משרד עורכי דין פלילי – שלומי ביזק
"קו ההגנה שלך הוא הקו המפריד בין האמת העובדתית לאמת המשפטית"
ההליך הפלילי
1
העבירה הפלילית
העבירה הפלילית – פותחת את ההליך הפלילי, לאחר שנודע למשטרה על דבר עבירה שבוצעה, היא מחויבת
העבירה הפלילית
העבירה הפלילית – פותחת את ההליך הפלילי, לאחר שנודע למשטרה על דבר עבירה שבוצעה, היא מחויבת לפתוח בחקירה. המידע על דבר עבירה יכול להגיע באמצעות מידע מודיעיני (עד/מודיע), באמצעות הגשת תלונה במשטרה ובדרכים נוספות. משרדנו, מומחה בניהול תיקים פליליים קלים וחמורים כאחד, כגון: עבירות המתה (רצח, הריגה, גרימת מוות ברשלנות) עבירות סמים (שימוש, סחר, יבוא, יצוא, הפקה) עבירות מין (אונס, מעשה סדום ומעשה מגונה) עבירות של פגיעה בסדרי המשטר והחברה (המרדה, זנות, משחקים אסורים, הגרלות והימורים) עבירות אלימות (לרבות אלימות במשפחה) עבירות רכוש (גניבה, פריצה, שוד) פורום עבירות רכוש עבירות צווארון לבן (שוחד,קבלת דבר במרמה, מע"מ מס הכנסה, ועוד)
2
עיכוב
סמכות העיכוב מוגבלת ומצומצמת על ידי מספר כללים שחשוב להכיר עיכוב – לצורכי חקירה/גביית עדות
עיכוב
סמכות העיכוב מוגבלת ומצומצמת על ידי מספר כללים שחשוב להכיר עיכוב – לצורכי חקירה/גביית עדות, מעל 20 דקות של עיכוב יש הכרח לציין בדוח פעולה על עיכובו של אדם אחרת העיכוב אינו כדין. ניתן לעכב אדם בזירת האירוע, וכן להביאו לתחנת המשטרה לשם גביית עדות או חקירה. סמכות העיכוב המותרת בחוק מורה על עיכוב של עד שלוש שעות, ולאחר מכן יש צורך באישור של קצין ממונה להארכת העיכוב בשלוש נוספות, סה"כ 6 שעות. לאחר מכן באם טרם מוצו ההליכים, יש הכרח לעצור את החשוד להמשך חקירתו ובמקרה כזה, מן ראוי שתהיה עילת מעצר, אחרת המעוכב יכול ללכת לדרכו.
3
המעצר
במעצר ראשוני למשך 24 שעות, יכול למצוא עצמו כל אדם, למרבה הצער גם בשל טעות בזיהוי חשוב לדעת
המעצר
במעצר ראשוני למשך 24 שעות, יכול למצוא עצמו כל אדם, למרבה הצער גם בשל טעות בזיהוי חשוב לדעת מהם הזכויות העומדות לעצור ומה הסיבות בגינן נעצר. במידת הצורך ביהמ"ש יכול להאריך את המעצר במספר ימים "מעצר ימים", עו"ד מנוסה יכול לבטל את המעצר או לקצרו באופן משמעותי. מעצר ראשוני – במסגרת החקירה יכולה המשטרה לעצור חשודים מטעמים של המשך חקירה וחשש לשיבוש מהלכי חקירה, ובשם שלום הציבור. שוטר רשאי לעצור אדם רק ל-24 שעות והארכת מעצרו נתונה להחלטת בית המשפט. כדי לעצור אדם שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יש להניח כי היה מעורב בעבירה ויש להתחשב בעילת המעצר, למשל צורכי חקירה, שמירה על ביטחון הציבור, שיבוש הליכי חקירה ועוד. רק בית המשפט השלום יכול לבצע הארכת מעצר לפני הגשת כתב אישום (מעצר ימים) ורק בערכאה זו אפשר להגיש ערר. נוסף על כך, יכול בית המשפט להורות על שחרור בתנאים מגבילים על ידי חתימה על ערבות אישית, צד שלישי או הפקדת כסף.
