המרוץ להגשת תלונה במשטרה –
מהם היתרונות בהגשת תלונה במשטרה ומנגד למה לא תמיד כדאי למהר?
בהתאם לסעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה בגין עוול שנגרם לו, אך בניגוד לעבירות בהן לא תמיד יודעים מי האשם (בעבירות גניבה) – בעבירות ישירות (איומים או תקיפה) יש תוקף ומותקף.
במצבים כאלו יש משמעות לזמן הגשת התלונה הן מבחינת ההתייחסות הראשונית של החוקרים והן מבחינת העילה לסגירת התיק, אולם לא בכל המקרים כדאי למהר להגיש תלונה ולעיתים יכול גם לגרום נזק.
ישנם שני יתרונות בולטים בראשוניות הגשת התלונה-
- נקודת מבט – מי שמגיע ראשון להגיש תלונה מוגדר כ"מוסר הודעה" אינו חשוד ואינו נמצא תחחת חקירה באזהרה. לכן ההתייחסות הראשונית של החוקרים תהיה כאל נפגע עבירה דבר המעמיד את הצד השני באופן אוטומטי כחשוד ומאיר אותו באור שלילי.
כידוע בחקירה במשטרה ישנה אפשרות להיחקר במעמד של חשוד או במעמד של עד. המעמד של נחקר כעד או כחשוד משפיע ישרות על זכיותיו במהלך החקירה במשטרה. לחשוד יש זכות להיוועץ בעורך דין לפני שהוא משיב על שאלות, ויש לו זכות לשמור על זכות השתיקה. לעומת זאת, לעד אין זכות לשתוק באופן מלא בחקירה אולם מותר לו לא להשיב על שאלות מסוימות אם הן עלולות להפליל אותו. היוועצות של עד עם עו"ד לפני חקירה במשטרה (עד שאינו חשוד ואינו נחקר באזהרה) יכולה אף להעמיד את עורך הדין בפני העמדה לדין פלילי בגין שיבוש מהלכי חקירה ומשפט.
- רישום התלונה- כאשר מתלונן מגיע לתחנה ושוטח את גרסתו, המשטרה תאמץ אותה ברוב המקרים וזו תהיה לשון התלונה. לחוקרים יש נטייה לכבד יותר את המתלוננים ולרשום את הדברים כפי שנאמרו מבלי "להכניס מילים לפה".
מדוע לא תמיד כדאי להתלונן ראשון?
ראוי לקחת בחשבון שהראשון שמגיע לתחנה מוסר הודעה כמתלונן ללא קשר אם הוא התוקף או המותקף ולאחר מכן מזמינים את הצד השני לחקירה תחת אזהרה בה הוא שוטח את טענותיו.
לצורך השלמת התמונה, במסגרת חקירת החשוד (לאחר שהמתלונן הגיש את התלונה קודם) ברוב המקרים הוא יגיש תלונה נגדית כנגד המתלונן, ובפועל המשטרה תזמן את המתלונן הראשון כדי לחקור אותו תחת אזהרה. ממה שקרה בפועל זה שהתלונן הגיע להגיש תלונה, ולאחר חקירת החשוד התברר שאף הוא חשוד וגם הוא ייחקר לאחר מכן באזהרה וייפתח לו תיק (אם למשל הוא לא היה מגיש את התלונה יש סיכוי שהוא עצמו לא היה נחקר באזהרה ולא היה נפתח לו תיק). במצב כזה בידי המשטרה הודעה אחת של המתלונן, חקירה של החשוד, וחקירה נוספת של המתלונן שהגיש את התלונה – הפעם כחשוד.
במקרים שבהם מדובר באנשים נורמטיביים – מן השורה, אשר שוקלים להגיש תלונה במשטרה, ראוי לבחון זאת במשנה תוקף שכן יכול לאחר הגשת התלונה הם עצמם ייחקרו באזהרה, ובמצב דברים זה גם אם התיק כנגדם ייסגר, יכול והוא ייסגר בעילה של חוסר בראיות או חוסר עניין לציבור, או אז ישאר "כתם" של רישום משטרתי אלא אם כן התיק ייסגר בעילה של העדר אשמה.
