ניהול תיק פלילי

ניהול תיק פלילי הוא הליך משפטי מורכב המתחיל בדרך כלל בחקירה משטרתית לאחר חשד לביצוע עבירה פלילית, וממשיך בשלבים שונים הכוללים מעצר, חקירה, בחינת חומר הראיות, אפשרות לשימוע לפני הגשת כתב אישום, ניהול המשפט בבית המשפט, הכרעת דין וגזר דין. במהלך ההליך עשויות להתעורר סוגיות משפטיות רבות, כמו זכויות החשוד בחקירה, עילות מעצר, טענות מקדמיות, ניהול הוכחות, וטיעונים לעונש. ייצוג של סנגור פלילי מנוסה יכול להשפיע על מסלול ההליך כבר מהשלבים הראשונים, ולעיתים אף להוביל לסגירת התיק, ביטול כתב אישום או זיכוי בבית המשפט.

ניהול תיק פלילי והשפעת הסנגור על ההליך

סנגור בקיא ומנוסה שמקבל לידיו תיק חקירה, יכול להשפיע על מסלולו של התיק מרגע לידתו ועד לסופו. משל היה הדבר דומה לנסיעה ברכבת בדרך עקלקלה ומפותלת כאשר בדרך ישנם מספר רב של "תחנות" שבהן ניתן לעצור את רכבת ההליך הפלילי, ולהביא לביטול ההליך, לעכבו, לחלופין לדלג על "תחנות" ולהגיע מהר יותר ליעד – והכל כמובן בהתאם לצורכי הנוסע (הלקוח), ובלבד שנגיע ליעד ראוי ומיטבי עבורו. הכל נעשה על ידי טכניקות ומיומנויות אשר נלמדו ופותחו לאורך שנים. "התחנה" הראשונה מתחילה מהעבירה הפלילית.

ניהול תיק פלילי כהליך מתמשך מרגע העבירה ועד סיום המשפט

ניהול תיק פלילי כהליך מתמשך מרגע העבירה ועד סיום המשפט

פתיחת ההליך – ניהול תיק פלילי מתחילת הדרך

העבירה הפלילית פותחת את ההליך הפלילי, לאחר שנודע למשטרה על דבר עבירה שבוצעה, היא מחויבת לפתוח בחקירה. המידע על דבר עבירה יכול להגיע באמצעות מידע מודיעיני (עד/מודיע), באמצעות הגשת תלונה במשטרה ובדרכים נוספות. עורך הדין המנהל את התיק יבחן את הדברים לעומק כבר משלב זה ויבטיח הליך חקירה תקין והוגן.

סמכות עיכוב במסגרת חקירה פלילית

סמכות העיכוב מוגבלת ומצומצמת על ידי מספר כללים שחשוב להכיר עיכוב לצורכי חקירה/גביית עדות, מעל 20 דקות של עיכוב יש הכרח לציין בדוח פעולה על עיכובו של אדם אחרת העיכוב אינו כדין. ניתן לעכב אדם בזירת האירוע, וכן להביאו לתחנת המשטרה לשם גביית עדות או חקירה. סמכות העיכוב המותרת בחוק מורה על עיכוב של עד שלוש שעות, ולאחר מכן יש צורך באישור של קצין ממונה להארכת העיכוב בשלוש נוספות, סה"כ 6 שעות. לאחר מכן באם טרם מוצו ההליכים, יש הכרח לעצור את החשוד להמשך חקירתו ובמקרה כזה, מן ראוי שתהיה עילת מעצר, אחרת המעוכב יכול ללכת לדרכו.

מעצר ראשוני במסגרת החקירה

מעצר ראשוני למשך 24 שעות, יכול למצוא עצמו כל אדם, למרבה הצער גם בשל טעות בזיהוי חשוב לדעת מהם הזכויות העומדות לעצור ומה הסיבות בגינן נעצר. במידת הצורך ביהמ"ש יכול להאריך את המעצר במספר ימים "מעצר ימים", עו"ד מנוסה יכול לבטל את המעצר או לקצרו באופן משמעותי.

