עיכוב הליכים פליליים- המסגרת החוקית וסמכויות העיכוב
החוק של סדר דין פלילי, אשר חוקק בשנת 1982, מהווה חוק שמסדיר את ניהולו של התהליך הפלילי מראשיתו ועד סופו. במסגרת ניהול תיק פלילי, אפשר להגיש בקשה הנוגעת למהלך של עיכוב הליכים פליליים, כל עוד לא התקבלה הכרעה בתיק הפלילי, בהתאם לסעיף 231א' לעניין חוק סדר דין פלילי. עיכוב הליכים פליליים הינו פרוצדורה בתחום המשפטי, אשר עשויה להשפיע רבות על המשך ההליך הפלילי בדבר הנאשם.
מה אומר החוק על עיכוב הליכים פליליים
חוק סדר דין פלילי נחקק בסעיף מאה ושלושים ואחד א', אשר טוען, כי בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ובטרם הכרעת הדין, בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה בהודעה מוסברת בכתב עבור בית המשפט לבצע עיכוב הליכים פליליים. בהתאם לסעיף 232 לאותו חוק, בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לבצע חידוש של תהליך אשר עוכב וזאת יבוצע בכתב עבור בית המשפט, כל עוד לא יחלפו, מהמועד בו עוכבו ההליכים, תקופה בת חמש שנים בפשע או שנה אחת בעוון.
מי מוסמך להחליט על עיכוב הליכים פליליים?
ההחלטה של עיכוב הליכים פליליים תתבצע אך ורק על תשתית של טעמים חריגים, אשר יתרחשו מגורם ייחודי של העבירה או מסיבה פרטית ייחודית של הנאשם. ההרשאה לעכב הליכים תופעל בצורה חריגה. הכלל הוא כי היועץ המשפטי לממשלה לא יהווה סוג של ערכאת ערעור, אשר תבחן שוב את החלטתו של התובע להגשת כתב אישום, על מנת לוודא אם קיימת מספיק הוכחה להגשה של כתב אישום או אם נמצא עניין לציבור הרחב בהגשה של כתב אישום. לרוב הטענה כי הוכחות של התביעה לא מהימנות ולא משביעות רצון, אינן סיבה מספקת עבור עיכוב הליכים. ביצוע ההכרעה בין גרסאות עובדתיות שהינן סותרות, אחרי הגשה של כתב אישום תופקד בין כותלי בית משפט, אשר יאזין לעדים ויבחן את שאר ההוכחות. בנוסף לכך סיבות אשר יש בהן כדי להקל על חומרת העבירה, כמו למשל – המצב הרפואי של הנאשם או לחלופין הרקע הפרטי של הנאשם, לרוב יימצא עבורן מקום בבית משפט, בזמן של הטיעון לעונש, אבל הן לא מצדיקות עיכוב הליכים פליליים.
מתי וכיצד ניתן להגיש בקשת עיכוב הליכים פליליים?
מקרים ונסיבות להגשת בקשה לעיכוב הליכים פליליים
ככלל, ישנם מספר עילות להגשת בקשה כאמור, בראש ובראשונה נסיבות אישיות של הנאשם, אשר מצדיקות את התערבותו של היועמ"ש לעכב את ההליכים נגדו. בין אם מודבר בנסיבות מיוחדות אישיות של המבקש ובין אם בנסיבות מיוחדות וחריגות של משפחתו. מהצד השני ניתן להביא כחלק מנימוקי הבקשה גם שיקולים הנוגעים למתלונן, למש כאשר הוא עצמו הביע רצון לבטל את התלונה (למעט בעבירות של אלימות במשפחה). כמו כך גם שיקולים הנוגעות לעבירה עצמה, לחומרתה, לנסיבות ביצוע, ולנסיבות אשר הביאו את המבקש לביצועה. בין היתר ניתן להכניס נימוקים בקשר לאופן התנהלות החקירה, מחדלי החקירה באם ישנם, התנהלות רשויות האכיפה ועוד. כך גם יש להביא במניין הנימוקים שיקולים מוסדיים של התביעה ושל בתי המשפט, נימוקים בדבר העניין הציבורי או העדרו בהעמדה לדין בעניין המבקש, וכמובן טענות נוספות משום הגנה מן הצדק, חוסר תום לב, אכיפה בררנית וכיוצא בזה.
אופן הגשת בקשת עיכוב הליכים פליליים
בקשה עבור עיכוב הליכים פליליים תוגש באמצעות הנאשם או מטעם העורך דין שלו, במצבים קיצוניים באמצעות מישהו אחר מטעמו.
חשוב להבין, כאשר מדובר בהליך כה רגיש ומורכב, מומלץ להסתייע בשירותי עורך דין פלילי, שיודע לבחון את מכלול השיקולים, לאסוף את המסמכים הרלוונטיים ולנסח בקשה מדויקת, עניינית ומשכנעת
במצבים חריגים בסמכותו של התובע אף לדרוש עיכוב של הליכים מסיבות חריגות אשר יצוינו, למשל – כי עד תביעה משמעותי אבדו עקבותיו או שמתעורר הקושי בעדות שלו, במצב אשר בו נאבדים העקבות של הנאשם, צריך לנקוט בהתאם לסעיף 94א' לחוק סדר דין פלילי, אשר עוסק בהתליית הליכים משום חוסר היתכנות להביא את הנאשם להמשך או לחידוש משפטו, או התליית הליכים בגין אי היכולת לאתר עד מסוים.
הבקשה לעיכוב תוגש לידי היועץ המשפטי לממשלה על ידי הגוף התובע, הווה אומר – בעת שהתובע הינו תובע משטרתי – על ידי יחידת התביעות במחוז בו התנהלה החקירה או אשר הוגש כתב תביעה, כאשר התובע הינו מפרקליטות המחוז – על ידי פרקליט המחוז. במצב שונה – על ידי מי שהגיש את כתב האישום, הווה אומר – מס ערך מוסף וכן אגף המכס. הגשת בקשה שלא על ידי הגוף אשר תובע את הנאשם תסב לכדי השהיה של הטיפול בנאשם ועשויה להסב נזק לנאשם.