כידוע רישום פלילי / משטרתי עלול להפריע ולעכב את מסלול חייו של אותו אדם גם אם בפועל הוא זה שהגיש ראשון את התלונה וגם אם במידה והוא זה שהותקף, לכן לעיתים כדי להימנע מלהגיש תלונה.
יחד עם זאת, כאשר מדובר באנשים בעלי עבר פלילי או עם רישום קודם – הגשת התלונה עלולה לסבך את מצבם אף יותר. ברוב המקרים הם אינם יודעים בוודאות אם הצד השני יגיש נגדם תלונה וברגע שהם יגישו תלונה קודם רוב הסיכויים שהצד השני יגיש תלונה במהלך חקירתו גבוהה ואז גם המתלונן (עם העבר הפלילי) ייחקר כחשוד.
דוגמא למקרה שטופל במשרד:
בחור צעיר גר עם משפחתו. באחד הלילות הבחור רב בטלפון עם בת הזוג שלו תוך שהוא צועק בקולי קולות. אמו של הצעיר העירה לו על התנהגותו ואיימה להזמין משטרה במידה ולא יירגע. הצעיר התעצבן, יצא עם חרב מחדרו והתחיל להשחית את הבית, תוך כדי תקיפה של הוריו. המשטרה שהגיעה למקום תפסה את החרב, הצעיר היה במעצר עד תם ההליכים ובסופו של דבר נגזר דינו ל-4 חודשי עבודות שירות.
בהמשך לדוגמא שלעיל, כחודשיים לאחר שהחל את ביצוע עבודות השירות התגלע בינו לבין אחיו סכסוכך שבמהלכו איים הצעיר על אחיו עם חרב חדשה שקנה. הצעיר טען כי אחיו הוא זה שהחל את העימות והוא רק הגן על עצמו. עלתה השאלה האם כדי לו למהר ולהגיש את התלונה במשטרה לפני אחיו או שמא לשבת בשקט ולקוות שיעבור זעם מבלי שאחיו יגיש את התלונה.
למרבה הצער למרות ההמלצות מעורך דינו, הצעיר ניגש לתחנת המשטרה והגיש תלונה כנגד אחיו, תוך שהוא מספר לחוקרים שהניף חרב כנגד אחיו כהגנה עצמית. לאור עברו ולאור המעשים הדומים המשטרה החליטה כי מדובר בדפוס חוזר ובמהלך הגשת התלונה, הוא הפך לחשוד ונחקר באזהרה.
כאשר אחיו זומן לחקירה הוא סיפר לחוקרים שאחיו הוא זה שהתחיל, דבר שחיזק את החשדות שהיו להם נגדו ולבסוף הוגש נגדו כתב אישום נוסף בנסיבות זהות. בדיעבד הסתבר שהאח בכלל לא התכוון להגיש נגדו תלונה כך שפזיזותו של הצעיר לרוץ ולהגיש תלונה הובילה להגשת כתב אישום כנגדו.
השלכות "המרוץ להגשת התלונה" על עילות סגירת התיק –
ישנם שלוש עילות מרכזיות לסגירת תיק פלילי: העדר אשמה, חוסר עניין לציבור, חוסר בראיות מספיקות להגשת כתב אישום. רק במקרה של העדר אשמה לא נותר רישום פלילי.
לאחר סגירת תיק בעילה של חוסר עניין לציבור או חוסר בראיות נותר רישום פלילי למשך כ-7 שנים (בעבירות שאינן פשע – עוון/חטא) ולאחר מכן הרישום הפלילי יבוטל.
למשטרה, שב"כ, צה"ל, מוסד, גופים ביטחוניים נוספים יש גישה לרישום הפלילי לכן רישום כזה עלול לפגוע בעתידו של אותו אדם. ישנם מקומות עבודה שלא מקבלים עובדים עם רישום פלילי, לא ניתן להוציא רישיון למונית או לתחבורה ציבורית ועוד.