4
היוועצות עם עורך דין
הזכות להיוועץ עם עורך דין פלילי ולשמור על זכות השתיקה ע”פ הפסיקה, זכותך לדרוש התייעצות עם
היוועצות עם עורך דין
הזכות להיוועץ עם עורך דין פלילי ולשמור על זכות השתיקה ע”פ הפסיקה, זכותך לדרוש התייעצות עם עורך דין פלילי בטרם תחקר, ואף בכל שלב של החקירה. חשוב מאד לשמור על זכות השתיקה עד להגעתו של עו"ד פלילי ולא לשוחח עם אף אחד מהשוטרים או בכלל, בניידת וברחבי התחנה. חקירה במשטרה היא תהליך שיש לו משמעות אדירה על המשך התפתחות התיק. לעתים, כתוצאה מחקירה זו יוחלט האם התיק ייסגר או תוגש בקשה להארכת מעצר. בנוסף לכך, החקירה הראשונית הנה קו ההגנה של החשוד לאורך ההליך כולו, לכן רצוי שקו ההגנה יבחר מראשית ההליך בסיועו של סנגור מנוסה.
5
חקירה פלילית במשטרה
ניתן לדמות את החקירה הפלילית לפזל, אותו הרשות החוקרת מנסה להרכיב על ידי איסוף ראיות מזירת
חקירה פלילית במשטרה
ניתן לדמות את החקירה הפלילית לפזל, אותו הרשות החוקרת מנסה להרכיב על ידי איסוף ראיות מזירת האירוע ומחקירת החשוד והעדים. לחקירה במשטרה משמעות מכרעת על גורל התיק כולו, לכן חשוב להתייעץ עם עו"ד פלילי מנוסה בכל שלב של החקירה, גם אם הנכם חושבים "שתסדרו לבד", חשוב לזכור שאתם עומדים מול מערכת גדולה ומשומנת היטב שמנסה "לסגור" תיקים במהרה. חקירה פלילית – נפתחת לאחר היוודע דבר העבירה, הגוף האחראי על הליך החקירה הפלילית הוא המשטרה ובסמכותה אמצעים רבים לקדם את החקירה: לעצור אנשים חשודים, לערוך חיפוש על גופם, בבתים ובבתי עסק, ליטול טביעות אצבעות, לנהל מאגר זיהוי פלילי, לחקור עדים ועוד. באפשרותה גם להשתמש בכוח לשם ביצוע מעצר. עם זאת, לכל נחקר יש את הזכות לשתוק בחקירתו ואת זכותו להיוועץ עם עורך דין פלילי לפני החקירה. כדאי לדעת ששלילת זכויות אלה יכולה להיות עילה לביטול ההליך כולו ולהביא לזיכוי. החקירה יכולה להוביל לסגירת התיק או להמשך חקירה, ביצוע מעצרים, איסוף ראיות נוספות ובסופו של דבר העברת חומר הראיות לתביעה המשטרתית או לפרקליטות, לבחינת הגשת כתב אישום, ההבדל בין שני גופים אלה: התביעה המשטרתית – ברשות משטרת ישראל, מייצגת את המדינה ומגישה כתבי אישום, בעבירות קלות לרוב הנידונות בבית משפט השלום. פרקליטות המדינה – שייכת למשרד המשפטים ומגישה כתבי אישום חמורים ומורכבים יותר מהתביעה המשטרתית, לרוב על עבירות חמורות הנידונות גם בבית משפט השלום וגם בבית המשפט המחוזי. הפרקליטות היא זו שמייצגת את המדינה בערעורים, גם לבית המשפט העליון.
