מהו ערעור פלילי ומהם זמני הגשת ערעור פלילי?
פסק הדין מורכב משני חלקים: חלק ראשון- הכרעת הדין ובו קובע בית המשפט האם הנאשם מורשע או מזוכה. החלק השני- גזר דין ובו בית המשפט קובע את העונש במקרה של הרשעה. נאשם בפלילים רשאי לערער בזכות על פס"ד שניתן לגביו על ידי הערכאה הראשונה תוך 45 יום מיום "פסק הדין" שהוא למעשה שני החלקים גם יחד (הכרעת דין וגזר הדין). כאשר הערעור הוא בגלגול נוסף, קרי – לערכאה שניה, יש להגיש בקשת רשות ערעור יש להגיש תוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין של ערכאת הערעור. ואם ניתנה רשות יש להגיש הודעת ערעור תוך 30 ימים מהיום שבו ניתנה הרשות. בנוסף, ערעור פלילי יוגש באמצעות הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שאליו מערערים. הגשת ערעור ללא נימוקים עלולה להוביל לדחיית הערעור.
ס'199 לחוק סדר הדין הפלילי: התקופה להגשת הערעור היא ארבעים וחמישה ימים מיום מתן פסק הדין, ואם ניתנה הכרעת הדין ללא נימוקים – מיום מתן הנימוקים; הייתה דרושה רשות לערער, תוגש בקשת הרשות תוך אותה תקופה, והודעת הערעור תוגש תוך שלושים ימים מיום מתן הרשות."
ס198 לחוק סדר הדין הפלילי: ערעור, בין של הנאשם ובין של התובע, יהיה בהגשת הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים (בפרק זה – בית המשפט), אם במישרין ואם באמצעות בית המשפט שעל פסק דינו מוגש הערעור."
לאיזו ערכאה מגישים ערעור פלילי?
ערעור בזכות תמיד יוגש לערכאה אחת גבוהה יותר מזו שנתנה את ההכרעה השיפוטית הראשונה. כלומר, אם העניין נדון בבית משפט שלום הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי. הערעור יכול להיות כנגד ההרשעה ולחילופין נגד העונש או חומרת העונש או שניהם.
זכות הערעור הינה זכות יסוד בשיטתנו המשפטית ונועדה להבטיח את הגינותו של ההליך המשפטי. ערכאת הערעור לא תדון בתיק מחדש אלא היא תתמקד בבחינה האם נפלה בהכרעה של הערכאה הראשונה טעות מהותית אשר מצדיקה התערבות.
עיכוב ביצוע בערעור-
יש לציין כי הערעור אינו מביא לעצירה של הליך הענישה באופן אוטומטי ולכן יש צורך על פי תקנות סד"פ להגיש בקשה נפרדת לעיכוב ביצוע העונש כפוף לאישור בית המשפט לבקשה. בקשה עיכוב הביצוע למעשה באה למנוע פגיעה בהליך הערעור ככל וקיום העונש מגיע קודם ליום הדיון בערעור.
ערעור של נאשם שהורשע על פי הודאתו–
חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), מסדיר את הכללים הנוגעים להגשת ערעור וסדרי הדין בו, ואת מועדי הגשת הערעור ואופן שמיעתו. חשוב להדגיש כי, נאשם שהורשע על פי הודאתו לא יוכל לערער על הרשעתו (למעט במקרים חריגים).
במקרים נדירים וחריגים בית משפט רשאי בשלב הערעור להתיר למערער לחזור בו מהודאה. בנוסף, נאשם שזוכה מחמת הספק- לא תעמוד לו זכות ערעור ואינו יכול לערער על כך שלא זוכה זיכוי מלא. יש לזכור כי גם זכות הערעור נתונה גם לתביעה ולא רק לנאשם. ולכן גם התביעה יכולה לערער על הכרעת הדין או על גזר הדין.
ערעור על החלטות ביניים– להבדיל מההליך האזרחי, במשפט הפלילי לא ניתן להגיש ערעור על החלטת ביניים לכן יש להמתין ולערער עליהן במסגרת הערעור העיקרי על פסק הדין כולו.
מתי כדאי לערער? מקרים שבהם כדאי ואפשר לערער:
- הכרעת הדין מנוגדת להלכה משפטית של ערכאה גבוה יותר.
- העונש חורג מענישה שהוטלו על עבירות דומות בעבר במקרים דומים.
- הרשעה התבססה על ראיה נסיבתית ולא על עדות ישירה.
- נפלו פגמים בפסק הדין של ערכאה דלמטה, ועוד.
ערעור פלילי ניתן להגיש בהרבה מקרים נוספים שכן אין מדובר ברשימה סגורה. יחד עם זאת כדאי ורצוי לשקול בכובד ראש בטרם יוגש הערעור שכן יכול ובעקבות הערעור אף המאשימה תגיש ערעור גם היא, ובמקרה כזה יכול ביהמ"ש אף להחמיר את הענישה.
ערעור פלילי יכול להיות מוגש על רכיב העונש (על ידי הנאשם או המדינה) וכן
הערכאות הנמוכות יותר
ערעור פלילי-
מהו ערעור פלילי ומהם זמני הגשת ערעור פלילי?
