עבירת איומים

מהי עבירת האיומים? 

ס'192 לחוק העונשין- "המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים".

למעשה אנשים מן היישוב נוקטים בלשון מאיימת מבלי לדעת כי הם עוברים על החוק ומבצעים עבירה פלילית. לפי ס'192 נקבע כי האיום צריך שיהיה רציני וממשי בשונה מאיום סרק וחסר משמעות. על פי הגדרת הסעיף מדובר במעשים שתכליתם הינה הפחדה ופגיעה בביטחון הזולת. 

עבירה זו מתבטאת באמצעות ניסיונות להטיל מורא על אדם אחר על ידי הבטחה לפגוע בו או באנשים היקרים לו, עלולה לכלול איום לפגיעה גופנית, פגיעה בפרטיות, פגיעה ברכוש וכן פגיעה בחיי אדם. בנוסף חשוב כי האיום יהיה מופנה כלפי אדם בשר ודם ולא כנגד גוף משפטי כלשהו. 

זאת ועוד, על דברי האיום שהופנו כלפי אדם צריכים להיקלט על ידו, כלומר לא מספיק כי הם נזרקו לאוויר אלא כי האיומים נשמעו ונקלטו על ידי אותו אדם. ולכן אם הם לא נקלטו על ידי אדם הם לא מהווים עבירת איומים,  אולם עבירת איומים יכולה לעשות גם כלפי צד ג, קרי – לאיים על אדם שאדם אחר ייפגע, ו/או "להשמיע" באוזני צד ג, איום כלפי אחר. 

האם יש איום שהוא מותר? 

מותר לאיים בפעולות חוקיות! לדוגמא- אדם מאיים על שוכר העסק שלו שהוא יפגע בו בדרך של סילוקו מהחנות לאור העדר תשלום מצידו. בנוסף, כאשר אדם מאיים על אדם אחר שהוא עומד להתאבד – זה לא מהווה עבירה פלילית. הלכה זו נקבעה בפסק הדין של בית משפט עליון בעניין צוברי בר. 

מהם יסודות העבירה?

עבירת האיומים היא עבירה התנהגותית הכוללת יסוד עובדתי ויסוד נפשי. היסוד העובדתי כולל שני רכיבים, אחד התנהגות (המעשה)- "המאיים על אדם", והשני, נסיבה- "שלא כדין". נטל השכנוע בעניין הוכחת היסוד של"לא כדין" מוטל על התביעה אלא אם הוראה מיוחדת קובעת כי ההנחה היא שההתנהגות אינה כדין.  

המבחן לקביעה מהו איום הינו מבחן אובייקטיבי של האדם הסביר – האם האדם הסביר באותה סיטואציה היה מרגיש מאוים. לעניין היסוד הנפשי בעבירה, לפי לשון החוק נדרש להוכיח כוונה מאחר ומדובר בעבירה התנהגותית. 

מה בין איום לאזהרה? 

לעניין טיב האיום, סוכמה ההלכה בפרשת ע"פ 103/88 ליכטמן, כדלקמן: 

" הרכיב הראשון הוא האיום עצמו. זו התנהגות, בדרך כל שהיא, העלולה לנטוע בליבו של אדם רגיל פחד או חרדה. המבחן לקיומו של רכיב זה הוא אובייקטיבי.. לעניין זה יש להבחין בין איום לבין מתן אזהרה או עצה. כאשר ראובן מזהיר את שמעון מפני פגיעה אפשרית בו, אין לומר כי ראובן מאיים על שמעון. קו הגבול בין איום לבין אזהרה אינו מדויק. דומה, כי ניתן להיעזר במבחן הבא: האם יש לדובר שליטה או השפעה על אפשרות התממשותה של הסכנה שעליה הוא מתריע? אם התשובה היא בחיוב- הדובר שולט על התממשות האזהרה- יש לראותו כמאיים ולא כמזהיר.." 

האם קללות נחשבות לאיומים מבחינת החוק הפלילי? 

קללות וגידופים אינם מהווים עבירה מסוג איומים. יחד עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו וחשוב לבחון את האופן שבו הציג החשוד או הנאשם  את אמירותיו והדברים שעמדו מאחוריהן. 

על אופיה של עבירת האיומים והקושי להכריע בה במצבים שונים, עמד כב' השופט אהרון ברק בע"פ 103/88 בזאת הלשון:

"עבירת האיומים.. קשה היא. תחומי התפרסותה אינם ברורים. המקרים הקיצוניים אינם מעוררים קושי. מקרי הביניים מעוררים לעיתים קרובות בעיות קשות של תיחום הגבול בין אמירה מותרת לבין איום אסור. דומה כי הטעם לכך נעוץ בערכים אשר עליהם באה העבירה להגן. ערכים אלה הם בעיקר השלווה הנפשית, הביטחון וחירות הפעולה של פרט אחד עשויים להתנגש עם השלווה הנפשית, הביטחון וחירות הפעולה של פרט שני. נדרש איפוא איזון בין הערכים המתנגשים. גבולותיו של איזון זה מטבע הדברים אינם מדויקים, ולדבר השלכה ישירה על חוסר הבהירות באשר לגבולותיו של האיום האסור". 

מה ההבדל בין איום לבין סחיטה באיומים? 

עבירת האיומים מוגדרת בחוק כמצב בו הנאשם מעוניין להפחיד את קורבנו, ואילו בעבירות סחיטה באיומים הפחד נועד להניע את הקורבן לביצועה או לאי ביצוע של מעשים בהתאם לדרישות הנאשם. המשותף לעבירות אלו הינו השימוש באיומים שנועדו להפחיד את הקורבן. 

אין באמור לשמש כייעוץ משפטי שכן כל מקרה נבחן לגופו. אתם או יקירכם הסתבך עם החוק?

היוועצות עם עורך דין פלילי מנוסה בשלב מקדמי יכולה לעשות את ההבדל בין חקירה "רגילה" שבסופה התיק ייסגר בלא כלום, ובין "הפללה עצמית" שתוביל למעצר במקרה הטוב, ובמקרה החמור יותר – לכתב אישום. אם גם אתם אדונים לגורלכם – פנו אלינו עכשיו או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי. נשמח ללוותכם, לייצג להכווין ולפתור את הסוגייה המשפטית על הצד הטוב ביותר. בטוחני כי נבצע את הליווי והייצוג ברמה הגבוהה ביותר, ולשביעות רצונכם.

הנה הטלפון הישיר שלי:050-7719770 , התקשרו עכשיו ללא דיחוי, או שילחו הודעה בכל שעה: WhatsApp, אנו כאן בשבילכם. 

ראו עוד: אודות המשרד | שירותי המשרד | ההליך הפלילי | משרדנו בתקשורת | שאלות ותשובות | בלוג פלילי | המלצות | צור קשר