6
סגירת התיק / המשך החקירה
סגירת התיק – אם נחקרתם במשטרה תחת “אזהרה” ובסופו של יום נסגר תיק החקירה, חשוב לוודא מהי עילת
סגירת התיק / המשך החקירה
סגירת התיק – אם נחקרתם במשטרה תחת “אזהרה” ובסופו של יום נסגר תיק החקירה, חשוב לוודא מהי עילת הסגירה של התיק במידה והחקירה תסתיים בסגירת התיק הפלילי, כדאי לדעת שלעילת הסגירה יש היבט חשוב מאד. אם התיק הפלילי נסגר למשל בעילה של חוסר בראיות, או בחוסר עניין לציבור, אז יוותר רישום משטרתי במאגרי המשטרה תחת שם אותו אדם שנחקר. מה שיכול למנוע ממנו לעסוק בעיסוקים מסוימים ולהגביל אותו במסלול חייו בעתיד. לכן, חשוב לוודא כי התיק ייסגר בעילה של היעדר אשמה ובאופן הזה לא נותר כל רישום משטרתי או פלילי לאותו עניין. מומלץ להיעזר בשירותי עו"ד פלילי מנוסה כדי למחוק את התיק כהלכה גם לאחר מספר שנים.
7
שימוע
הליך השימוע נועד למנוע את הגשת כתב האישום על ידי התביעה בעבירות המכונות “פשע”, קרי – עבירות
שימוע
הליך השימוע נועד למנוע את הגשת כתב האישום על ידי התביעה בעבירות המכונות “פשע”, קרי – עבירות שהוענש הוא למעלה משלוש שנות מאסר שימוע לפני הגשת כתב אישום – נאשם שחשוד בעבירה מסוג פשע (שהעונש עליה גבוה משלוש שנים) זכאי לקיים הליך שימוע פלילי במסגרתו ינסה לשכנע באמצעות סנגורו את התביעה להימנע מהגשת כתבי אישום. ככלל, ההליך מתבצע בכתב אך לפעמים מתירים גם לבצע אותו בעל פה בפגישה מתואמת מול הגורם הרלוונטי. במידה ולא ניתנה אפשרות לקיים את הליך השימוע בהתאם לחוק, ניתן להביא לביטול כתב האישום. חשוב לציין כי לפעמיים לפנים משורות הדין ניתן לקיים פגישת שימוע גם בהליכים קלים יותר בעבירות עוון, ששם אגב קל יותר לסיים את הליך השימוע בלא שיוגש כתב אישום. זכות השימוע היא זכות חשובה מאד אשר לא פעם מסיימת את ההליך בלא כלום, לכן חשוב להתייעץ עם סנגור מנוסה בתחום.
8
כתב אישום
בשלב זה הסתיימה החקירה הפלילית, השימוע נדחה וכעת מוגש כתב אישום בו המדינה מאשימה את החשוד
כתב אישום
בשלב זה הסתיימה החקירה הפלילית, השימוע נדחה וכעת מוגש כתב אישום בו המדינה מאשימה את החשוד אשר הפך לנאשם בגוף כתב האישום המדינה מנמקת מהי המסכת העובדתית המיוחסת לחשוד שהפך לנאשם, מהן העבירות המיוחסות לו, ומי הם העדים אשר בעזרתם יוצגו הראיות וינוהל המשפט. למעשה על המאשימה (המדינה) להוכיח כי הנאשם אכן ביצע עבירה פלילית ברמת וודאות מאד גבוהה. במידה והנאשם, באמצעות סנגורו מצליח להטיל ספק בעובדות ובעדים, יכול ביהמ"ש לזכות את הנאשם, או לפחות להפחית באופן ניכר בעונשו.
9
מעצר עד תום ההליכים / מעצר בית
לאחר שתמה החקירה הפלילית והחשוד היה במעצר, בדרך כלל התביעה תבקש להאריך את מעצר
מעצר עד תום ההליכים / מעצר בית
לאחר שתמה החקירה הפלילית והחשוד היה במעצר, בדרך כלל התביעה תבקש להאריך את מעצר החשוד (שהפך לנאשם) עד לתום ההליכים לאחר שתמה החקירה הפלילית, אפשר להגיש נגד החשוד כתב אישום ואם מעצרו לא הוארך, הוא ימתין בביתו עד למשפט. בדרך כלל אם הוחלט להגיש נגדו כתב אישום, הוא לא ישוחרר ויאריכו את מעצרו עד לתום ההליכים הפליליים נגדו. מעצר זה נמשך עד לסיום המשפט הפלילי או עד שחלפו תשעה חודשים. אם אלה חלפו וטרם הסתיים משפטו, רשאי בית המשפט העליון להורות על הארכת מעצר נוספת לחצי שנה. בניגוד להארכת המעצר הראשוני (מעצר ימים) שמתבצעת על ידי בית המשפט השלום, בקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים מוגשת לבית המשפט שאליו יוגש כתב האישום. כדי שבית המשפט יאשר זאת, על המקרה לענות על שני תנאים: 1. המדינה צריכה להציג תשתית ראייתית אשר תתמוך בהרשעת החשוד בסוף המשפט. אם אין ראיות לכאוריות, יכול בית המשפט להורות על שחרורו ללא תנאי או בתנאים מגבילים. 2. המדינה צריכה להציג עילת מעצר, קרי שהחשוד עלול לסכן עדים או את ביטחון הציבור. יש בחוק סדר הדין הפלילי כמה עבירות שקובעות באופן אוטומטי את המשך המעצר, כגון עבירת המתה, אלימות, עבירות מין ועוד, אם כי גם להן יש יצוא מן הכלל. כדאי לדעת שגם אם שני תנאים אלה מתקיימים, עדיין יכול בית המשפט להורות על שחרור החשוד ולבדוק חלופות למעצר, בדמות מעצר בית, ערבות אישית, ערבות של צד שלישי והפקדה כספית לקופת ביהמ"ש.
10
הקראה ראשונה – מענה לכתב אישום
הליך זה פותח למעשה את המשפט, בשלב זה, מתקבעת תגובת הנאשם למיוחס לו בכתב האישום ומתקבעת
הקראה ראשונה – מענה לכתב אישום
הליך זה פותח למעשה את המשפט, בשלב זה, מתקבעת תגובת הנאשם למיוחס לו בכתב האישום ומתקבעת גם הגנתו מענה לכתב האישום חייב להינתן לאחר שהנאשם וסנגורו בחנו את מכלול הראיות בתיק ולאחר שנבחר קו ההגנה. את המענה לכתב האישום ראוי שהסנגור יכין בכתב במשרדו בפגישה עם הנאשם או במקום מעצרו. ראוי כי המענה יוגש בכתב שכן מדובר בקו ההגנה של הנאשם אשר יש לפעול על פיו לאורך המשפט כולו. הנאשם צריך להשיב לעובדות הנטענות נגדו בכתב האישום, באחת משלוש הדרכים הבאות ולנמקן בהתאם. ✔לטעון טענות מקדמיות שיבטלו את כתב האישום. ✔ להודות בעובדות, מה שיוביל ישירות להטלת העונש. ✔ לכפור בעובדות ולספק הסבר ראשוני לעובדות הנטענות (קו ההגנה), מה שיוביל להליך פלילי רגיל. בנוסף, כיום הושרשה תופעה חדשה של שופטי מוקד בביהמ"ש השלום, אשר מטרתם לשמוע את טענות הצדדים על דרך הגישור ולהציעה דרכים לסיים את התיק בהסדר. כל מה שנאמר במסגרת אותו הליך נשאר בפני אותו שופט, ובאם אין הסכמות התיק מועבר לשופט אחר לצורך שמיעת הוכחות. הרעיון העומד מאחורי כך הוא להוריד עומס מביהמ"ש ולהגיע לדיון הוכחות בפני שופט אשר לא מכיר את התיק ואת נסיבותיו ולמעשה דן בתיק באופן נקי.