מעצר ראשוני במסגרת החקירה יכולה המשטרה לעצור חשודים מטעמים של המשך חקירה וחשש לשיבוש מהלכי חקירה, ובשם שלום הציבור. שוטר רשאי לעצור אדם רק ל-24 שעות והארכת מעצרו נתונה להחלטת בית המשפט. כדי לעצור אדם שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יש להניח כי היה מעורב בעבירה ויש להתחשב בעילת המעצר, למשל צורכי חקירה, שמירה על ביטחון הציבור, שיבוש הליכי חקירה ועוד. רק בית המשפט השלום יכול לבצע הארכת מעצר לפני הגשת כתב אישום (מעצר ימים) ורק בערכאה זו אפשר להגיש ערר. נוסף על כך, יכול בית המשפט להורות על שחרור בתנאים מגבילים על ידי חתימה על ערבות אישית, צד שלישי או הפקדת כסף.

זכות ההיוועצות עם עורך דין פלילי

זכות ההיוועצות בטרם תחל החקירה ולאחר השמעת החשדות והאזהרה להימנע מהפללה עצמית, זכותו של כל נחקר באזהרה להיוועץ עם עורך דין פלילי, וכדאי לשמור על זכות השתיקה עד להגעתו. חשוב מאד לשמור על זכות השתיקה עד להגעתו של עו"ד פלילי ולא לשוחח עם אף אחד מהשוטרים או בכלל, בניידת וברחבי התחנה. חקירה במשטרה היא תהליך שיש לו משמעות אדירה על המשך התפתחות התיק. לעתים, כתוצאה מחקירה זו יוחלט האם התיק ייסגר או תוגש בקשה להארכת מעצר. בנוסף לכך, החקירה הראשונית הנה קו ההגנה של החשוד לאורך ההליך כולו, לכן רצוי שקו ההגנה יבחר מראשית ההליך בסיועו של סנגור מנוסה.

החקירה הפלילית ואיסוף הראיות

החקירה הפלילית ניתן לדמות את החקירה הפלילית לפאזל, אותו הרשות החוקרת מנסה להרכיב על ידי איסוף ראיות מזירת האירוע ומחקירת החשוד והעדים. לחקירה במשטרה משמעות מכרעת על גורל התיק כולו, לכן חשוב להתייעץ עם עו"ד פלילי מנוסה בכל שלב של החקירה, גם אם הנכם חושבים "שתסדרו לבד", חשוב לזכור שאתם עומדים מול מערכת גדולה ומשומנת היטב שמנסה "לסגור" תיקים במהרה. חקירה פלילית נפתחת לאחר היוודע דבר העבירה, הגוף האחראי על הליך החקירה הפלילית הוא המשטרה ובסמכותה אמצעים רבים לקדם את החקירה: לעצור אנשים חשודים, לערוך חיפוש על גופם, בבתים ובבתי עסק, ליטול טביעות אצבעות, לנהל מאגר זיהוי פלילי, לחקור עדים ועוד. באפשרותה גם להשתמש בכוח לשם ביצוע מעצר. עם זאת, לכל נחקר יש את הזכות לשתוק בחקירתו ואת זכותו להיוועץ עם עורך דין פלילי לפני החקירה.

כדאי לדעת ששלילת זכויות אלה יכולה להיות עילה לביטול ההליך כולו ולהביא לזיכוי. החקירה יכולה להוביל לסגירת התיק או להמשך חקירה, ביצוע מעצרים, איסוף ראיות נוספות ובסופו של דבר העברת חומר הראיות לתביעה המשטרתית או לפרקליטות, לבחינת הגשת כתב אישום, ההבדל בין שני גופים אלה: התביעה המשטרתית ברשות משטרת ישראל, מייצגת את המדינה ומגישה כתבי אישום, בעבירות קלות לרוב הנידונות בבית משפט השלום. פרקליטות המדינה – שייכת למשרד המשפטים ומגישה כתבי אישום חמורים ומורכבים יותר מהתביעה המשטרתית, לרוב על עבירות חמורות הנידונות גם בבית משפט השלום וגם בבית המשפט המחוזי. הפרקליטות היא זו שמייצגת את המדינה בערעורים, גם לבית המשפט העליון.

