"עיכוב"- הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה, כאשר הגבלת החירות מסויגת מראש, בזמן ובתכלית.
למעשה עיכוב היא פעולת בדיקה שנועדה לאפשר לשוטר או לאזרח לברר פרטים אודות מושא העיכוב שעשויים לבצע פעולות חקירה שנדרשת מידתית. משך העיכוב מוגבל ל- 3 שעות + 3 שעות במספר רב של מעורבים באישור קצין ממונה ומטעמים שירשמו. מעבר לכך על השוטר לשחרר את המעוכב או לשנות את הסטטוס של המעוכב לעצור.
מתי מותר לעכב חשוד– כאשר לשוטר יש יסוד סביר לחשוד כי אדם עבר עבירה או עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו/ ביטחונו של אדם/ את שלום הציבור/ את ביטחון המדינה הוא רשאי לעכב כדי לברר את זהותו מענו או לחקור אותו ולמסור לו מסמכים במקום הימצאו.
מתי מותר לעכב עד- שוטר רשאי לעכב אדם שהיה עד לביצועה של עבירה, כאשר אותו אדם יכול למסור מידע הנוגע לעבירה וקיים צורך בחקירתו. ובמידה שלא ניתן לאמת את זהות העד או כאשר יש חשש סביר שהעד לא יתייצב לחקירה רשאי השוטר לעכבו לתחנת המשטרה.
החובות החלות על שוטר בעת העיכוב– על השוטר להזדהות בפני המעוכב באמצעות הצגת "תעודת מינוי" משטרתית, וישנה חובה על השוטר להסביר את הסיבה לעיכוב.
מעצר-
הזכות לכבוד והזכות לחירות מוכרות כזכויות בסיסיות ובהתאם לכך נקבעו כזכויות חוקתיות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מעצרו של אדם פוגע פגיעה קשה בחירותו האישית וזאת אף שלא הורשע בדין ועומדת לו חזקת החפות.
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), מסמיך את גורמי אכיפת החוק להגביל את חירותו של אדם בדרך של עיכוב או מעצר. נוסף על כך, החוק מסדיר את סמכויות משטרת ישראל לגבי אופן ביצוע המעצר ואת הכללים בנוגע למהלך חקירת העצור ולזכויותיו המשפטיות, ומתווה איזון בין צורכי החקירה הפלילית לבין הזכות לחירות והזכות להימנע מהפללה עצמית של אותו עצור.
סקירה של סוגי המעצרים השונים:
- מעצר לצורכי חקירה "מעצר ראשוני" (24 שעות)– המעצר שלפני הגשת כתב האישום נקרא מעצר ימים. יכול שיעשה לאחר צו שופט ויכול שיעשה על ידי גורם מוסמך ברשות החוקרת, ובכל מקרה תוך 24 שעות יובא החשוד בפני שופט (למעט החריגים) ככל שמתבקשת הארכת מעצרו. לעיתים, ניתן לשחרר עצור כבר בתחנת המשטרה ולחסוך את החוויה הקשה של לילה במעצר, וכמובן את עוגמת הנפש בהגעה לבהמ"ש מובל באזיקים. משרדנו מעניק ייצוג ושחרור בהליך המעצר מראשיתו ופועל באופן נמרץ לשחרור החשוד כבר בתחנת המשטרה ככל וניתן.
- מעצר ימים קבוע בס'13 לחוק סדר הדין הפלילי, מעצר ימים מתייחס לעבירות פליליות מסוג פשע או עוון כאשר מדובר על מעצר למשך תקופת חקירת החשוד ו/או בעקבות מסוכנות, מעצר זה הוא השלב הראשוני בהליך הפלילי ומטרתו לסייע בצורכי חקירה. מעצר ימים ניתן לתקופה קצובה של 15 ימים בכל פעם מלבד חריגים. התנאים למעצר חשוד הם: קיים חשד סביר שהאדם עבר עבירה שאיננה מסוג חטא ומתקיימת אחת מעילות המעצר המנויות בחוק- קיים יסוד סביר לחשש מפני שיבוש הליכי חקירה או משפט על ידי החשוד, חשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם, הציבור או המדינה, יש צורך לנקוט הליכי חקירה מסוימים שאפשר לבצע רק כשהחשוד נמצא במעצר. עם זאת, על בית המשפט לבחון אם מתקיימת חלופה אחרת המשיגה את מטרות המעצר אולם מקטינה את הפגיעה בזכויות החשוד, כגון שחרור חשוד למעצר בית תחת פיקוח, ערבות כספית ותנאים נוספים.
