תקיפה סתם

תקיפה סתם היא אחת מעבירות האלימות הנפוצות בדין הפלילי, אבל למרות השם שנשמע פשוט יחסית, מדובר בעבירה שיכולה לכלול מגוון רחב של מצבים. החוק לא מצמצם תקיפה רק לאגרוף או למכה חזקה, אלא מגדיר תקיפה גם כדחיפה, נגיעה בכוח, או הפעלת כוח בדרך ישירה או עקיפה, כל עוד הדבר נעשה ללא הסכמה או בהסכמה שהושגה בתרמית. במקרים מסוימים גם בלי חבלה של ממש אפשר להיחקר, להיעצר ואף לעמוד לדין. סעיף 378 לחוק העונשין מגדיר מהי תקיפה, וסעיף 379 קובע כי תקיפה סתם, כאשר לא נקבע עונש אחר מחמת הנסיבות, דינה עד שנתיים מאסר.

4 דברים שחשוב לדעת על תקיפה סתם

מהי תקיפה לפי חוק העונשין?

סעיף 378 לחוק העונשין מגדיר תקיפה בצורה רחבה. לפי הסעיף, תקיפה היא מצב שבו אדם מכה, נוגע, דוחף או מפעיל כוח על גופו של אדם אחר, במישרין או בעקיפין, ללא הסכמתו או בהסכמה שהושגה בתרמית. ההגדרה אינה מוגבלת רק למכה פיזית ברורה, והיא חלה גם על צורות אחרות של הפעלת כוח.

החוק גם מבהיר שהפעלת כוח כוללת, בין היתר, חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה לגרום נזק או אי נוחות. לכן לא תמיד צריך סימן כחול, שבר או חתך כדי שתקום עבירת תקיפה.

מהי תקיפה סתם?

תקיפה סתם היא למעשה עבירת התקיפה הבסיסית. סעיף 379 קובע כי מי שתוקף שלא כדין את חברו, כאשר לא נקבע בחוק עונש אחר מחמת נסיבות מיוחדות יותר, דינו עד שנתיים מאסר. המשמעות היא שמדובר בעבירה שחלה כאשר יש תקיפה, אך אין נסיבות מחמירות מיוחדות כמו חבלה ממשית, תקיפת בן משפחה, תקיפת עובד ציבור או עבירה נלווית חמורה אחרת.

במילים פשוטות, תקיפה סתם היא בדרך כלל מקרה שבו הופעל כוח אסור כלפי אדם אחר, אך לא נגרמה חבלה של ממש, והאירוע אינו נופל למסלול מחמיר יותר שקבוע בחוק.

האם דחיפה או מגע קל יכולים להיחשב תקיפה?

כן. אחד הדברים החשובים להבין הוא שתקיפה אינה חייבת להיות אלימה מאוד כדי להיחשב עבירה פלילית. גם דחיפה, אחיזה בכוח, נגיעה אגרסיבית או הפעלת כוח אחרת ללא הסכמה יכולים להיכנס להגדרה של תקיפה. החוק אינו דורש בהכרח חבלה, אלא מתמקד בעצם הפעלת הכוח האסורה.

לכן לא פעם תיקים של תקיפה סתם נפתחים סביב אירועים שנראים לצד המעורבים "קטנים", אך מבחינה משפטית עלולים להיחשב עבירת אלימות לכל דבר.

מה ההבדל בין תקיפה סתם לתקיפה הגורמת חבלה ממשית?

ההבדל המרכזי הוא בתוצאה ובחומרת המקרה. תקיפה סתם מתייחסת בדרך כלל להפעלת כוח אסורה שלא הובילה לחבלה ממשית. לעומת זאת, עבירות תקיפה אחרות, כמו תקיפה הגורמת חבלה ממשית או תקיפה בנסיבות מחמירות, חלות כאשר נגרם נזק גופני ממשי או כאשר קיימות נסיבות שמעלות את רמת החומרה של האירוע. חוק העונשין קובע עבירות נפרדות לנסיבות כאלה, ובהן סעיף 380 וסעיף 382א ועוד.

ההבחנה הזו קריטית, משום שהיא משפיעה על אופי כתב האישום, על מדרג הענישה, ועל הדרך שבה נכון לנהל את ההגנה.

מהם יסודות עבירת תקיפה סתם?

