לא פעם מגיעים למשרדנו תיקים הנוגעים לעבירות זיוף, החל מאנשים נורמטיביים שזייפו חתימה ועד למעשים מורכבים יותר שמטרתם לקבל דבר במרמה. עבירות זיוף מתייחסות לתחומים רבים, לדוגמה: זיוף מסמכים, זיוף אישורי לימודים, זיוף אישור בעלות על נכס / רכב, זיוף כספים (מטבעות, שטרות), זיוף הנעשה על ידי עובד ציבור ועוד.
עו"ד פלילי שלומי ביזק מסביר על סוגי עבירות הזיוף, מרכיביו ועל העונש הצפוי בחוק.
סעיף 414 לחוק העונשין מגדיר זיוף בכמה צורות: עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות"- כלומר יצירת מסמך חדש לחלוטין
שינוי מסמך – לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין" – שינוי פרט במסמך כגון זהות, תאריך או סכום. "חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני" – זיוף חתימה.
ומה העונש על עבירות זיוף?
שימו לב, העונש על פעולת הזיוף עצמה הוא יחסית נמוך – שנת מאסר אחת. אולם כאשר כוונה להשיג באמצעותה דבר מה, העונש המרבי יכול להגיע לשלוש שנות מאסר או אפילו עד חמש בנסיבות מחמירות!
עבירות זיוף הנעשות בידי עובד ציבור
להבדיל ממקרים אלו, ישנה החמרה במקרים בהם עבירות זיוף נעשות בידי עובדי ציבור.
עובדי ציבור אלו הם: פקידים במשרדי ממשלה, עובדי עירייה, מנהלי מוסדות ציבוריים, שוטרים ושאר בעלי תפקידים ציבוריים, במקרים אלו ישנה החמרה משמעותית בענישה משום שאותם אנשים מייצגים את מוסדות הממשל ואמורים להוות דוגמה ולזכות באמון הציבור, לרוב גם יהיו בעלי גישה לחומרים רגישים ומסווגים.
על כן, עובד ציבור המזייף מסמך כלשהו או שמתוקף תפקידו יש לו גישה אליו, מסתכן בענישה מרבית של 3 שנות מאסר (להבדיל משנת מאסר אחת, במקרים של עבירות זיוף שבוצעו ע"י אזרח מן השורה) ולעיתים צפוי לו גם בקנס כספי. יתרה מכך, המחוקק קבע כי אם מדובר על עבירה מתוך רצון לקבל דבר מה, יוטל עונש מרבי של עד 5 שנות מאסר ובמידה והדבר שהתכוון לקבלו הגיע לידיו עולה הענישה המרבית לעד 7 שנות מאסר.
