גרימת מוות ברשלנות

מהי גרימת מוות ברשלנות? 

ס'21 לחוק העונשין: (א)  רשלנות – אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד –

(1)   שלענין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור;

(2)   שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו – העושה נטל סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או לגרימת הסכנה כאמור.

           (ב)  רשלנות יכול שתיקבע כיסוד נפשי מספיק רק לעבירה שאיננה מסוג פשע.

ס'19 לחוק העונשין קובע כי אדם מבצע עבירה פלילית רק אם עשה אותה במחשב פלילית, למעט שני חריגים: רשלנות, אחריות קפידה. כלומר, אדם יכול לעבור עבירה של גרימת מוות ברשלנות גם אם אין לו מחשבה פלילית מסוג כוונה, פזיזות או אדישות או קלות דעת. כמו למשל, מוות בעקבות רשלנות רפואית, מקרי רשלנות בשימוש בנשק, תאונות דרכים שהתרחשו בעקבות התנהגות פזיזה של הנהג. 

 ס'21 לחוק מגדיר כי שלנות היא התנהגות שבמהלכה אדם גרם לנזק מבלי שהיה מודע לטיב המעשה, לנסיבות, או לאפשרות גרימת התוצאה, כאשר האדם הסביר היה יכול להיות מודע. בהגדרה קיים רכיב האחריות של האדם לצפות כי התנהגותו תביא לנזק עבור אדם אחר. 

גרימת מוות ברשלנות היא חלק מהעבירות המתה על פי חוק העונשין והיא נשפטת בבית משפט בשלום במהלך הליך פלילי. לעבירה זו נקבע עונש מינימום העומד על 6 חודשי מאסר והעונש המירבי הוא 3 שנות מאסר. 

רוב האישומים בעבירה זו קושרים להמתת אדם במסגרת תאונת דרכים שבה האדם התרשל במהלך הנהיגה. אולם עבירה זו יכולה לבוא בכול מקום גם בתחומים נוספים. כמו בתחום העבודה, רפואה\ השגחה על ילדים. בכול אלו קיימת חובת זהירות של בעלי תפקידים כלפי הציבור הרחב או ציבור מסוים והפרתן עם מותו של פלוני תוביל  לאישום בעבירה זו כלפי בעל התפקיד. 

גרימת מוות ברשלנות

304. הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים.

מה ההבדל בין הריגה לבין גרימת מוות ברשלנות?

בעבירות אלו המאשימה תבדוק לצורך הגשת כתב אישום שני יסודות. הראשון הוא היסוד העובדתי המספר מה קרה באירוע המתה של האדם. והשני הוא היסוד הנפשי ובו נמצא ההבדל העיקרי בין הריגה לבין גרימת מוות ברשלנות. בעבירת המתה דרוש יסוד נפשי של כוונה או אדישות או קלות דעת, ובגרם מוות ברשלנות דרוש יסוד נפשי של רשלנות (מעשה או מחדל). 

מבחן האדם הסביר- 

במבחן האדם הסביר נשאלת השאלה האם האדם הסביר בנעלי החשוד היה מודע לאותו רכיב שהרשלן לא היה מודע אליו? הקושי שנוצר במבחן הוא בא לידי ביטוי בהגדרת המונח לאדם סביר. לאור כך שהבדיקה נעשית בדיעבד. כלומר לאחר ביצוע העבירה מנהלים חקירה ובחונים האם החשוד פעל בהתאם למבחן האדם הסביר. אם כך, נשאלת השאלה האם האדם הסביר שאנחנו מ חפשים הוא האדם המצוי ברחובות ישראל או שמא מחפשים את צורת ההתנהגות הנורמטיבית. לשאלה זו אין תשובה ברורה. 

רשלנות במשפט הפלילי מול הדין האזרחי- 

במשפט אזרחי ניתן לתבוע אדם שגרם נזקים ברשלנות, לרבות התנהגות רשלנית שגרמה למוות בתביעה נזיקית לפיצוי כספי. במשפט הפלילי ככלל, לא מוטלת אחריות על מי שהתנהג ברשלנות משום שההתנהגות הרשלנית היא בעלת פגם מוסרי נמוך יחסית להתנהגות שנעשתה בכוונה לגרום נזק או להמית בן אדם, או באדישות כלפי חייו של אדם. 

למעשה, במשפט הפלילי ישנן מספר סוגי עבירות פליליות המחלוקות לפשע, עוון חטא. העבירות הפשע הן החמורות ביותר ודינן 3 שנות מאסר. אין בחוק העונשין עבירת פשע שניתן לבצע תוך כדי רשלנות. 

גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים- 

ישנן 3 קטגוריות עיקריות לגזירת עונש בעבירה של גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים:

1. רשלנות רגעית אשר באה לידי ביטוי בחוסר תשומת לב נקודתי. במצבים האלו בית המשפט נוטה להקל בעונש, להימנע מהטלת מאסר בפועל ולהטיל עונש של עבודות שירות בלבד. 
2. רשלנות חמורה יותר כמו חציית צומת ברמזור אדום, נהיגה במהירות העולה על הקבוע. במצבים האלו מקובל להטיל עונש מאסר בפועל של 7-10 חודשים, מתוך הכרה כי עצם המאסר בפועל הוא בעל ערך מרתיע. 
3. רשלנות חמורה עוד יותר כמו הימלטות מהמשטרה, הפקרת פצועים ושיבוש ראיות. במצבים אלו הוטלו עונשי מאסר ממושכים, ובתי המשפט נמנעים מחלופה של מאסר בעבודות שירות. 

סיפורה של העיתונאית ספיר ניסני- 

בית משפט השלום גזר על עיתונאית לשעבר, 3 חודשי מאסר בפועל בגין גרימת מוות ברשלנות של אימה. היא נחשדה ברצח אימה באמצעות סיר שמן רותח, היא הודתה בעובדות כתב אישום מתוקן לפיו בסמוך למות אימה התקיימו בניהם יחסים מתוחים ומרובי וויכוחים. 

בשעת לילה מאוחרת, המנוחה נכנסה למיטתה ונרדמה. במקביל, ספיר ניגשה למטבח והחלה לרקוח על הכיריים תכשיר נטורופתי. לאחר שהסיר רתח ניגשה ספיר לחדרה של המנוחה וצעדה אל עבר ארון ובו היו נעולים תבלינים שונים, לקחה את הסיר עמה למרות שהתלבטה אם לעשות כן, ואף לא הדליקה את האור על מנת לא להעיר את המנוחה. 

ספיר נתקלה בשואב אבק רובוטי, מעדה והסיר נשפך עם תכולתו על גופה של המנוחה. למנוחה נגמרו כוויות קשות ביותר ולבסוף נפטרה. ספיר הורשעה בגרימת מוות ברשלנות בשל כך שלקחה עמה את הסיר הרותח אל חדר השינה החשוך בו ישנה המנוחה, מבלי להתבונן אל הרצפה, מבלי להדליק את האור ובכך נטלה סיכון לא סביר. לבסוף, הפרקליטות עתרה לעונש מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות.