אכיפת החוק מבוססת בעיקרה על עקרון השוויון, שלפיו אנשים שביצעו מעשים דומים בנסיבות דומות אמורים, ככלל, לקבל יחס דומה מצד רשויות החקירה והתביעה. עם זאת, לא כל הבדל בהחלטות האכיפה מלמד על אכיפה בררנית, ויש לבחון האם ההבחנה מבוססת על טעם ענייני או על שיקול זר, שרירות או הפליה פסולה.
יחס שונה בין חשודים אינו מוכיח לבדו אכיפה בררנית.
יש לזהות קבוצת השוואה רלוונטית ולהראות דמיון ממשי בין המקרים.
הטענה דורשת תשתית עובדתית ולא די בתחושת חוסר הוגנות.
במקרים מתאימים ניתן להעלות אכיפה בררנית במסגרת הגנה מן הצדק.
מהי אכיפה בררנית?
אכיפה בררנית היא מצב שבו מופעלת סמכות אכיפה נגד אדם אחד, בעוד שבמקרים דומים נמנעת הרשות מאכיפה כלפי אחרים, ללא טעם ענייני המצדיק את ההבחנה. במצב כזה עלולה להיווצר פגיעה בעקרון השוויון בפני החוק.
באירוע שבו ארבעה חשודים היו מעורבים לכאורה בפריצה ובגניבת רכבים, אך כתב אישום הוגש רק נגד שניים מהם בעוד שהתיקים נגד השניים האחרים נסגרו, יש לבדוק מה גרם להבדל. אם היו פערים ראייתיים או הבדלים בתפקידם בפרשה, ההבחנה עשויה להיות מוצדקת. אם לא נמצא הסבר ענייני, עשויה להתעורר שאלה של אכיפה בררנית.
לכן בדיקת הטענה אינה מסתכמת בתחושת אפליה. יש לבחון את מכלול הנסיבות ואת הסיבה להחלטה השונה בעניינם של המעורבים.
מה ההבדל בין אכיפה בררנית לבין אכיפה חלקית?
רשויות האכיפה אינן חייבות להעמיד לדין כל אדם בכל מקרה. הן מפעילות שיקול דעת המבוסס בין היתר על עוצמת הראיות, חומרת המעשים, תפקידו של כל מעורב, האינטרס הציבורי ומדיניות האכיפה.
המדינה אוכפת את הדין רק כלפי חלק מהמעורבים, אך קיימים הבדלים ענייניים כגון ראיות שונות, חומרה שונה או תפקיד שונה בפרשה.
היחס השונה אינו נשען על הבחנה עניינית, או שהוא נובע משיקול זר, הפליה, שרירות או פגם מהותי באופן הפעלת מדיניות האכיפה.
באילו מקרים אפשר לטעון לאכיפה בררנית בהליך פלילי?
הטענה עשויה להתעורר בשלבים שונים של ההליך הפלילי , כאשר מתברר שקיימים מקרים דומים שבהם רשויות האכיפה נהגו באופן שונה באופן שקשה להסבירו באמצעות שיקולים ענייניים.
- כמה אנשים היו מעורבים לכאורה באותה פרשה ובנסיבות דומות, אך רק חלקם הועמדו לדין ללא הסבר ענייני ברור.
- לאורך זמן הרשות נמנעה מאכיפת עבירה מסוימת במקרים דומים, אך החליטה להפעיל את הדין דווקא נגד אדם מסוים.
- אנשים שביצעו לכאורה מעשים דומים קיבלו החלטות שונות באופן משמעותי, ללא הבדל ראייתי, עובדתי או משפטי המסביר את השוני.
- החלטת האכיפה נשענה על שיקול שאינו קשור למטרות החוק או למדיניות האכיפה הלגיטימית.
- מחדל, טעות או התנהלות שיטתית של הרשות יצרו בפועל אפליה מהותית בין מקרים דומים.
איך מוכיחים אכיפה בררנית?
נקודת המוצא היא שרשויות המדינה פועלות כדין. לכן מי שטוען לאכיפה בררנית נדרש להציג תשתית עובדתית שמצדיקה בירור של הטענה, ולא להסתפק בהשערה או בתחושה שהיחס שקיבל אינו הוגן.
יש לזהות מי הם האנשים או המקרים הדומים שאליהם נכון להשוות את עניינו של הנאשם.
יש לבדוק אם היחס השונה נובע מסיבה עניינית או שמדובר בהבחנה שאינה מוצדקת.
יש להציג נתונים, החלטות, מסמכים או מידע אחר שמבסס את הטענה ומאפשר לערוך השוואה ממשית.
אף שטענה לאכיפה מכוונת על בסיס שיקול פסול עשויה לחזק מאוד את הטענה, במקרים חריגים הפגיעה בשוויון יכולה להיות רלוונטית גם כאשר מקורה בטעות, רשלנות או מחדל של הרשות. הבחינה נעשית לפי עוצמת הפגם והשלכתו על הגינות ההליך.
אילו ראיות יכולות לסייע בטענה של אכיפה בררנית?
