החלטה על הגשת כתב אישום פלילי לאחר חקירה אינה משקפת את סוף הדרך, אולם מובילה לתחילתו של הליך משפטי שעשוי להיות ממושך, מורכב, יקר ובעיקר מסוכן. ההתמודדות הטובה ביותר עם כתב אישום היא באמצעות מניעתו, כבר משלבי החקירה הראשונית, וככל שהנסיבות לא אפשרו את סגירת החקירה ללא כתב אישום, השלב הבא במקרים רבים יהיה שימוע לפני הגשת כתב אישום.
מהו שימוע לפני הגשת כתב אישום
שימוע הוא שלב מקדים לניהול הליך פלילי, שבו רשאי חשוד להציג טענות עובדתיות ומשפטיות בפני גורמי התביעה. בשלב זה טרם הוגש כתב אישום לבית המשפט, ולכן קיימת אפשרות אמיתית להשפיע על עצם ההחלטה אם להעמיד לדין, על אופי האישומים או על דרך ניהול ההליך.
הזכות לשימוע מעוגנת בדין הישראלי ומתייחסת בדרך כלל לעבירות מסוג פשע, כלומר עבירות חמורות יחסית שהעונש בצידן משמעותי. למרות שמדובר בזכות ולא בחובה, ההחלטה אם לנצל אותה מחייבת בחינה מקצועית ומעמיקה של מצב הראיות ושל האסטרטגיה המשפטית.
- שימוע לפני הגשת כתב אישום הוא הזדמנות להשפיע על ההחלטה - בשלב זה ניתן להציג טענות בפני התביעה עוד לפני פתיחת ההליך הפלילי.
- השימוע מאפשר לערער על הראיות והאישומים - ניתן להצביע על כשלים בחקירה או על בעיות ראייתיות שעשויות לשנות את ההחלטה.
- חשוב לפעול במהירות לאחר קבלת מכתב היידוע - הזמן להגשת בקשה לשימוע מוגבל ולכן נדרשת היערכות מקצועית בזמן.
- ליווי של עורך דין פלילי מנוסה יכול להשפיע על התוצאה - ניהול נכון של השימוע בעזרת עורך דין מיומן עשוי למנוע הגשת כתב אישום או לצמצם את האישומים.
מדוע נדרש שימוש לפני הגשת כתב אישום
הגשת כתב אישום היא החלטה המתקבלת על ידי הפרקליטות ובהמלצת המשטרה, אשר מצביעה על תשתית ראייתית מספקת להרשעה. עוד בטרם הרשעה בפועל להחלטה זו ישנן השלכות רבות על עתידו של הנאשם, על שמו הטוב, על עתידו המקצועי ולעיתים גם על חייו האישיים והמשפחתיים.
הרישום הפלילי עשוי ללוות את הנאשם גם במקרים בהם המשפט הסתיים ללא הרשעה. בשל הפגיעה המהותית וההשלכות הרבות, קבע המחוקק מנגנון שמטרתו לאפשר לחשוד להשמיע את קולו עוד לפני קבלת ההחלטה הסופית, וערער על עצם הכוונה להעמידו להליך משפטי פלילי, באמצעות שימוש לפני כתב אישום. הליך השימוע הפלילי נועד ליצור איזון בין האינטרס הציבורי, סמכות התביעה לבין זכותו של אדם להגן על עצמו כבר בשלבים מוקדמים של ההליך.
מתי ניתנת הזכות לשימוע לפני הגשת כתב אישום
הפרקליטות או יחידת התביעות שולחות לחשוד מכתב יידוע, שמטרתו לעדכן כי נשקלת האפשרות להגיש כתב אישום. מכתב זה מאפשר לחשוד לפנות בבקשה לקיום שימוע, לעיין בחומרי החקירה ולהכין טיעונים. חשוב להבין כי פרק הזמן להגשת הבקשה מוגבל, ולכן התנהלות מהירה ונכונה בשלב זה עשויה להשפיע על המשך הדרך.
לא בכל תיק תתקיים זכות לשימוע, ולעיתים קיימות נסיבות מיוחדות שבהן רשויות האכיפה פטורות ממנה. עם זאת, כאשר הזכות קיימת, מדובר בכלי משמעותי שיכול לשנות את תמונת המצב המשפטית.
איך מתנהל שימוע לפני הגשת כתב אישום
רבים נוטים לראות בשימוע שלב פורמלי בלבד, אך בפועל מדובר בזירה משפטית שבה ניתן לייצר שינוי. עורך הדין יכול להצביע על כשלים בחקירה, להציג ראיות שלא עמדו בפני התביעה, להדגיש קשיים ראייתיים ואף להעלות שיקולים של מדיניות אכיפה ועניין ציבורי.
מכתב יידוע על החלטה להגשת כתב אישום
תחילתו של הליך הוא עם סיום החקירה וקבלת מכתב יידוע: מכתב רשמי מטעם הפרקליטות המעדכנת את החשוד בהחלטת המשטרה להגיש כתב אישום בעניינו. מכתב זה הוא מכתב ראשון שמפיקה הפרקליטות ועל פניו מדובר במכתב טכני, שלאחריו יתקבל מכתב היידוע השני המעדכן על החלטת הפרקליטות לקבל את ההמלצה או לדחות אותה.