כמו בכל עבירה פלילית, גם בעבירת תקיפה סתם נבחנים יסוד עובדתי ויסוד נפשי. מהבחינה העובדתית, צריך להראות שהופעל כוח על אדם אחר באופן שנכנס להגדרת תקיפה שבסעיף 378. מהבחינה הנפשית, בדרך כלל מספיקה מודעות לכך שמופעל כוח על אדם אחר שלא בהסכמתו, ואין צורך להראות דווקא מטרה מיוחדת מעבר לכך. ההסכמה של הנפגע היא שאלה מרכזית, משום שהחוק מבהיר כי תקיפה היא הפעלת כוח ללא הסכמה, או בהסכמה שהושגה בתרמית.

לכן, לא כל מגע בין בני אדם ייחשב תקיפה. לחיצת יד, מגע רגיל באירוע חברתי או פעולה שנעשתה בהסכמה אינם עבירה. השאלה היא האם מדובר היה בהפעלת כוח אסורה, לא רצויה, ובנסיבות שמקימות אחריות פלילית.

מה העונש על תקיפה סתם?

העונש הקבוע בחוק על תקיפה סתם הוא עד שנתיים מאסר. עם זאת, העונש בפועל תלוי בנסיבות המקרה: חומרת המעשה, רמת האלימות, הנזק שנגרם, עבר פלילי, התנהלות לאחר האירוע, עמדת המתלונן, והאם מדובר באירוע נקודתי או בדפוס התנהגות רחב יותר.

בפועל, לא בכל תיק של תקיפה סתם ייגזר מאסר בפועל. לעיתים המחלוקת נסובה סביב עצם האחריות, ולעיתים סביב האפשרות לסיים את ההליך בדרך מקלה יותר.

האם אפשר להימנע מכתב אישום בעבירת תקיפה סתם?

במקרים מסוימים כן. מאחר שמדובר בדרך כלל בעבירת עוון, לעיתים אפשר לבחון מסלולים חלופיים כמו הסדר מותנה או סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה, בהתאם לנסיבות, לעברו של החשוד, לעמדת התביעה ולאופי הראיות. בנוסף, יש מצבים שבהם אפשר לפעול כבר בשלב מוקדם כדי לשכנע שהתיק אינו מצדיק הגשת כתב אישום.

ככל שהפנייה לייעוץ משפטי נעשית מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי לבחון בצורה מסודרת את נקודות החולשה בתיק ואת אפשרויות הסיום מחוץ לבית המשפט.

מה עושים אם זומנתם לחקירה בחשד לתקיפה סתם?

אם זומנתם לחקירה, לא כדאי להקל בכך ראש. גם אירוע שנראה לכם קטן יחסית עלול להוביל לרישום פלילי, למעצר או לכתב אישום. בשלב הזה חשוב להבין את הזכויות שלכם ואת הדרך הנכונה להתנהל. באתר של שלומי ביזק קיימים עמודים משלימים שרלוונטיים בדיוק לשלב הזה, כמו הזכות להתייעץ עם עורך דין, תרגילי חקירה במשטרה, זכות השתיקה בחקירה וחקירה פלילית.

במקרים מסוימים, אם הוחלט על מעצר, חשוב להבין גם את האפשרויות של שחרור ממעצר פלילי או מעצר בית.

למה חשוב לבדוק את הראיות כבר בתחילת הדרך?

תיקי תקיפה סתם נשענים לעיתים קרובות על גרסאות סותרות של המעורבים, עדויות עדי ראייה, מצלמות, הקלטות, התכתבויות, ומסמכים רפואיים. לכן חשוב לבדוק כבר בתחילת הדרך מה הראיות שבידי המשטרה, האם יש פערים בגרסאות, והאם קיימות ראיות חיצוניות שיכולות לתמוך בגרסה שלכם. במקרים רלוונטיים כדאי לעיין גם בעמודים ראיות נסיבתיות, מהי ראיה דיגיטלית וסמכות החיפוש.

מה חשוב לעשות אם אתם חשודים בתקיפה סתם?

עבירת תקיפה סתם אולי נשמעת כמו עבירה קלה יחסית, אבל בפועל היא יכולה להוביל לחקירה, למעצר, לכתב אישום ולהשלכות פליליות של ממש. לא כל תלונה תוביל להרשעה, ולא כל אירוע של מגע או עימות יעמוד בסופו של דבר ברף הפלילי הנדרש. מצד שני, התנהלות לא נכונה כבר בתחילת הדרך עלולה להחמיר את המצב.

לכן, אם זומנתם לחקירה או אם הוגש נגדכם כתב אישום בגין תקיפה סתם, חשוב לפעול מוקדם, להבין את הראיות ואת המסגרת המשפטית, ולבחון את קו ההגנה המתאים. בהקשר הזה רלוונטיים במיוחד גם העמודים ביטול כתב אישום, ניהול תיק פלילי ואיך לבחור עורך דין פלילי.