סגירת תיק פלילי או העמדה לדין

סגירת התיק או העמדה לדין אם נחקרתם במשטרה ב “אזהרה” ובסופו של יום נסגר תיק החקירה, חשוב לוודא מהי עילת הסגירה של התיק במידה והחקירה תסתיים בסגירת התיק הפלילי, כדאי לדעת שלעילת הסגירה יש היבט חשוב מאד. אם התיק הפלילי נסגר למשל בעילה של חוסר בראיות, או בחוסר עניין לציבור, אז יוותר רישום משטרתי במאגרי המשטרה תחת שם אותו אדם שנחקר. מה שיכול למנוע ממנו לעסוק בעיסוקים מסוימים ולהגביל אותו במסלול חייו בעתיד. לכן, חשוב לוודא כי התיק ייסגר בעילה של היעדר אשמה ובאופן הזה לא נותר כל רישום משטרתי או פלילי לאותו עניין. מומלץ להיעזר בשירותי עו"ד פלילי מנוסה כדי למחוק את התיק כהלכה גם לאחר מספר שנים.

שימוע לפני כתב אישום

הליך השימוע נועד למנוע את הגשת כתב האישום על ידי התביעה בעבירות המכונות “פשע”, נאשם שחשוד בעבירה מסוג פשע (שהעונש עליה גבוה משלוש שנים) זכאי לקיים הליך שימוע פלילי במסגרתו ינסה לשכנע באמצעות סנגורו את התביעה להימנע מהגשת כתבי אישום. ככלל, ההליך מתבצע בכתב אך לפעמים מתירים גם לבצע אותו באופן פרונטאלי בפגישה מתואמת מול הגורם הרלוונטי. במידה ולא ניתנה אפשרות לקיים את הליך השימוע בהתאם לחוק, ניתן להביא לביטול כתב האישום. חשוב לציין כי לפעמיים לפנים משורת הדין ניתן לקיים פגישת שימוע גם בהליכים קלים יותר בעבירות עוון, ששם אגב קל יותר לסיים את הליך השימוע בלא שיוגש כתב אישום. זכות השימוע היא זכות חשובה מאד אשר לא פעם מסיימת את ההליך בלא כלום, לכן חשוב להתייעץ עם סנגור מנוסה בתחום.

כתב האישום והמשך ההליך הפלילי

כתב אישום בשלב זה הסתיימה החקירה הפלילית, השימוע נדחה וכעת מוגש כתב אישום בו המדינה מאשימה את החשוד אשר הפך לנאשם בגוף כתב האישום המדינה מנמקת מהי המסכת העובדתית המיוחסת לחשוד שהפך לנאשם, מהן העבירות המיוחסות לו, ומי הם העדים אשר בעזרתם יוצגו הראיות וינוהל המשפט. למעשה על המאשימה (המדינה) להוכיח כי הנאשם אכן ביצע עבירה פלילית ברמת וודאות מאד גבוהה. במידה והנאשם, באמצעות סנגורו מצליח להטיל ספק בעובדות ובעדים, יכול ביהמ"ש לזכות את הנאשם, או לפחות להפחית באופן ניכר בעונשו.

מענה לכתב האישום והאפשרויות העומדות לנאשם

מענה לכתב האישום על הנאשם להשיב לעובדות הנטענות נגדו בכתב האישום, זהו שלב "ההקראה", ובו ניתן:

1. לטעון טענות מקדמיות שיבטלו את כתב האישום.
2. להודות בעובדות, מה שיוביל ישירות להטלת העונש.
3. לכפור בעובדות, מה שיוביל להליך פלילי רגיל.
4. לנסות ולהגיע להסדר טיעון מול המאשימה, פתוח או סגור (לעניין העונש).