כמו כך גם, יש גופים שמקבלים גישה מסויגת לרישום הפלילי. למשל, משרד החינוך – אשם שנחשד באלימות נגד קטינים והתיק שלו נסגר בעילה של חוסר ראיות או חוסר עניים לציבור למשרד החינוך אסור לבקש ממנו את הגיליון של הרישום הפלילי אבל הוא יכול להחתים אותו על טופס וויתור סודיות ואיתו לפנות למשטרה והיא תשלח את החלק הרלוונטי לעבודה במשרד החינוך.
גם במקרה שבו התיק כנגד המתלונן (הראשון בזמן שהגיש את התלונה) ייגנז מאחת העילות כאמור לעיל, יש יתרון לראשוניות הגשת התלונה, שכן גם בבקשה לשינוי עילת הסגירה יצוין מלכתחילה כי הוא למעשה המתלונן אשר פתח בהליך ופנה לקבלת סעד מהמשטרה, ולכן אין כל היגיון שדווקא לחובת מי שפעל כדין ופנה למשטרה יוותר רישום משטרתי וכתם של ממש.
דוגמא למקרה שטופל במשרד:
גננת אשר דיווחה לאם כי לבנה יש עיכוב התפתחותי משמעותי, האב שמע על כך ולמחרת הגיע לגן כשהגננת הייתה ביום חופש, השתולל, צעק ואמר לצוות שנכח במקום, כי מי שידבר על בנו הוא ייקח לפרדס וישחט אותו. למחרת בבוקר שאותה גננת הגיעה לגן, סיפר לה הצוות את מה שארע ובהמלצת הח"מ ניגשה מיידית למשטרה והגישה תלונה בגין עבירת האיומים.
בעקבות תלונתה, האב זומן לחקירה והורחק מגן למשך שבועיים ובכך המשטרה למעשה הכירה בחומרת מעשיו. כדי לתרץ את מעשיו האב התלונן בחקירתו שהגננת תקפה את הילד והיא זומנה לחקירה ולאחר שהתבררו הנסיבות, נסגר לשניהם התיק בעילה של חוסר עניין לציבור.
לאב לא הפריע הרישום הפלילי מאחר שעבד במקום עבודה לא פורמלי אך לגננת שהייתה סטודנטית להוראה ורצתה לעבוד בגן ילדים , נאלצה להתמודד עם הרישום הפלילי שמונע ממנה להתקדם. הוגש ערעור על ידי הח"מ בטענה כי לא יכול להיות שהיא תתלונן על עבירת איומים ובסוף תישאר עם "כתם" בדמות רישום פלילי. בעקבות הבקשה שונתה עילת הסגירה להעדר אשמה ומזה זמן רב היא עובדת למופת במשרד החינוך.
מהצד השני ניתן רק לשער מה היה קורה, לו האב במקרה שלעיל היה מגיש את התלונה קודם לכן…
אין באמור לשמש כייעוץ משפטי שכן כל מקרה נבחן לגופו. אתם או יקירכם הסתבך עם החוק?
היוועצות עם עורך דין פלילי מנוסה בשלב מקדמי יכולה לעשות את ההבדל בין חקירה "רגילה" שבסופה התיק ייסגר בלא כלום, ובין "הפללה עצמית" שתוביל למעצר במקרה הטוב, ובמקרה החמור יותר – לכתב אישום. אם גם אתם אדונים לגורלכם – פנו אלינו עכשיו או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי. נשמח ללוותכם, לייצג להכווין ולפתור את הסוגייה המשפטית על הצד הטוב ביותר. בטוחני כי נבצע את הליווי והייצוג ברמה הגבוהה ביותר, ולשביעות רצונכם.
הנה הטלפון הישיר שלי:050-7719770 , התקשרו עכשיו ללא דיחוי, או שילחו הודעה בכל שעה: WhatsApp, אנו כאן בשבילכם.
ראו עוד: אודות המשרד | שירותי המשרד | ההליך הפלילי | משרדנו בתקשורת | שאלות ותשובות | בלוג פלילי | המלצות | צור קשר