11
הסדר טיעון
פרשת התביעה, פותחת את מסכת הבאת הראיות של המדינה כנגד הנאשם. הצגת הראיות מתבצעת
פרשת תביעה/פרשת ההגנה
הסדר טיעון (או עסקת טיעון), הוא משא ומתן בין הנאשם לתביעה במסגרת הליך המשפט הפלילי. לאחר הגשת כתב האישום ובו פירוט העבירות שבוצעו, יוכל הנאשם לבקש להפחית את העונש הצפוי על ידי תיקון של עובדות כתב האישום או סעיפי העבירות, בכפוף להודאה מלאה באשמה. זהו הסכם שחוסך למערכת המשפט זמן שיפוטי יקר והקצאת משאבים מצידה ומאפשר לנאשם לקחת אחריות במסגרת תיקון כתב האישום, והגעה למעמד גזר הדין במצב טוב יותר, על מנת שבהמ"ש יקל בעונשו.
הסדר הטיעון יכול להיות פתוח או סגור. "פתוח" משמעו שיש הסכמה לגבי אופן התיקון של כתב האישום בין היתר שינוי סעיפי האישום, תיקון העובדות וכדומה, ואולם העדר הסכמה לגבי העונש. במצב כזה התביעה תטען להחמיר עם הנאשם, בעוד הסנגור יילחם ויטען להפחתה בעונש ככל הניתן, בסופו של דבר ביהמ"ש יגזור את העונש כראות עיניו. במצב כזה מנהלים סיכונים כאשר לא ניתן להבטיח תוצאה ובוודאי שלא לצפות כיצד ביהמ"ש יפסוק. מהצד השני יש הסדר טיעון "סגור", במסגרתו סוגרים מראש גם את אופן תיקון כתב האישום, וגם את העונש, קרי – עונש מוסכם מראש. אפשרות נוספת היא שיש הסדר טיעון לגבי תיקון כתב האישום כמו בדוגמה הראשונה, והגדרת טווח ענישה מוסכם במסגרת עסקת הטיעון, כאשר בית המשפט רשאי לקבוע את העונש במסגרת הטווח שהוגדר. בכל אחד מהמקרים, ביהמ"ש לא כפוף להסדר ולא חייב לכבדו, ואולם עדיין ברוב המקרים (99%) ביהמ"ש מכבד הסכמים בין הצדדים.
12
פרשת תביעה/פרשת ההגנה
פרשת התביעה, פותחת את מסכת הבאת הראיות של המדינה כנגד הנאשם. הצגת הראיות מתבצעת
פרשת תביעה/פרשת ההגנה
פרשת התביעה, פותחת את מסכת הבאת הראיות של המדינה כנגד הנאשם. הצגת הראיות מתבצעת באמצעות עדי התביעה.
בשלב זה תפקידו של הסנגור הוא לנסות ולהפריך את הגרסאות שלהם ולערר את אמינות העדים. יחד עם זאת, סנגור מנוסה יודע להבחין מתי כדאי להגיש (ולא להתנגד כבדרך כלל) את הודעת המתלונן או העדים לביהמ”ש כמו שהם, מאחר ובמקרה כזה, אין לתביעה זכות לחקור אותם בחקירה ראשית. הרעיון הוא כשם שההודעה הוגשה במלואה לסנגור כך היא תוגש מבלי לחקור בחקירה ראשית “ולשפר עמדות” או להסביר למה התכוונו.
עם סיום פרשת התביעה מתחילה פרשת ההגנה, ובמהלכה ההגנה מציגה את ראיותיה. בשלב זה על הסנגור להציג את ראיות ההגנה, הוא יכול להעיד את הנאשם או לוותר על כך במקרים מסוימים, להביא עדים, חוות דעת וכל דבר שיכול לתמוך בגרסת הנאשם. זהו שלב חשוב מאוד שיש לבצעו במיומנות, כולל הצגת ראיות אשר לא היו ידועות לתביעה.
