ייצוג עובדי ציבור – מיהו עובד ציבור בישראל
ייצוג עובדי ציבור וההבחנה בין עובד מדינה למגזר הפרטי
בישראל ישנם עובדים המוגדרים עובדי מדינה אשר עובדים במשרדי ממשלה. נציבות שירות המדינה ממונה על ניהול העסקתם. למעשה, עובד מדינה הוא אדם אשר עובד למען המדינה ומקבל את שכרו מהמדינה, ועליו חלות חובות מיוחדות שלא חלות על אנשים פרטיים. כאשר אדם במגזר הפרטי נחשד בפלילים הוא יעבור הליך פלילי נורמטיבי לעומת אדם שעובד במגזר הציבורי הוא יעבור הליך פלילי וגם הליך משמעתי.
ייצוג עובדי ציבור על פי דין
על עובדי מדינה חל חוק שירות המדינה (משמעת), למעשה הוא קובע נורמות אתיות החלות עליהם , אולם חריגה מהנורמות עלולה להוביל להעמדה לדין משמעתי. החוק מאפשר לנקוט בצעדים מנהליים ולהעמיד לדין עד כדי פיטורין כל עובד מדינה. יש לשים לב, כי מי שננקטים נגדו הליכי משמעת על פי חוק שירות המדינה או על פי חוק השיפוט הצבאי או חוק המשטרה או חוק שירות בתי הסוהר, כלל אינו זכאי בכל תנאי לייעוץ והגנה משפטית מהמדינה.
מימון ייצוג עובדי מדינה בהליך פלילי
עובדי מדינה זכאים להגנה משפטית ולהשתתפות בהוצאות המשפטיות שנגרמו להם בגין הליך משפטי שנפתח נגדם על מעשה או מחדל שביצעו בלבד שנעשה בעת מילוי התפקיד, בתחום סמכותם, בתום לב וללא כוונת זדון.
ייצוג עובדי ציבור – הליכים מזכים במימון
הליכים משפטיים שנכללים בהסדר ההגנה המשפטית במימון המדינה:
- הליך פלילי החל משלב החקירה
- הליך משמעתי
- הליך אזרחי או מנהלי
- ועדות חקירה או ועדות בדיקה ממשלתית
ייצוג עובדי ציבור – עבירות משמעת לפי חוק שירות המדינה
ס'17 לחוק מגדיר כי עובד מדינה שעשה אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:
- עשיית מעשה או התנהגות באופן שפגע במשמעת שירות המדינה.
- אי קיום חוק או הוראה המוטלת על עובד ציבור.
- התנהגות שאינה הולמת את תפקיד עובד המדינה או התנהגות שעלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה.
- התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקיד בשירות המדינה.
- השגת מינוי בשירות המדינה על ידי מסירת ידעה כוזבת או אמצעים פסולים.
עובד מדינה אשר הורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון ייחשב למי שעבר עבירה משמעתית.
ס'61 לחוק המשמעת קובע כי אחריותו של עובד מדינה בשל עבירת משמעת, אינה גורעת מאחריותו הפלילית שבאותו מעשה. גם אם עובד מדינה זוכה במשפט פלילי עדיין ניתן להעמיד אותו לדין משמעתי בגין אותו מעשה.
איך הליך משמעתי נגד עובד מדינה נפתח?
הליך משמעתי כנגד עובד מדינה, נפתח בחקירה אותה מנהלת נציבות שירות המדינה. מחלקת התביעה בנציבות תחליט בהתאם לחומר החקירה אם להגיש תביעה לבית הדין המשמעתי. לעיתים קרובות, ניתנת אפשרות לעובד לפני הגשת התביעה הזדמנות לשכנע את התביעה שלא להגיש תביעה נגדו. חשוב לציין, כי בכול הליך לפני בית הדין תינתן לעובד אפשרות להשמיע את טענותיו, להביא ראיות ולחקור כל עד.
אמצעי המשמעת שמוסמך בית הדין לגזור על עובדי מדינה- לפי ס'34 לחוק שירות המדינה:
- התראה
- נזיפה
- נזיפה חמורה
- הפקעת משכורת
- הורדה בדרגה או הקפאתה
- פיטורים אגב שלילת פיצוי פיטורין כולם או מקצתם
- פסילה לשירות המדינה לתקופה שתיקבע או לצמיתות
- פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה באופן שיקבע בית הדין
- העברת עובד המדינה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר.
הליכי ערעור על פסק דין של בית הדין למשמעת– ניתן לערער תוך 30 יום לבית המשפט המחוזי שבתחומו פועל בית הדין. ועליו ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