ניתן ומומלץ להתחיל בהליך השימוע כבר לאחר המכתב הראשון ובטרם גיבשה הפרקליטות את חוות דעתה, על מנת למנוע מלכתחילה את אימוץ המלצת המשטרה.
שימוע לפני הגשת כתב אישום - שלבים
- הגשת בקשה לעיון בחומרי החקירה – על מנת להבין את יסוד ההחלטה ולהיערך לשימוש ו/או להליך המשפטי הצפוי, יש לפנות בכתב לפרקליטות בבקשה לעיון בכל חומרי החקירה עליהם מתבססת ההחלטה.
חשוב לציין שמדובר בשלב חשוב במיוחד ובמסגרת הראשונה במסגרתה החשוד ועורך הדין המייצג אותו נחשפים לחומרי החקירה במלואם. - שימוע בכתב – עם קבלת החומרים ובהתאם להם, יש להגיש בקשה מנומקת ומפורטת, המערערת את הטענות וקוראת להפוך את ההחלטה ולהימנע מהגשת כתב האישום. במקרים רבים מסמך זה מהווה את עיקר השימוע, כאשר הפרקליטות תבחן את הטענות הכתובות אל מול חומר הראיות וההמלצות לצורך קבלת החלטה.
- שימוע בעל פה – ככלל, הזכות לשימוע ממומשת באמצעות הגשת מסמך הטענות בכתב. יחד עם זאת, במקרים רבים ניתן ומומלץ לבקש באמצעות עורך דין פלילי את קיום השימוע בעל פה, אל מול התובע. האפשרות לשכנע, לטעון, להתרשם ממסרים בלתי מילוליים ולהשפיע עליהם, עשויה להגדיל באופן ניכר את הסיכוי לקבלת הטענות ולהימנעות מהגשת כתב אישום.
מה ניתן להשיג בהליך השימוע וכיצד למצות את ההליך
השימוע עשוי להוביל לסגירת התיק, להפחתת סעיפי האישום, ולפתיחת ההתנהלות מול התביעה במטרה להגיע להסדר מוסכם עוד לפני פתיחת משפט, לחיסכון בזמן, בעלויות ובהשלכות הציבוריות של ניהול הליך פלילי ממושך.
על מנת לנצל את זכות השימוע ולהשיג באמצעותו את התוצאה המשפטית האופטימלית, חשוב להסתייע בעורך דין פלילי מנוסה ומקצועי, שידע לבחון לא רק את החוק היבש אלא גם את האופן שבו התביעה צפויה להגיב לטענות, את מדיניות האכיפה ואת הסיכוי לשינוי בהחלטה.
מונחים נוספים בתחום
שאלות ותשובות
משך הליך השימוע משתנה בהתאם למורכבות התיק ולכמות חומרי החקירה. לרוב מדובר בתקופה של מספר שבועות עד חודשים, עד לקבלת החלטת הפרקליטות אם להגיש כתב אישום.
ההחלטה מתקבלת על ידי הפרקליטות או יחידת התביעות של המשטרה, לאחר בחינת חומר הראיות והטענות שהוצגו במסגרת השימוע.
במקרים מסוימים כן. אם במסגרת השימוע מוצגות טענות משמעותיות או כשלים ראייתיים, התביעה יכולה להחליט שלא להגיש כתב אישום או לשנות את סעיפי האישום.
הזכות לשימוע קיימת בעיקר בעבירות מסוג פשע, כלומר עבירות חמורות יותר. בעבירות קלות יותר לא תמיד קיימת חובה לקיים שימוע.
אם החשוד אינו מגיש בקשה לשימוע במסגרת הזמן שנקבעה, התביעה רשאית להמשיך בהליך ולהגיש כתב אישום לבית המשפט ללא קיום השימוע.
מאמרים נוספים בתחום
חקירה באזהרה
קבלת זימון לחקירה בתחנת המשטרה עשוי להיות מאיים, ומרבית האנשים הנורמטיביים ממהרים להתייצב במטרה להפריך את החשדות ולהציג גרסה שתנקה אותם מכל חשד. השאלה שכל נחקר חייב לשאול עוד בטרם פתיחת החקירה: ניווט מהיר האם אני נדרש לחקירה באזהרה? התשובה
מה ההבדל בין חקירה רגילה לחקירה באזהרה
ההבדל בין חקירה רגילה לחקירה באזהרה לא מתחיל רק בשם החקירה, אלא במעמד שלכם ובזכויות שעומדות לכם באותו רגע. חקירה רגילה נועדה בדרך כלל לגביית עדות ממי שאינו חשוד, בעוד שחקירה באזהרה מתבצעת כאשר קיים חשד פלילי והדברים שנאמרים בה
מעצר בית
רבים העצורים שרואים במעצר בית פשרה נוחה ומבקשים חלופה לתא המעצר המאיים עד לתום החקירה ולקבלת החלטה בעניינם. חשוב לדעת שלבחירה לשהות בסביבה הביתית עשוי להיות מחיר, ולא בכל מקרה מדובר באפשרות שרצוי לממש. מהו מעצר בית, מה עלולים להיות
