בקשת חנינה

 בקשת חנינה לנשיא המדינה

מהי חנינה ומה המשמעות המשפטית שלה

חנינה הינה סמכות הניתנת לנשיא המדינה לחון אדם אשר הורשע בפלילים, וליתן לו הזדמנות שניה לתקן את דרכו. אין מדובר בערכאת ערעור ולכן כל בקשת חנינה צריכה להיות מוגשת בקפידה ולא כלאחר יד. חנינה יכולה להינתן בכמה אופנים כאשר הגוף המוסמך כותב את חוות דעתו, ולאחר מכן התיק מועבר לנשיא המדינה אשר לו הסמכות הבלעדית לחון נאשם בפלילים. סמכות החנינה מקנה לנשיא המדינה לקצוב את העונש כולו או חלקו, להפחית או לבטל קנס ופיצוי, לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה של הרישום הפלילי או לבטלם כליל.

בקשות חנינה – תנאים, נימוקים ומסמכים נדרשים

בבקשת חנינה צריכים להימצא הנתונים שלהלן – 

• באם הבקשה מושתתת על סיבות בריאותיות, יש להוסיף היתרים בריאותיים אקטואליים.
• נתונים כלליים, כולל – אזור השיפוט, שם, מספר הפרוצדורה הפלילית, מספר תעודת זהות, מספר טלפון וכן מען.
• באם הבקשה מושתתת על סיבות סוציאליות, יש להוסיף חוות דעת מקרב מטפל בקהילה, אף איש חינוך, פסיכולוג וכיוצא בזה.
• גורמים פיננסיים – באם הבקשה תושתת על סיטואציה פיננסית, יש להגיש טפסים פורמליים, אשר תומכים בטענות שלכם.

כמו כן, יש להסביר בבקשה של חנינה מה הם הגורמים אשר עשויים להצדיק הענקה של חנינה, כמו למשל – סיבות חריגות בביצוע של העבירה, שינוי בסיטואציה המשפחתית או האישית מאז מהלך ביצוע העבירה, נימוקים קיצוניים בביצוע של העבירה, ביצוע של התנדבות או לחלופין תרומה כל שהיא עבור החברה וכיוצא בזה.

חשוב להדגיש כי בקשת חנינה אינה בקשה טכנית בלבד, אלא פנייה מהותית ורגישה, אשר יש לנסח אותה באופן מדויק, משכנע ומבוסס. לכן, במקרים רבים מומלץ להגיש בקשת חנינה באמצעות עורך דין פלילי מיומן, אשר יודע לבחון את נסיבות המקרה לעומק, לאתר את הנימוקים המשפטיים והאנושיים שעשויים לחזק את הבקשה, לצרף את המסמכים הנכונים ולבנות פנייה סדורה ומשכנעת. ליווי משפטי מקצועי עשוי לשפר באופן משמעותי את איכות הבקשה, למנוע טעויות מיותרות ולהעלות את סיכויי ההצלחה

בקשות חנינה וסמכויות נשיא המדינה

בהתאם לסעיף אחד עשרה ב' אשר קבוע בחוק יסוד – נשיא המדינה בעל הסמכות להעניק חנינה לעבריינים ולהקל בעונשם באמצעות המעטה של העונש או החלפה שלו לכדי עונש שונה. בהתאם לסעיף שמונה עשרה אשר קבוע בחוק של המרשם הפלילי ותקנת השבים, אשר נחקק בשנת 1981, הנשיא בעל הסמכות לקצר את זמן ההתיישנות והמחיקה אשר חלה על רישום פלילי, הרשעה וכן החלטה של בית משפט בלי הרשעה. המקור בנתינה של חנינה מן ההשקפה של הפילוסוף הגרמני הגל טמונה בכך שבתוך מדינה שוויונית עשויה להתקיים סמכות למעלה ממידת הדין, אשר תגלם במצבים מסוימים את מידת החמלה.

בקשות חנינה – סוגי חנינה והליכי הטיפול בבקשה

* מחיקה של רישום פלילי או קיצור של זמן התיישנות – נשיא המדינה בעל סמכות לקצר את זמן ההתיישנות או למחוק את אשר חל על ההרשעה הפלילית או על פרוצדורה שכבר נגמרה בהכרעה בלי הרשעה.

* הקלה בעונש של מאסר – נשיא המדינה בעל סמכות להקל בעונש מאסר או להחליף אותו בעונש שונה. הקלה בעונש מאסר בפועל תוענק רק במצב קיצוני ויוצא דופן בפרט ורק במצב אשר יש בו שינוי ניכר בגורמים אחרי שבית המשפט אמר את דבריו. בהתאם לחוק מוסד החנינה אינו מהווה תחליף לערעור ולא ערכאה של ערעור נוספת.

* קציבת מאסר עולם – נשיא המדינה בעל סמכות לקצוב עונש מאסר עולם אשר הוענק ולהעמידו על זמן מאסר מוגדר.

* הקלה בפסילה מלנהוג – נשיא המדינה בעל סמכות להקל בעונש של פסילה מלקבל או מלאחוז ברישיון נהיגה.

* הקלה בקנס – נשיא המדינה בעל סמכות להקל בקנס אשר מוענק מטעם בית משפט במסגרת של הליך פלילי.

בקשות חנינה והליך הטיפול במחלקת החנינות

מה היא הפרוצדורה של בקשת חנינה?

כל אחד אשר הרשיעו אותו בדין רשאי לפנות אל נשיא המדינה ולבקש חנינה. יש להוסיף, כי מרבית הפעולה מתבצעת בקרב מחלקת החנינות בתוך משרד המשפטים עבור כל בקשה של חנינה ומכינה את המסמכים הנדרשים בהיבט של המבקש, צוברת אינפורמציה וחוות דעת הכרחית עבור קבלת החלטה, כמו למשל – בית משפט רלוונטי לקבל התיק של המבקש, דפדוף בטפסים רלוונטיים אשר הוגשו בצירוף של הבקשה, המטה הארצי של משטרת ישראל, שב"ס ושירות מבחן בקרב משרד הרווחה ועוד. 

אחרי שמועבר מלוא החומר הרלבנטי, מחלקת החנינות תגבש חוות דעת עבור שר המשפטים לקבל את ההמלצה והעמדה שלו וכן את החתימה שלו. באם ההמלצה של שר המשפטים תהיה חיובית, החומר ביחד עם חוות הדעת וההמלצה יועברו לנשיא המדינה, אשר יחליט האם להתיר את בקשת החנינה או לדחותה.