פסק הדין מורכב משני חלקים: חלק ראשון- הכרעת הדין ובו קובע בית המשפט האם הנאשם מורשע או מזוכה. החלק השני- גזר דין ובו בית המשפט קובע את העונש במקרה של הרשעה. נאשם בפלילים רשאי לערער בזכות על פס"ד שניתן לגביו על ידי הערכאה הראשונה תוך 45 יום מיום "פסק הדין" שהוא למעשה שני החלקים גם יחד (הכרעת דין וגזר הדין). כאשר הערעור הוא בגלגול נוסף, קרי – לערכאה שניה, יש להגיש בקשת רשות ערעור יש להגיש תוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין של ערכאת הערעור. ואם ניתנה רשות יש להגיש הודעת ערעור תוך 30 ימים מהיום שבו ניתנה הרשות. בנוסף, ערעור פלילי יוגש באמצעות הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שאליו מערערים. הגשת ערעור ללא נימוקים עלולה להוביל לדחיית הערעור.
ס'199 לחוק סדר הדין הפלילי: התקופה להגשת הערעור היא ארבעים וחמישה ימים מיום מתן פסק הדין, ואם ניתנה הכרעת הדין ללא נימוקים – מיום מתן הנימוקים; הייתה דרושה רשות לערער, תוגש בקשת הרשות תוך אותה תקופה, והודעת הערעור תוגש תוך שלושים ימים מיום מתן הרשות."
ס198 לחוק סדר הדין הפלילי: ערעור, בין של הנאשם ובין של התובע, יהיה בהגשת הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים (בפרק זה – בית המשפט), אם במישרין ואם באמצעות בית המשפט שעל פסק דינו מוגש הערעור."
לאיזו ערכאה מגישים ערעור פלילי?
ערעור בזכות תמיד יוגש לערכאה אחת גבוהה יותר מזו שנתנה את ההכרעה השיפוטית הראשונה. כלומר, אם העניין נדון בבית משפט שלום הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי. הערעור יכול להיות כנגד ההרשעה ולחילופין נגד העונש או חומרת העונש או שניהם.
זכות הערעור הינה זכות יסוד בשיטתנו המשפטית ונועדה להבטיח את הגינותו של ההליך המשפטי. ערכאת הערעור לא תדון בתיק מחדש אלא היא תתמקד בבחינה האם נפלה בהכרעה של הערכאה הראשונה טעות מהותית אשר מצדיקה התערבות.
עיכוב ביצוע בערעור-
יש לציין כי הערעור אינו מביא לעצירה של הליך הענישה באופן אוטומטי ולכן יש צורך על פי תקנות סד"פ להגיש בקשה נפרדת לעיכוב ביצוע העונש כפוף לאישור בית המשפט לבקשה. בקשה עיכוב הביצוע למעשה באה למנוע פגיעה בהליך הערעור ככל וקיום העונש מגיע קודם ליום הדיון בערעור.
ערעור של נאשם שהורשע על פי הודאתו–
חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), מסדיר את הכללים הנוגעים להגשת ערעור וסדרי הדין בו, ואת מועדי הגשת הערעור ואופן שמיעתו. חשוב להדגיש כי, נאשם שהורשע על פי הודאתו לא יוכל לערער על הרשעתו (למעט במקרים חריגים).
במקרים נדירים וחריגים בית משפט רשאי בשלב הערעור להתיר למערער לחזור בו מהודאה. בנוסף, נאשם שזוכה מחמת הספק- לא תעמוד לו זכות ערעור ואינו יכול לערער על כך שלא זוכה זיכוי מלא. יש לזכור כי גם זכות הערעור נתונה גם לתביעה ולא רק לנאשם. ולכן גם התביעה יכולה לערער על הכרעת הדין או על גזר הדין.
ערעור על החלטות ביניים– להבדיל מההליך האזרחי, במשפט הפלילי לא ניתן להגיש ערעור על החלטת ביניים לכן יש להמתין ולערער עליהן במסגרת הערעור העיקרי על פסק הדין כולו.
מתי כדאי לערער? מקרים שבהם כדאי ואפשר לערער:
- הכרעת הדין מנוגדת להלכה משפטית של ערכאה גבוה יותר.
- העונש חורג מענישה שהוטלו על עבירות דומות בעבר במקרים דומים.
- הרשעה התבססה על ראיה נסיבתית ולא על עדות ישירה.
- נפלו פגמים בפסק הדין של ערכאה דלמטה, ועוד.
ערעור פלילי ניתן להגיש בהרבה מקרים נוספים שכן אין מדובר ברשימה סגורה. יחד עם זאת כדאי ורצוי לשקול בכובד ראש בטרם יוגש הערעור שכן יכול ובעקבות הערעור אף המאשימה תגיש ערעור גם היא, ובמקרה כזה יכול ביהמ"ש אף להחמיר את הענישה.
ערעור פלילי יכול להיות מוגש על רכיב העונש (על ידי הנאשם או המדינה) וכן
הערכאות הנמוכות יותר