- הצהרת תובע- במידה שאדם נעצר וחקירתו הסתיימה יש לשחררו. אולם אם הצהיר התובע כי עומד להיות מוגש נגדו כתב אישום, ובית המשפט שוכנע כי קיימת עילה לכאורה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, אזי בית המשפט רשאי להאריך את המעצר לתקופה של עד 5 ימים לצורך הגשת כתב אישום. מעצר זה נקרא גם "מעצר גישור"- שהינו מעצר בין תום החקירה לשלב הגשת כתב אישום.
ההחלטה אם להגיש כתב אישום נתונה לתובע, שכן עם סיום החקירה לעיתים התובע צריך זמן כדי לבחון את החומר ולהכין כתב אישום. לצורך כך נקבע בס'17(ד) המסמיך שופט להאריך את מעצרו של אדם לצורך הגשת כתב אישום.
- מעצר עד תום ההליכים– במעצר מסוג זה הנאשם נתון במעצר לאחר שהוגש כתב אישום ובית המשפט שדן הוא בית משפט שאליו הוגש כתב האישום. כדי שבית המשפט יאריך את מעצרו לאחר הגשת כתב אישום צריכות להיות ראיות לכאורה נגדו ושתתקיים אחת מעילות המעצר:
- קיים יסוד סביר שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם.
- קיים יסוד סביר שהנאשם יביא לשיבוש מהלכי משפט אם ישוחרר.
- חזקת מסוכנות סטטוטורית – הנאשם ביצע עבירה שעונשה מאסר עולם או מיתה, עבירת סמים למעט שימוש עצמי ועבירות אלימות חמורות.
פרק הזמן שהנאשם יכול להיות במעצר מהסוג הזה בטרם ניתנה הכרעת דין לא יעלה על תשעה חודשיים. אם התביעה מבקשת להאריך את מעצרו מעבר לתקופה זו יש לפנות בבקשת הארכת מעצר לבית משפט עליון. וגם בשלב הזה בית המשפט מחויב לשקול קיומה של חלופת מעצר ובתנאים שיהיה בהם להבטיח את מטרת המעצר.
שחרור ממעצר– במהלך תקופת המעצר עורך הדין ינסה לשחרר את העצור בכל דרך אשר פגיעתה בחירותו פחותה, לשם כך יש להציג חלופת מעצר, מפקחים ראויים, ערבויות כספיות וכל תנאי נוסף שבהמ"ש יראה לנכון.
1.שחרור בערבות- שחרור ממעצר כנגד ערבות אותה יפקיד החשוד כמו ערבות כספית או ערבות עצמית של החשוד. אשר משמעותה חתימה על מסמך ו/או הצהרה לפרוטוקול שבו הוא מתחייב לשמור על תנאי השחרור ולהיות זמין למשטרה ולמערכת המשפט.
2. שחרור בתנאים מגבילים- שחרור הנאשם לחלופת מעצר המבטיחה את התייצבותו של החשוד להמשך החקירה או הדיון המשפטי בעניינו. בית המשפט יכול לדרוש את קיומם של אחד מהתנאים הבאים:
-מעצר בית: איסור יצאה מהבית למשך כל תקופת המעצר המוגדרת מכל סיבה שהיא.
– מעצר בית מרוחק- מעצר בית מלא, במקום המרוחק ממקום ביצוע העבירה.
– מעצר מבוקר- הפקדת כלי נשק הנמצאים ברשות החשוד, התייצבות לאישור נוכחות בתחנת המשטרה ואף פיקוח על ידי קצין מבחן.
הפרת תנאי המעצר– במצב שבו בית המשפט הורה לנאשם להפקיד ערבות לצורך שחרורו ממעצר עד תום ההליכים, אבל הנאשם לא מילא אחר ההחלטה או שהוא שוחרר בכפוף לתנאי ערבות והוא הפר אותם. במקרים כאלו בית המשפט יהיה רשאי לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים.
