מהן עבירות נשק?
עבירות נשק נחשבות לעבירות החמורות ביותר המניות בחוק העונשין, אשר לצידן עונשים קשים במיוחד. עבירות נשק כוללות בעיקר את עבירת החזקת נשק, נשיאת נשק, סחר בנשק וייצור נשק. עונשו המקסימלי על המחזיק הוא 7 שנות מאסר, של הנושא נשק 10 שנות מאסר, של המייצר או סוחר בו שלא עדין 15 שנות מאסר. עבירות בנשק מעוגנות בעיקר בס'144 לחוק העונשין וכן בס'340א לחוק העונשין.
כדי להאשים אדם בעבירה זו, די בכך שהנשק ימצא ברשותו, כלומר בשטח/ מקום המוחזק על ידו, כגון דירה, חצר או מחסן. במצב כזה ישנה חזקה לפי החוק שהנשק שייך לו, ועליו הנטל להוכיח אחרת. כלומר על הנאשם להוכיח כי לא הייתה לו שליטה בלעדית במקום וכי לא ידע כלל על קיומו של הנשק במקום.
ס'34 כד- "החזקה"- שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לא. ודבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחר או כמה מבני חבורה בידיעתם ובהסכמתם של השאר יראו כמצוי בידם ובהחזקתם של כל אחד מהם ושל כולם כאחד.
מהו כלי נשק? ס'144 לחוק העונשין מגדיר מהו נשק :
בסעיף זה, "נשק" –
(1) כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;
(2) כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו בחוק כלי היריה, תש"ט-1949;
(3) תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה.
סוגי עבירות נשק- חוק העונשין מבידל בין מספר סוגי עבירות נשק:
ס'144 (א)- המחזיק נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו, דינו – מאסר שבע שנים.
ס'144 (ב)- הרוכש, נושא או מוביל נשק בלא רשות על פי דין לרכישתו, לנשיאתו או להובלתו, דינו -מאסר עשר שנים.
ס'144 (ב2)- המייצר, מייבא או מייצא נשק או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בלא רשות על פי דין לעשות פעולה כאמור, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
ס'340 ירי מנשק חם-
- היורה מנשק חם שלא כדין, דינו – מאסר שנתיים.
(ב) היורה מנשק חם שלא כדין, באחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
(1) באזור מגורים, או במקום אחר שיש בירי בו כדי לסכן חיי אדם;
(2) באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם.
חזקות שונות בעבירת החזקת נשק-
בעבירות נשק ישנה חזקה סטטוטורית של מסוכנות, קרי חזקה על פי החוק מעצם העבירה ומסוכנתה. לכן בהליכי מעצר בית המשפט ייטה למעצר אלא אם יוכח שיש חלופת מעצר . בנוסף, ישנה חזקה קונסטרוקטיבית לפיה רואים את המחזיק המקום בו נמצא הנשק כמי שמחזיק בנשק באופן לא חוקי. מדובר על מקרים שבהם אנשים מחזיקים נשקים בביתם, ויושבי הבית אינם מודעים לקיום הנשק. חזקה זו היא לא חזקה חלוטה משמע שהאדם שמעומד לדין יכול להוכיח כי הוא לא ידע על קיומו של הנשק או לא היה עליו.
