מת בתאו במאסר, ובעקבות זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון באשר להרשעתו. בפסק דינו של בית משפט זה בערעור נחלקו הדעות: דעת הרוב, שניתנה מפי השופטת א' חיות ובהסכמת השופט י' דנציגר, קיבלה את הערעור והורתה לזכות את אלזם מהעבירות המיוחסות לו בקבועה כי בעניינו של אלזם, ובנסיבות הקונקרטיות של המקרה חרגו פעולות המדובבים מעבר לתחבולות הלגיטימיות בחקירה והידרדרו לכלל פעולות החותרות תחת זכויותיו הבסיסיות ביותר של אלזם כחשוד בהליך פלילי.
"בית המשפט קבע, בדעת הרוב, כי מעורבות יתר זו מצד המדובבים, אשר שידלו את אלזם לוותר על זכות השתיקה לאחר שגרמו לו לפקפק בעצותיו של סנגורו, עד כי אלזם פיתח תלות בהם ובעצותיהם ה"משפטיות", פגעה לא רק בזכות השתיקה שעמדה לאלזם, אלא גם בזכותו להיות מיוצג על-ידי עורך-דין ולהיוועץ בו. על כן, קבעה דעת הרוב כי מן הראוי לפסול כבלתי קבילה את הודאתו של אלזם בפני המדובבים וכן את הודאותיו בפני החוקרים ובמהלך השחזור, משום שהודאות אלה ניתנו כולן בעקבות התחבולות הפסולות שנקטו המדובבים בעניינו וכתוצאה ישירה מאותן תחבולות".
אין באמור לשמש כייעוץ משפטי שכן כל מקרה נבחן לגופו. אתם או יקירכם הסתבך עם החוק?
היוועצות עם עורך דין פלילי מנוסה בשלב מקדמי יכולה לעשות את ההבדל בין חקירה "רגילה" שבסופה התיק ייסגר בלא כלום, ובין "הפללה עצמית" שתוביל למעצר במקרה הטוב, ובמקרה החמור יותר – לכתב אישום. אם גם אתם אדונים לגורלכם – פנו אלינו עכשיו או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי. נשמח ללוותכם, לייצג להכווין ולפתור את הסוגייה המשפטית על הצד הטוב ביותר. בטוחני כי נבצע את הליווי והייצוג ברמה הגבוהה ביותר, ולשביעות רצונכם.
הנה הטלפון הישיר שלי:050-7719770 , התקשרו עכשיו ללא דיחוי, או שילחו הודעה בכל שעה: WhatsApp, אנו כאן בשבילכם.
ראו עוד: אודות המשרד | שירותי המשרד | ההליך הפלילי | משרדנו בתקשורת | שאלות ותשובות | בלוג פלילי | המלצות | צור קשר
