פקודת הסמים המסוכנים מגדירה את כול נושא השימוש בסמים האסורים, קובעת ברירת מחדל שלפיה כל סם הנקוב בפקודה הוא אסור לשימוש. הפקודה קובעת בס'13 איסור מוחלט על ייצוא, ייבוא, סחר או כל עסקה בסמים מסוכנים אלא אם קיים רישיון. העונש בגין עבירה זו לפי ס'19א הוא מאסר עשרים שנה או קנס כספי.
יצוא, יבוא, וסחר והספקה
13. לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברישיון מאת המנהל.
תיווך
14. לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13.
עונשין
19א. העובר על הוראות סימן זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
דוגמא לתיווך בסמים או עשיית עסקה- מצב שבו אדם מתקשר לחברו ומבקש ממנו שיארגן מעט סם. בתשובה לכך הוא נותן מספר טלפון של מי שהוא רוכש ממנו. וכאן יש עבירת תיווך בסמים. למעשה תיווך בסמים הוא גם סוג של עבירה של סחר בסמים.
כלומר, תיווך בסמים הוא מצב שבו החשוד משמש גורם המחבר בין ספק הסמים לצרכן. אין כול הכרח כי המתווך בעבור פעילות קיבל תמורה או כול טובת הנאה אחרת.
האם המתווך היה בעל מחשבה פלילית? תיווך בסמים היא עבירה התנהגותית אשר בחובה מחשבה פלילית מסוג מודעות. כדי להוכיח את היסוד הנפשי על התביעה לשכנע את בית המשפט שהנאשם היה מודע למעשיו. אי כך לא מספיק להוכיח שבוצעה העסקה אלא יש גם להוכיח את יסוד המחשבה הפלילית. לעניין היסוד העובדתי, אין הכרח כי העסקה תממש שכן היסוד העובדתי הוא עצם התיווך ולא הוצאה לפועל או העברת הכספים.
האם יש הבדל בין סוחר לבין מתווך? על פי החוק היבש גם עבירת הסחר וגם עבירת התיווך הן עבירות סמים חמורות שהעונש בגינן הוא 20 שנות מאסר. אולם בפועל, בית המשפט מתייחס לעבירת התיווך בסמים באופן קל יותר מהאופן שבו הוא מתייחס לעבירת סחר בסמים.