הליך זה פותח למעשה את המשפט, בשלב זה, מתקבעת תגובת הנאשם למיוחס לו בכתב האישום ומתקבעת גם הגנתו מענה לכתב האישום חייב להינתן לאחר שהנאשם וסנגורו בחנו את מכלול הראיות בתיק ולאחר שנבחר קו ההגנה. את המענה לכתב האישום ראוי שהסנגור יכין בכתב במשרדו בפגישה עם הנאשם או במקום מעצרו. ראוי כי המענה יוגש בכתב שכן מדובר בקו ההגנה של הנאשם אשר יש לפעול על פיו לאורך המשפט כולו. הנאשם צריך להשיב לעובדות הנטענות נגדו בכתב האישום, מדובר במלאכת מחשבת אשר יש לשקולה בכובד ראש ולא כלאחר יד בביהמ"ש.

הליך גישור פלילי בבית המשפט

כיום הושרשה תופעה חדשה של שופטי מוקד בביהמ"ש השלום, אשר מטרתם לשמוע את טענות הצדדים על דרך הגישור ולהציעה דרכים לסיים את התיק בהסדר. כל מה שנאמר במסגרת אותו הליך נשאר בפני אותו שופט, ובאם אין הסכמות התיק מועבר לשופט אחר לצורך שמיעת הוכחות. הרעיון העומד מאחורי כך הוא להוריד עומס מביהמ"ש ולהגיע לדיון הוכחות בפני שופט אשר לא מכיר את התיק ואת נסיבותיו ולמעשה דן בתיק באופן נקי.

מעצר עד תום ההליכים

מעצר תום הליכים – לאחר שתמה החקירה הפלילית והחשוד היה במעצר, בדרך כלל התביעה תבקש להאריך את מעצר החשוד (שהפך לנאשם) עד לתום ההליכים לאחר שתמה החקירה הפלילית, אפשר להגיש נגד החשוד כתב אישום ואם מעצרו לא הוארך, הוא ימתין בביתו עד למשפט. בדרך כלל אם הוחלט להגיש נגדו כתב אישום, הוא לא ישוחרר ויאריכו את מעצרו עד לתום ההליכים הפליליים נגדו. מעצר זה נמשך עד לסיום המשפט הפלילי או עד שחלפו תשעה חודשים. אם אלה חלפו וטרם הסתיים משפטו, רשאי בית המשפט העליון להורות על הארכת מעצר נוספת לחצי שנה. בניגוד להארכת המעצר הראשוני (מעצר ימים) שמתבצעת על ידי בית המשפט השלום, בקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים מוגשת לבית המשפט שאליו יוגש כתב האישום. כדי שבית המשפט יאשר זאת, על המקרה לענות על שני תנאים:

1. המדינה צריכה להציג תשתית ראייתית אשר תתמוך בהרשעת החשוד בסוף המשפט. אם אין ראיות לכאוריות, יכול בית המשפט להורות על שחרורו ללא תנאי או בתנאים מגבילים.

2. המדינה צריכה להציג עילת מעצר, קרי שהחשוד עלול לסכן עדים או את ביטחון הציבור. יש בחוק סדר הדין הפלילי כמה עבירות שקובעות באופן אוטומטי את המשך המעצר, כגון עבירת המתה, אלימות, עבירות מין ועוד, אם כי גם להן יש יצוא מן הכלל. כדאי לדעת שגם אם שני תנאים אלה מתקיימים, עדיין יכול בית המשפט להורות על שחרור החשוד ולבדוק חלופות למעצר, בדמות מעצר בית, ערבות אישית, ערבות של צד שלישי והפקדה כספית לקופת ביהמ"ש.

פרשת התביעה

פרשת התביעה – במשפט פלילי התביעה היא זו שצריכה להוכיח את אשמת הנאשם ולכן היא זו שמתחילה בהצגת הראיות. פרשת התביעה, פותחת את מסכת הבאת הראיות של המדינה כנגד הנאשם. הצגת הראיות מתבצעת באמצעות עדי התביעה; השוטר שחקר את הנאשם, עדי ראיה, כל חוקר שביצע פעולה בתיק החקירה, הגשת המוצגים ועוד, בשלב זה תפקידו של הסנגור הוא לנסות ולהפריך את הגרסאות שלהם ולערר את אמינות העדים. יחד עם זאת, סנגור מנוסה יודע להבחין מתי כדאי להגיש (ולא להתנגד כבדרך כלל) את הודעת המתלונן או העדים לביהמ”ש כמו שהם, מאחר ובמקרה כזה, אין לתביעה זכות לחקור אותם בחקירה ראשית. הרעיון הוא כשם שההודעה הוגשה במלואה לסנגור כך היא תוגש מבלי לחקור בחקירה ראשית “ולשפר עמדות” או להסביר למה התכוונו.