13
סיכומים
לאחר סיום פרשת התביעה ופרשת ההגנה, הצדדים יסכמו את כל הטענות בפני בית המשפט וידגישו
סיכומים
לאחר סיום פרשת התביעה ופרשת ההגנה, הצדדים יסכמו את כל הטענות בפני בית המשפט וידגישו שוב היבטים חשובים, כל אחד מנקודת מבטו. הסיכומים יכול ויבוצעו בכתב ויכול ויבוצעו בעל פה בבית המשפט. לסיכומים חלק חשוב ומשמעותי בהחלטת ההרכב שדן בתיק (שופט/ים) שכן לרוב עובר פרק זמן נכבד משמיעת העדים בביהמ"ש (במעמד פרשת התביעה ופרשת ההגנה) ועד להכרעת הדין. על כן, חשוב בשלב הסיכומים לשטוח את טענות ההגנה מנקודת המבט של הנאשם ולהציג את עדות העדים באור הנכון לנאשם. לעניין זה אוסיף ואומר כי לעיתים בריבוי עדים ניהול הוכחות יכול לארוך למעלה משבוע ימים ובתיקים מורכבים אף יותר.
14
הכרעת דין
בתום פרשת התביעה ופרשת ההגנה, בית המשפט יכריע בדין האם הנאשם נמצא זכאי או אשם ואם נמצא אשם
הכרעת דין
בתום פרשת התביעה ופרשת ההגנה, בית המשפט יכריע בדין האם הנאשם נמצא זכאי או אשם ואם נמצא אשם,
סגור
אז באילו אישומים ובאילו עבירות בשלב הכרעת הדין, ביהמ"ש בוחן את סיכומי הצדדים, בין אם הוגשו בכתב ובין אם נטענו בעל פה. ביהמ"ש נדרש לבחון את מכלול הראיות אשר הוצגו בפניו במהלך המשפט, לבחון האם הראיות שהציגה התביעה מתיישבות ומוכיחות את הנטען בכתב האישום, או אם לאו. בנוסף ביהמ"ש בוחן את עדות העדים אשר העידו בפניו, את אמינותם, וכמובן את ראיות ההגנה. לאחר שקלול הרכיבים ביהמ"ש מגיע לכלל הבנה האם יש להרשיעה את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום, האם יש לזכותו, או האם ניתן להרשיעה רק בחלק מן האישומים שייוחסו לו. ביהמ"ש יכול ליתן החלטתו לאחר טיעוני הצדדים ובאותו מעמד, וכן יכול הוא לדחות את הדיון לשימוע הכרעת הדין. במידה ומתן הכרעת הדין נדחה למועד אחר, ביהמ"ש לעולם יתחיל את יומו במתן הכרעת הדין בכדי למנוע עינוי דיו לנאשם. על אותו משקל, באם בית המשפט מצא כי הנאשם זכאי, ישמיע זאת בתחילת הכרעת הדין ולאחר מכן ינמק מדוע בחר לזכות את הנאשם. לאחר שלב הכרעת הדין, באם הנאשם לא זוכה, יטענו הצדדים לעונש, התביעה לחומרה וההגנה לקולת העונש.
