האם גם אתם סיננתם קללה כלפי שוטר, פקח או עובד ציבור אחר?
לעתים, מפגש עם עובד ציבור עלול להיות מתסכל ומרגיז. אבל לפני שאתם צועקים, מתחממים וכועסים, חשוב שתבינו שעלולות להיות השלכות לא נעימות, אם אותו עובד הציבור יחליט לפעול ולהגיש תלונה.
העלבת עובד ציבור היא עבירה המופיעה בסעיף 288 לחוק העונשין, ולפיו המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד ציבור בעת מילוי תפקידו או בנוגע למילוי תפקידו, דינו – מאסר ששה חדשים.
את ההגנה הזו קבע המחוקק מתוך צורך להגן על עובד הציבור שמתמודד מידי יום עם ביקורת תמידית ולכן הוא זקוק להגנה בכדי שהביקורת לא תגלוש להעלבה וביזוי.
השאלה האם ההגנה הזו מוצדקת והאם היא מגבילה את חופש הביטוי עולה מידי פעם לדיון ציבורי ולכן ההנחיות של היועמ"ש קובעות מדיניות מאופקת בכל מה שקשור בהעמדה לדין בגין עבירה של העלבת עובד ציבור.
יתרה מכך, ביהמ"ש העליון קבע הלכה מחייבת אשר לפיה לא כל קללה, תנועה או מעשה לעבר עובד ציבור תחשב כהעלבת עובד ציבור.
קרי – רק נסיבות מחמירות של העלבה כמו למשל: העלבה חריגה ומתמשכת שעשויה לפגוע בצורה ממשית ביכולת של העובד למלא את תפקידו, כאשר האמירה הפוגענית פורסמה ברבים, כאשר מטרת האמירה הייתה ביזוי לשמו, או אז ניתן יהיה להרשיעה בגין עבירה זו.
שימו לב: על אף הנחיות היועמ"ש והלכת ביהמ"ש העליון, לצערי מדיניות התביעה המשטרתית נותרה כזו שממהרת להגיש כתבי אישום בגין סעיף זה ו/או "לתבל" ולהוסיף את הסעיף לכתב אישום, כאסטרטגיה לביטולו בהסדר (על אף שהסעיף לא מחזיק מים).
זכור! זומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום בשל העלבת עובד ציבור?
כנראה שניתן בטלו בנקל עוד בטרם יחל ההליך, אחרת אתה עשוי לשלם ברישום פלילי או מאסר.