פרשת ההגנה

פרשת ההגנה – לאחר שהתביעה סיימה להביא את הראיות, מתחיל השלב שבו על הנאשם להציג את הראיות שלו. בשלב זה יכול הנאשם להעיד בעצמו, להביא עדים, חוות דעת, מומחים וכל דבר שיכול לתמוך בגרסת הנאשם או אף להחליט שהוא אינו רוצה להעיד. זהו שלב חשוב מאוד שיש לבצעו במיומנות, כולל הצגת ראיות שלא היו ידועות לתביעה.

סיכומים במשפט פלילי

סיכומים – לאחר סיום פרשת התביעה ופרשת ההגנה, כל צד יסכם את כל הטענות בפני בית המשפט וידגישו שוב היבטים חשובים, כל אחד מנקודת מבטו. הסיכומים יכול ויבוצעו בכתב ויכול ויבוצעו בעל פה בבית המשפט. לסיכומים חלק חשוב ומשמעותי בהחלטת ההרכב שדן בתיק (שופט/ים) שכן לרוב עובר פרק זמן נכבד משמיעת העדים בביהמ"ש (במעמד פרשת התביעה ופרשת ההגנה) ועד להכרעת הדין. על כן, חשוב בשלב הסיכומים לשטוח את טענות ההגנה מנקודת המבט של הנאשם ולהציג את עדות העדים באור הנכון לנאשם. לעניין זה אוסיף ואומר כי לעיתים בריבוי עדים ניהול הוכחות יכול לארוך למעלה משבוע ימים ובתיקים מורכבים אף יותר

הכרעת הדין

הכרעת דין – בתום פרשת התביעה ופרשת ההגנה, בית המשפט יכריע בדין האם הנאשם נמצא זכאי או אשם ואם נמצא אשם, אז באילו אישומים ובאילו עבירות בשלב הכרעת הדין, ביהמ"ש בוחן את סיכומי הצדדים, בין אם הוגשו בכתב ובין אם נטענו בעל פה. ביהמ"ש נדרש לבחון את מכלול הראיות אשר הוצגו בפניו במהלך המשפט, לבחון האם הראיות שהציגה התביעה מתיישבות ומוכיחות את הנטען בכתב האישום, או אם לאו. בנוסף ביהמ"ש בוחן את עדות העדים אשר העידו בפניו, את אמינותם, וכמובן את ראיות ההגנה.

לאחר שקלול הרכיבים ביהמ"ש מגיע לכלל הבנה האם יש להרשיעה את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום, האם יש לזכותו, או האם ניתן להרשיעה רק בחלק מן האישומים שייוחסו לו. ביהמ"ש יכול ליתן החלטתו לאחר טיעוני הצדדים ובאותו מעמד, וכן יכול הוא לדחות את הדיון לשימוע הכרעת הדין. במידה ומתן הכרעת הדין נדחה למועד אחר, ביהמ"ש לעולם יתחיל את יומו במתן הכרעת הדין בכדי למנוע עינוי דין לנאשם. על אותו משקל, באם בית המשפט מצא כי הנאשם זכאי, ישמיע זאת בתחילת הכרעת הדין ולאחר מכן ינמק מדוע בחר לזכות את הנאשם.