15
טיעונים לעונש
לאחר הכרעת הדין, הצדדים יטענו לעונש, כל אחד מנקודת מבטו, הנאשם יטען כמובן לקולת העונש
טיעונים לעונש
לאחר הכרעת הדין, הצדדים יטענו לעונש, כל אחד מנקודת מבטו, הנאשם יטען כמובן לקולת העונש, בעוד התביעה תטען לחומרת העונש בעוד התביעה תטען לחומרת העונש בשלב זה כדאי ורצוי להביא כראיות הגנה פסיקה אשר מציגה מתחם עונש נמוך ככל הניתן בהתבסס על אותן עבירות ומעשים המיוחסים לנאשם. כמו כן על הנאשם להציג כל ראייה חיובית שתוכל לשפוך אור על אופיו הטוב של הנאשם, בין היתר תעודות הצטיינות באם ישנן, מכתבי המלצה, אישור לימודים, היותו איש משפחה, הוצאות חודשיות גבוהות באם יש אל מול הכנסות, עדיי אופי מטעמו אשר יעידו על אופיו הטוב של הנאשם בבית המשפט (כמובן שסנגור טוב יכין את העדים ויתדרך על מה לשים את הדגש וממה להיזהר בחקירה הנגדית של התביעה) ועוד. התביעה כמובן תנסה להוכיח את ההפך, תצרף פסיקה קודמת בעלת ענישה חמורה יותר, תטען לחומרת הערך החברתי המוגן שפגע בו הנאשם ומה ההשלכות לכך. באם ישנו רישום פלילי לנאשם התביעה כמובן תציין זאת כנגדו ועוד. תפקידו של סנגור טוב הוא להאיר את עיני ביהמ"ש כי דרך השיקום היא עדיפה, וכי הנאשם עלה על דרך הישר ובאם ייגזר דינו לחומרה והענישה תהיה כבדה, כחברה לא נשיג בזה דבר, על כן דרך השיקום היא עדיפה בהרבה.
16
גזר דין
לאחר טיעוני הצדדים לעונש, ביהמ”ש ישקלל את מכלול הראיות אשר הוצגו בפניו ויגזור את עונשו של הנאשם
גזר דין
לאחר טיעוני הצדדים לעונש, ביהמ”ש ישקלל את מכלול הראיות אשר הוצגו בפניו ויגזור את עונשו של הנאשם, ביהמ"ש יכול ליתן את גזר דינו תכף לאחר טיעוני הצדיים ובאותו מעמד (בדרך כלל בתיקים קטנים שאינם מורכבים), וכן יכול הוא לדחות את שימוע גזר הדין למועד אחר. ביום הדיון בו נקבע שמיעת גזר הדין, בימה"ש לעולם יתחיל את יומו בהשמעת גזר הדין לנאשם בכדי לא למנוע עינוי דין.
17
ערעור
ערעור פלילי יכול להיות מוגש על רכיב העונש (על ידי הנאשם או המדינה) וכן לעניין זיכוי , או הרשעה בדין
ערעור
ערעור פלילי יכול להיות מוגש על רכיב העונש (על ידי הנאשם או המדינה) וכן לעניין זיכוי , או הרשעה בדין הפלילי. ערעור פלילי – הוא למעשה השגה על החלטת בית המשפט הראשון במשפט הפלילי. הערעור מוגש לאור ההרשעה (על ידי הנאשם) או אי ההרשעה / זיכוי (על ידי הפרקליטות או התביעה המשטרתית), כמו כן גם לגבי סיום הליך בו נמצא הנאשם אשם, אך לא הורשעה בדין (על ידי התביעה) או שהורשעה בדין (על ידי הנאשם). הערעור מוגש במרבית הפעמים ולו רק בגין העונש שנגזר אם לקולא ואם לחומרה. זכות הערעור מוגדרת בחוק ומונה 45 יום מיום מתן פסק הדין. לכל אדם עומדת הזכות לערער על פסק דינו או גזר דינו לפחות פעם אחת (ערעור נוסף יוגש ברשות הערכאה אליה רוצים לערער). זכות הערעור הינה זכות יסוד בשיטת המשפט הישראלית ככזאת המאפשרת מערך של בקרה על הערכאות הנמוכות יותר.
צרו קשר
אנחנו כאן בשבילכם
אני עומד לרשותכם 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה. אשמח לענות על כל שאלה, לתמוך, ללוות ולהסיר מכם טרדות ודאגות. אעשה את כל הדרוש על מנת לעמוד בציפיותיכם, ובטוחני כי נבצע את הליווי והייצוג ברמה הגבוהה ביותר, לשביעות רצונכם. הינכם בידיים טובות ומקצועיות! השאירו פרטים ואחזור בהקדם.