פחות מ-20% מתיקי החקירה העוסקים בפליליים בישראל מסתיימים בכתב אישום!
על פי נתוני הלמ"ס בשיתוף משטרת ישראל בין השנים 2020-2024 נפתחו בישראל כ-294,000 תיקי חקירה בפליליים, כאשר פחות מ-20% מהם הסתיימו בהגשת כתב אישום. כפי שניתן לראות בבירור מן הנתונים הללו, הדרך מחשד בפליליים להרשעה ולמאסר היא ארוכה ואפשרויות היציאה ממנה רבות.
במרבית המקרים ההבדל בין תיקי חקירה המסתיימים בלא כלום לבין אלו המובילים להעמקת ההסתבכות- הוא התנהלות נכונה בחקירה וליווי של עורך דין פלילי מנוסה.
הליך פלילי לא תמיד יתחיל במעצר עם אזיקים, ולעתים טלפון קצר מתחנת משטרה או זימון בכתב לחקירה עשויים להישמע כמו עניין פשוט הדורש בירור, כאשר מאחורי הקלעים כבר מתגבשות חשדות ממשיות.
חשוב לדעת: מעצר במעמד האירוע, מעצר חשוד לאחר האירוע או זימון לחקירה בתיאום מראש- מצריכים התייעצות עם עורך דין פלילי לבחינת הנסיבות ולמניעת הסתבכות וסיכון של החופש האישי.
המדריך המלא לחשודים בפליליים:
ההליך הפלילי בישראל מתנהל במספר שלבים:
1. חקירה – בסמכות משטרת ישראל לפתוח בחקירה בגין כל אירוע וכל אדם כאשר ישנן חשדות לעבירה פלילית מסוג עוון או פשע שהגיעו לידיעתה. בין אם מדובר במעצר בעת האירוע ובין אם לאחריו, מחובת החוקרים להבהיר לנחקר את מעמדו ומטרת החקירה, בהתאם לאפשרויות בחוק:
- חקירת עד – הנחקר עשוי להחזיק במידע שיסייע בחקירה אולם אינו חשוד באופן ישיר במעורבות בעבירה פלילית.
- חקירה באזהרה – הנחקר חשוד במעורבות/ביצוע עבירה פלילית.
ככל שמדובר בחקירת עד ואין חשש למעורבות באירוע, ניתן למסור עדות עניינית הנוגעת לעובדות בלבד, דוגמת: עובר אורח שהיה עד לאירוע פלילי במרחב ציבורי והתבקש למסור את שראה (עדות פתוחה).
חשוב לציין: אין מניעה משינוי מעמדו של העד לחשוד הנחקר באזהרה, בהתאם לממצאי החקירה. ככל שקיימת סבירות לכך, מומלץ שלא למסור עדות ללא התייעצות מוקדמת עם עורך דין פלילי.
שלב זה עשוי להימשך, והעד/חשוד עשוי להידרש לחקירה חוזרת, או אף למספר חקירות, על פי צורך.
2. סגירת התיק/כתב אישום – בהתאם לממצאי החקירה, התיק יעבור ליחידת התביעות/פרקליטות, שם יחליטו האם להעמיד לדין ולהגיש כתב אישום, או לסגור את התיק. החלטה על כך תלויה בין היתר בסיכויי ההרשעה על פי חומר הראיות שנאסף, וטיעונים אשר ישמיע החשוד בטרם יוגש כתב אישום. בעבירות מסוג פשע שדינן למעלה מ-3 שנות מאסר, עומדת לחשוד הזכות לקיום שימוע במסגרתו יפרוס את טענותיו, במטרה להימנע מכתב אישום פלילי ומהליך משפטי.
תיאור מקרה לדוגמא: במקרה בו הייתה דילמה של ממש האם להגיש כתב אישום כנגד זוג הורים שנחשדו בתקיפת ילדיהם, מה שהכריע את הכף לבסוף הייתה התערבותו של עורך הדין המלווה והסבת תשומת ליבה של הפרקליטה לכך שההורים החלו טיפול והדרכת הורים ברווחה העירונית, בכך למעשה הם זכו להזדמנות שניה והתיק נסגר.
3. סגירת התיק/הגשת כתב אישום והליך משפטי – סגירת התיק בין אם לאחר שימוע ובין אם ללא שימוע, או לחילופין החלטה על הגשת כתב אישום ותחילתו של הליך משפטי. החלטה זו משנה את סטטוס החשוד לסטטוס נאשם.
4. הליך משפטי – משהוגש כתב אישום, עובר החשוד למעמד של נאשם כאמור, וההליך מועבר אל כתלי בית המשפט, שיכריע לעניין האשמה בעבירה הפלילית האמורה (הכרעת דין), ולאחר מכן יקבע את גזר הדין.
