המתה בקלות דעת

מהן עבירות ההמתה?

הערך המקודש ביותר בחברה דמוקרטית, הוא ערך החיים. לאף אדם אין את הזכות לגדוע חיים של אדם אחר וכאשר הדבר נעשה, יש למצות את הדין עם מבצע העבירה. החוק הפלילי בישראל קובע עונשים חמורים על עבירות שתוצאתן היא גרימת מוות לאדם אחר. 

חוק העונשין קובע מספר עבירות המתה שיש עונש לצדן, אך במקביל הוא מגדיר גם מדרג חומרה של עבירות. העבירה לכאורה שהיא הקלה ביותר, היא גרם מוות ברשלנות. הבינונית בחומרתה היא עבירת הריגה. החמורה ביותר היא עבירת הרצח.  המונח עבירות המתה הוא שם כולל לעבירות שתוצאתן גורמת למותו של אדם אחר. 

ביום 10.07.19 לאחר מעל עשור של דיונים בכנסת, ננס לתוקפו תיקון 137 לחוק העונשין שהביא את "הרפורמה בעבירות המתה" – אשר מסווגת מחדש את עבירות הרצח וכוללת מדרג עבירות המתה שלא היו קיימות עד כה. 

עד התיקון כלל חוק העונשין שלוש עבירות המתה מרכזיות – רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות. לפי תיקון 137, עבירות הרצח וההריגה יפוצלו: עבירת הרצח תפוצל  לשתי עבירות שונות, ועבירת ההריגה תפוצל לשתי עבירות שונות, ובסופו של דבר יהיו ארבע עבירות  חדשות: רצח בנסיבות מחמירות, רצח , המתה בנסיבות של אחריות מופחתת והמתה בקלות דעת. 

עבירת הרצח ס'300-"הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו- מאסר עולם". 

עבירת רצח בנסיבות מחמירות ס'301א- 

(א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד:

(1)   המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית;

(2)   המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל את ביצועה, או במטרה להסתיר את ביצועה של עבירה אחרת, או לאפשר הימלטות מן הדין לאחר ביצוע העבירה האחרת; לעניין זה, "עבירה אחרת" – עבירה שעונשה שבע שנות מאסר או יותר;

(3)   הקורבן היה עד במשפט פלילי או היה צפוי למסור עדות במשפט פלילי או שופט במשפט פלילי והמעשה נעשה במטרה למנוע או להכשיל חקירה או הליך משפטי;

(4)   המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, כאמור בסעיף 144ו;

(5)   המעשה נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור;

(6)   הקורבן הוא בן זוגו והמעשה נעשה לאחר התעללות שיטתית או מתמשכת בו, גופנית או נפשית;

(7)   המעשה נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן;

(8)   הקורבן הוא חסר ישע, קטין שטרם מלאו לו 14 שנים או קטין שעובר העבירה אחראי עליו; בפסקה זו, "חסר ישע" – כהגדרתו בסעיף 368א, ו"אחראי" – אחראי על קטין או חסר ישע" כהגדרתו בסעיף האמור;

(9)   המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לחייו של אדם אחר נוסף על הקורבן;

(10)  המעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016;

(11)  המעשה בוצע במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה או ארגון טרור ולשם קידום מטרות אותו ארגון; בפסקה זו –

"ארגון פשיעה" – כהגדרתו בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;

"ארגון טרור" – ארגון טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, וכן ארגון טרור מוכרז כהגדרתו בחוק האמור.

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), התקיימה נסיבה מחמירה כאמור באותו סעיף קטן, אך מצא בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה לפי סעיף 300.

המתה בנסיבות של אחריות מופחתת- 

301ב. (א) על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם והמעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.

           (ב)  על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1)   המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם ובתגובה לאותה התגרות, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:

(א)   בעקבות ההתגרות הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו;

(ב)   יש בקושי האמור בפסקת משנה (א) כדי למתן את אשמתו של הנאשם, בשים לב למכלול נסיבות העניין;

(2)   המעשה נעשה במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח –

(א)   להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או

(ב)   להימנע מעשיית המעשה;

(3)   המעשה נעשה במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה מתחולת סייג לאחריות לפי סעיפים 34י, 34יא או 34יב, ויש בנסיבות העניין כדי למתן את אשמתו.

           (ג)   על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, מי שגרם למותו של אדם ורואים אותו כמי שעשה את המעשה באדישות לפי סעיפים 34א(א)(1), 34ט(ב) או 34יד(ב) רישה, דינו – מאסר עשרים שנים. 

גרימת מוות ברשלנות ס'304 לחוק העונשין- "הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו- מאסר שלוש שנים".

מהי עבירת המתה בקלות דעת? 

ס'301 ג מגדיר מהי המתה בקלות  דעת:" הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים."

המתה בקלות דעת היא חוק חדש שעבר בשנת 2019, במסגרת רפורמה בעבירות המתה. מהותו היא לספק מבחינה משפטית מרחב תמרון גדול יותר, כך ששופטים יוכלו להטיל על נאשמים בעבירות המתה עונשים שתואמים את העבירה שבוצעה ונסיבותיה. המתה בקלות דעת כוללת לפי החוק מקרים שבהם התממש סיכון שהנאשם נטל על עצמו, כמו תאונת דרכים שגרמה חבלה של ממש, העונש לצד עבירה זו עומד על 12 שנות מאסר בפועל. 

עבירה זו יוצרת הבחנה בין שני יסודות נפשיים: קלות דעת ואדישות. קלות דעת מוגרת כנטילת סיכון בלתי סביר של אדם תוך שהוא יודע מהי התוצאה אבל מקווה למנוע אותה. לעומת זאת, אדישות מוגדרת כשוויון נפש של האדם לתוצאות. כלומר, למבצע העבירה לא אכפת האם התוצאה הרעה תתרחש. 

המתה בקלות דעת היא עבירה חמורה אשר מביאה להתרחשות תוצאה חמורה ביותר והיא מוות של אדם. ברוב המקרים מדובר על מקרים שבהם אדם לקח על עצמו סיכון מיותר וכתוצאה מכך נהרגו אנשים. קלות דעת- זהו יסוד נפשי של מודעות המוגדר בס'2(2)(ב) לחוק העונשין:" נטילת סיכון  בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען".