ביטול כתב אישום הוא מצב שבו ההליך הפלילי נגד נאשם מסתיים עוד לפני הכרעת הדין, ולעיתים אף לפני תחילת המשפט. ביטול כזה יכול להתרחש ממספר סיבות: חוסר ראיות מספיקות, פגם בכתב האישום, היעדר שימוע כחוק, טענות מקדמיות או החלטה של התביעה לחזור בה מן האישום. במקרים רבים, ניהול נכון של ההליך המשפטי על ידי עורך דין פלילי מנוסה עשוי להוביל לביטול כתב האישום כבר בשלבים מוקדמים של ההליך.

מהו כתב אישום
מהו כתב אישום כתב האשמות בו המדינה מאשימה את הנאשם על כך שעבר על חוק מחוקי המדינה. "אין רלוונטיות" לנפגע העבירה (אינו צד להליך) מאחר ומי שהפר חוק מחוקי המדינה – המדינה היא זו ש"תובעת" אותו על כך שהפר חוק מהחוקים שחוקקה.
למעשה כתב האישום מסמל את קו פרשת המים בין סיום החקירה ואיסוף כלל הראיות לבין תחילת ההליך הפלילי בבהמ"ש. כתב האישום מוגש לבהמ"ש במידה ובסיום החקירה במשטרה, הפרקליטות או התביעה מחליטות כי ישנן מספיק ראיות בכדי שניתן יהיה להעמיד את החשוד לדין אשר הפך לנאשם.
לעיתים כבר בשלב החקירה מומלץ לקבל ייעוץ לפני חקירה על מנת להבין את משמעות ההליך הפלילי והשלכותיו.
בגוף כתב האישום המדינה מנמקת מהי המסכת העובדתית המיוחסת לחשוד שהפך לנאשם, מהן העבירות המיוחסות לו, ומי הם העדים אשר בעזרתם יוצגו הראיות וינוהל המשפט. למעשה על המאשימה (המדינה) להוכיח כי הנאשם אכן ביצע עבירה פלילית ברמת וודאות מאד גבוהה.
במידה והנאשם, באמצעות סנגורו מצליח להטיל ספק בעובדות ובעדים, יכול ביהמ"ש לזכות את הנאשם, או לפחות להפחית באופן ניכר בעונשו.
הגדרת כתב אישום לפי חוק סדר הדין הפלילי
החוק מגדיר "כתב אישום" בס' 67 לחסד"פ:
"אדם שיש להעמידו לדין יגיש עליו תובע כתב אישום לבית המשפט".
יחד עם כתב האישום הנאשם מקבל זימון לדיון בבית המשפט, והוא חייב להתייצב, אחרת ביהמ"ש יכול להורות כי יוצא נגדו "צו הבאה".
במקרים בהם הנאשם מצוי במעצר במהלך ההליך הפלילי חשוב לקבל ייצוג של עורך דין מעצרים.
מהן העילות לביטול כתב אישום
לפני הגשת כתב האישום – במסגרת שימוע
ניתן וראוי להפנות את תשומת לב הפרקליט המטפל למספר פרמטרים כדלהלן.
חוסר עניין לציבור
לפני הגשת כתב אישום על הפרקליט ללמוד את תיק החקירה ולהתרשם מקיומם של שני קריטריונים:
קריטריון פירוט
| קריטריון | פירוט |
|---|---|
| ראיות | קיימות ראיות מספיקות להעמדת החשוד לדין |
| עניין לציבור | יש אינטרס ציבורי בניהול ההליך נגד החשוד |
הסדר מותנה
הסדר מותנה בעבירות מסוג עוון ישנה אפשרות לסגור את התיק בהסדר מותנה.
ההליך מעוגן בס'67א לחסד"פ ומאפשר לתובע משטרתי או פרקליט לסיים את התיק מחוץ לבית המשפט.
ביטול כתב אישום לאחר הגשתו
ניתן לפעול במקביל מול ביהמ"ש ומול המאשימה.
זיכוי במהלך המשפט
זיכוי! – לאחר תחילת ניהול הוכחות וסיכומים – בהכרעת דין ביהמ"ש יכול להחליט לזכות את האנשם מכלל האשמות או מחלקן. לעיתים באמצע ניהול ההוכחות המאשימה מבינה כי קו התביעה קורס, עדיי התביעה נשברו על דוכן העדים, שיקרו, הגזימו בעדותם וכי עדותם אינה טובה.