מה תפקידו של עורך דין פלילי בכל אחד מההליכים הללו?
בפשטות, עורך דין פלילי מיומן יחתור למנוע את ההחלטה על המשך ההליך בשלב הבא. בשלב החקירה יפעל עורך הדין להפרכת החשדות ולסגירת התיק כנגד החשוד המיוצג מחוסר אשמה, ככל שהנסיבות מאפשרות זאת.
במידה וממצאי החקירה יובילו להמלצה על הגשת כתב אישום יחתור עורך הדין לדחיית ההמלצה על הסף, יפעל להטלת ספק באמינות הראיות, וככל שיידרש ייצג את החשוד במעמד השימוע.
בהיעדר אפשרות להימנע מכתב אישום יפעל עורך הדין להמלצה על אישום בעבירה קלה יותר, לעתים במסגרת הסדר טיעון.
במידה והתיק יגיע לפתחו של בית המשפט, קיימת חשיבות רבה לייצוג מקצועי של עורך דין פלילי, לבניית אסטרטגיית הגנה משפטית חזקה, לחקירת עדים ולעמידה אל מול בית המשפט, הן במטרה להביא לזיכוי והן במטרה לענישה מקלה במקרה של הרשעה.
תפקיד חשוב נוסף של עורך דין פלילי הוא שמירה על זכויות המיוצג בכל השלבים וההליכים:
- שחרור ממעצר/הימנעות ממעצר בפועל.
- פיקוח על חוקיות החקירה: תנאי החקירה, משך החקירה, אופן גביית העדות ו/או ההודאה.
- מניעת הפעלת אמצעי חקירה פסולים, לחצים או איומים על הנחקר.
- עיון בחומר הראיות ובחינת אופן השגתן, ערעור וביטול האפשרות להציג ראיות שהושגו בצורה פסולה.
- ערעור על סנקציות ומגבלות לפני הרשעה, דוגמת: הקפאת נכסים, צווי מניעה, צו איסור יציאה מהארץ.
התייעצות עם עורך דין פלילי בשלב מוקדם ככל הניתן עשויה למזער נזקים ולחסוך בהליכים יקרים בעלי השלכות הרסניות על חיי החשוד בהמשך. חשוב להבין שלחקירות ראשוניות קיים משקל רב בגיבוש עמדת גורמי החקירה והתביעה, וכל מילה, ניסוח או תגובה עשויים להוות גורם מכריע להמשך ההליך.
כיצד לבחור עורך דין פלילי
בשונה מבעלי מקצוע רבים אחרים, לא תמיד פשוט להשיג המלצות על עורכי דין פליליים, מסיבות מובנות. בנוסף, במקרים לא מעטים החיפוש מתבצע תחת לחץ, כאשר החשוד מצוי במעצר ומי שמחפש אחר עורך הדין הם בני משפחתו ומקורביו.
מספר כללי אצבע בבחירת עורך דין פלילי:
- עורך דין מנוסה העוסק בפליליים בלבד – מדובר בתחום משפטי ייעודי הדורש ניסיון מעשי, בקיאות בדיני ראיות ופרוצדורה פלילית, והיכרות מעמיקה עם התנהלות גורמי האכיפה.
- שיחת התייעצות תוכל להמתין לשעות הפעילות המקובלות, אולם מעצר באישון לילה או דיון חירום דורשים זמינות, נוכחות ומחויבות שאינם מוגבלים בשעה.
- קשר עם המשפחה – כאשר אדם נקלע להליך פלילי המשפחה אינה רק מתווכת, כי אם חלק בלתי נפרד מההליך. חשוב לבחור בעורך דין שמבין את חשיבות בני המשפחה ותרומתם להליך (למשל במסירת פרטים מהאירוע שאינם ידועים למשטרה), כמו גם את מצוקתם, ומקפיד על תקשורת ברורה וישירה עם הלקוח והמשפחה גם יחד.
- יורד מתחת לפני השטח – בעוד שבמרבית התחומים אבחנה בין עיקר לתפל נחשבת ליתרון, בתחום הפלילי כל מילה, כל פרט וכל דבר זניח שנראה תפל- עשוי לפתוח נתיב לעיקר, לאמת ולראיית הזהב שתוביל לזיכוי.
- אזכורים בתקשורת ופסקי דין – בהיעדר המלצות ישירות חשוב לבחון את הניסיון וההישגים של עורך הדין באמצעות כתבות אודותיו, מאמרים ומידע שפרסם, סיקור פסקי דין בתיקים בהם ייצג ודירוג אובייקטיבי באתרים חיצוניים.