עיקר העבודה בטענה מסוג זה נעשית פעמים רבות במישור העובדתי: השוואה בין עניינו של הנאשם לבין הטיפול במעורבים אחרים או בתיקים דומים, ובחינת הסיבות שהובילו להחלטות השונות.
במקרים מתאימים ניתן לבקש מידע נוסף על מדיניות האכיפה או על הטיפול במקרים דומים. עם זאת, אין זכות אוטומטית לקבל כל תיק חקירה או מאגר מידע. היקף המידע שיימסר תלוי בין היתר ברלוונטיות, בתשתית הראשונית שהוצגה, בזכויות צדדים שלישיים ובהיקף הבקשה.
מה הקשר בין אכיפה בררנית להגנה מן הצדק?
אכיפה בררנית היא אחת הטענות שעשויות להשתלב במסגרת "הגנה מן הצדק". סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לנאשם לטעון כי הגשת כתב האישום או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
כאשר הטענה מתעוררת עוד לפני הגשת כתב האישום, אפשר לבחון את ההבדלים באכיפה גם במסגרת שימוע לפני הגשת כתב אישום , ככל שההליך והנסיבות מאפשרים זאת.
הגנה מן הצדק היא מסגרת רחבה יותר שעוסקת בפגמים מהותיים בהתנהלות הרשויות ובהגינות ההליך. אכיפה בררנית היא אחת האפשרויות שעשויות להקים טענה מסוג זה, בהתאם לנסיבות.
האם אכיפה בררנית יכולה להביא לביטול כתב אישום?
כן, במקרים המתאימים, אך זו אינה תוצאה אוטומטית. בית המשפט בוחן את חומרת הפגם, את עוצמת הפגיעה בשוויון ובהגינות ואת השאלה האם אפשר לתקן את הפגם באמצעות סעד מתון יותר.
לעיתים ניתן לתת מענה לפגם בלי לסיים את ההליך כולו.
במקרים מסוימים הפגם יכול לקבל ביטוי בדרך ניהול המשפט או בשלב גזירת הדין.
במקרים חריגים שבהם הפגיעה מהותית במיוחד, עשוי בית המשפט לבחון סעד של ביטול האישום.
מידע נוסף על דרכים שבהן הליך פלילי יכול להסתיים לפני הכרעת דין ניתן לקרוא בעמוד ביטול כתב אישום .
מתי כדאי לפנות לעורך דין פלילי בטענה לאכיפה בררנית?
מומלץ לבדוק את האפשרות מוקדם ככל האפשר כאשר מתברר שאנשים נוספים ביצעו לכאורה מעשים דומים אך לא נחקרו, לא הועמדו לדין או קיבלו יחס שונה באופן מהותי.
במסגרת ניהול תיק פלילי ניתן לבחון את חומר הראיות, לזהות את קבוצת ההשוואה הרלוונטית, לבדוק אם קיימת הצדקה עניינית להבדלים ולאתר החלטות או נתונים שעשויים לתמוך בטענה.
בדיקה מוקדמת חשובה משום שאכיפה בררנית אינה נבנית רק מטיעון משפטי. פעמים רבות נדרש איסוף מסודר של נתונים והצגת תשתית עובדתית שתאפשר לבית המשפט להשוות בין המקרה של הנאשם לבין מקרים שבהם המדינה נהגה אחרת.
שאלות ותשובות בנושא אכיפה בררנית
האם העובדה שאדם אחר לא הועמד לדין מוכיחה אכיפה בררנית?
לא. יש לבדוק אם שני המקרים אכן דומים ואם קיימים הבדלים רלוונטיים שמסבירים את ההחלטות השונות, כגון הבדל בעוצמת הראיות, בחומרת המעשים או בתפקיד של כל אדם בפרשה.
האם צריך להוכיח שהרשות פעלה בזדון?
לא בהכרח. במקרים המתאימים הפגיעה בשוויון ובהגינות עשויה להיות רלוונטית גם כאשר מקורה ברשלנות, טעות או מחדל, ולא דווקא בכוונת זדון.
האם ניתן לטעון לאכיפה בררנית עוד לפני תחילת המשפט?
כאשר כבר הוגש כתב אישום ניתן להעלות את הטענה במסגרת הגנה מן הצדק. אם החשד לאכיפה לא שוויונית מתעורר קודם לכן, ניתן לבחון אותו גם במסגרת הטיפול בהחלטת התביעה ובהליכים הרלוונטיים שלפני המשפט.
מה קורה אם בית המשפט מקבל טענה של אכיפה בררנית?
בית המשפט בוחן את עוצמת הפגם ואת הסעד המתאים. הפגם עשוי להשפיע על המשך ניהול ההליך, על הענישה או על סעד אחר, ובנסיבות חריגות הוא עשוי להצדיק גם ביטול כתב אישום.
כדי לבחון טענה לאכיפה בררנית יש להשוות בין המקרים, לעבור על חומרי החקירה ולאתר נתונים שיכולים להסביר או לשלול את ההבדלים בהחלטות האכיפה.
לפנייה דיסקרטית למשרדהמידע בעמוד הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבחינה פרטנית של חומר הראיות, החלטות רשויות האכיפה ונסיבות התיק.