טיעונים לעונש – שלב מכריע בניהול הליך פלילי

אם הנאשם הודה בעובדות מדלגים ישירות לשלב הטיעונים לעונש. אם לא הודה, יגיע שלב זה לאחר כל השלבים שתוארו לעיל. במסגרת טיעונים אלה על המדינה להציג ראיות ולבקש עונש מוגדר. מנגד הנאשם יכול לנסות לשכנע את בית המשפט להקל בעונשו מטעמים אישיים, רפואיים, משפחתיים וכדומה. בשלב זה כדאי ורצוי להביא כראיות הגנה פסיקה אשר מציגה מתחם עונש נמוך ככל הניתן בהתבסס על אותן עבירות ומעשים המיוחסים לנאשם. כמו כן על הנאשם להציג כל ראייה חיובית שתוכל לשפוך אור על אופיו הטוב של הנאשם, בין היתר תעודות הצטיינות באם ישנן, מכתבי המלצה, אישור לימודים, היותו איש משפחה, הוצאות חודשיות גבוהות באם יש אל מול הכנסות, עדיי אופי מטעמו אשר יעידו על אופיו הטוב של הנאשם בבית המשפט (כמובן שסנגור טוב יכין את העדים ויתדרך על מה לשים את הדגש וממה להיזהר בחקירה הנגדית של התביעה) ועוד.

התביעה כמובן תנסה להוכיח את ההפך, תצרף פסיקה קודמת בעלת ענישה חמורה יותר, תטען לחומרת הערך החברתי המוגן שפגע בו הנאשם ומה ההשלכות לכך. באם ישנו רישום פלילי לנאשם התביעה כמובן תציין זאת כנגדו ועוד. תפקידו של סנגור טוב הוא להאיר את עיני ביהמ"ש כי דרך השיקום היא עדיפה, וכי הנאשם עלה על דרך הישר ובאם ייגזר דינו לחומרה והענישה תהיה כבדה, כחברה לא נשיג בזה דבר, על כן דרך השיקום היא עדיפה בהרבה.

גזר הדין

לאחר סיום שלב הטיעונים לעונש, גוזר בית המשפט את העונש. עליו לקבוע איזה עונש מקובל בחוק לעבירה שביצע הנאשם, לפי טווח של עונש מינימלי ועונש מקסימלי. העונשים מגוונים וכוללים קנס, אזהרה, מאסר על תנאי, עונשי מאסר קצובים, מאסר עולם, מאסר שהומר בעבודות שירות, פיצויים ועוד. לאחר שבהמ"ש קובע מהו המתחם הנכון, עליו לקבוע מה העונש בתוך במתחם שקבע, ו/או האם ניתן לחרוג ממנו לקולא (ולהפחית בענישה משום נסיבות אישיות לרוב), או שמא לחרוג לחומרא (בשל נסיבות חריגות ויוצאות דופן בקשר לאופן ביצוע העבירה וחומרתה).

ביהמ"ש יכול ליתן את גזר דינו תכף לאחר טיעוני הצדדים ובאותו מעמד (בדרך כלל בתיקים קטנים שאינם מורכבים), וכן יכול הוא לדחות את שימוע גזר הדין למועד אחר. ביום הדיון בו נקבע שמיעת גזר הדין, בימה"ש לעולם יתחיל את יומו בהשמעת גזר הדין לנאשם בכדי לא למנוע עינוי דין.

ערעור פלילי על פסק הדין

ההליך הפלילי הסתיים, אך הנאשם והמדינה כאחד יכולים להגיש ערעור הן על גזר הדין והן על הכרעת הדין, תוך 45 יום, במידה ורק הנאשם מגיש ערעור על פסק הדין, ביהמ"ש לעולם לא יפסוק לו עונש חמור יותר. ערעור פלילי הוא למעשה השגה על החלטת בית המשפט הראשון במשפט הפלילי. הערעור מוגש לאור ההרשעה (על ידי הנאשם) או אי ההרשעה / זיכוי (על ידי הפרקליטות או התביעה המשטרתית), כמו כן גם לגבי סיום הליך בו נמצא הנאשם אשם, אך לא הורשעה בדין (על ידי התביעה) או שהורשעה בדין (על ידי הנאשם).

הערעור מוגש במרבית הפעמים ולו רק בגין העונש שנגזר אם לקולא ואם לחומרה. לכל אדם עומדת הזכות לערער על פסק דינו או גזר דינו לפחות פעם אחת (ערעור נוסף יוגש ברשות הערכאה אליה רוצים לערער). זכות הערעור הינה זכות יסוד בשיטת המשפט הישראלית ככזאת המאפשרת מערך של בקרה על הערכאות הנמוכות יותר.