ומנגד הנאשם עצמו יכול להעיד היטב ולספק גרסה סבירה לקרות האירועים אשר מזכים אותו מאחריות פלילית. ובשל כך עוד בטרם סיום הליך ההוכחות המאשימה עשויה לבקש לחזור מכתב האישום.
היעדר שימוע
חשוד שנחקר במשטרה בחשד לביצועה של עבירה מסוג פשע זכאי להליך שימוע טרם הגשת כתב האישום.
זכות זו קבועה בס' 60א לחוק סדר הדין הפלילי.
שלבי ההליך:
- שולחים לנחקר "מכתב יידוע לחשוד"
- מעדכנים אותו בזכות השימוע
- התביעה מאפשרת לעורך הדין להעתיק את חומר הראיות ולהתכונן לשימוע
ככל שזכות השימוע לא ניתנה לנאשם כחוק – ביהמ"ש יכול לרפא את הפגם:
- על ידי ביטול כתב האישום
- או על ידי קיום זכות השימוע במועד מאוחר לאחר הגשת כתב האישום
טענות מקדמיות לביטול כתב אישום – סעיף 149 לחסד"פ
ההליך הפלילי נפתח בהקראת כתב האישום על ידי בית המשפט לנאשם. ובשלב הזה הנאשם יכול לטעון טענות "מקדמיות" שאותן יש לטעון בתחילת המשפט.
במידה ובית המשפט קיבל טענה מקדמית הוא יכול:
- למחוק את כתב האישום
- או להחליט בנוגע לפעולות שינקטו מעכשיו לאור הטענה המקדמית.
סעיף 149 – טענות מקדמיות
לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות ובהן:
- חוסר סמכות מקומית
- חוסר סמכות ענינית
- פגם או פסול בכתב האישום
- העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה
- זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום
- משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם
- חסינות
- התיישנות
- חנינה
- הגשת כתב האישום או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית
סעיף 151 לחוק סדר הדין הפלילי
סעיף 151 לחוק סדר הדין הפלילי קובע שאם הנאשם לא טען טענה מקדמית בתחילת המשפט הוא יכול לטעון אותה גם בשלב אחר של המשפט. למעט שלושה טענות חריגות שאולן יכול לטענות רק ברשות בית המשפט: חוסר סמכות מקומית, חוסר סמכות עניינת, פגם או פסול בכתב האישום.
ס'151 טענות מקדמיות בשלב אחר של המשפט לא טען הנאשם טענה מקדמית בשלב זה, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בשלב אחר של המשפט, אולם לגבי הטענות המפורטות בפסקאות (1) ו-(3) לסעיף 149 אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות בית המשפט.
פירוט הטענות המקדמיות
חוסר סמכות מקומית
חוסר סמכות מקומית – מעלים טענה זו כאשר המשפט מתקיים בבית המשפט אשר אינו מוסמך לדון מבחינה גיאוגרפית. הדיון צריך להתנהל באזור השיפוט בו התבצעה העבירה או באזור השיפוט שבו מתגורר הנאשם.
חוסר סמכות עניינית
חוסר סמכות עניינית – מעלים טענה זו כאשר הגישו כתב אישום לבית המשפט שאינו מוסמך לדון בעניין לפי חוק הסדר הדין הפלילי.
פגם או פסול בכתב האישום
כאשר המדינה מגישה כתב אישום היא צריכה לעמוד במספר קריטריונים הקבועים בחוק. אי עמידה בפרטים אלו עשויה להוביל לביטול כתב האישום.
העובדות אינן מהוות עבירה
לעיתים כתב האישום מנוסח באופן כזה שאינו מציין עבירה שבגינה ניתן להעמיד לדין פלילי. במידה ובית המשפט יקבל את הטענה – כתב האישום יבוטל.
האם אפשר להגיש כתב אישום מחודש אחרי חזרה מאישום
לפי ס'94 לחוק סדר הדין הפלילי, כול עוד בוטל האישום בטרם מענה של הנאשם לכתב האישום, המאשימה יכולה להגיש כתב אישום מחדש ו/או לתקנו אף ללא אישור בית המשפט. אולם תוצאת חזרה מאישום לאחר מענה לאישום משמעותה זיכוי מאשמה כך שלא ניתן להגיש את כתב האישום מחדש וההליך הסתיים.
ס'94 תוצאות חזרה מאישום
(א) חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.
(ב) בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית המשפט לבטל אישום, בכל עת עד להכרעת הדין, ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם.
(ג) אישום שבוטל, לפי סעיף קטן (ב), לא יוגש מחדש אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה ומטעמים שיירשמו.
