חיפוש גופני? דע את זכויותיך!!!
שוטר אינו רשאי לערוך חיפוש חיצוני בכליו ועל גופו של אדם, אלא אם קיים חשד סביר שהוא נושא חפץ לא חוקי ו/או סם מסוכן, או שאותו אדם נמצא בקירוב למקום חיפוש (למעט עצור).
נסיבה נוספת לפיה ניתן לבצע חיפוש ללא העילות שצוינו, היא במקרה בו אדם הסכים לביצוע החיפוש, והדגש הוא על "הסכמה מדעת", כלומר בתנאי שהשוטר יידע את החשוד כי עומדת לו הזכות לסרב לחיפוש וכי סירובו לא ייזקף לחובתו, אחרת החיפוש אינו חוקי.
במידה ואדם סרב לביצוע החיפוש ולא היה חשד סביר כנדרש בחוק לביצוע החיפוש, הרי שהחיפוש בלתי חוקי ולא ניתן לערוך שימוש בראיות שנתפסו במהלך החיפוש ומשקלן יהיה אפסי.
לפיכך, בכל מקום בו מבוסס החיפוש על הסכמה, אך אין כל ראייה כי השוטר הבהיר לאדם עליו בוצע החיפוש את זכותו לסרב לחיפוש וכי לא יאונה לו כל רע אם יסרב, מדובר בחיפוש בלתי חוקי.
יתרה מזאת, אם השוטר לא ערך או ציין במזכר/דו"ח פעולה בסמוך לאירוע כי יידע את החשוד בדבר אפשרותו לסרב לחיפוש, תהיה לתביעה בעיה רצינית להוכיח כי החשוד הסכים "הסכמה מדעת" (הסכמה חופשית ומרצון של החשוד) לחיפוש. כלומר, שהחיפוש אינו חוקי.
בפסיקה של ביהמ"ש העליון בפסק הדין המנחה לעניין זה "הלכת בן חיים", אמר כבוד השופט דנציגר בדעת יחיד, כי כל הסכמה בין חשוד לאיש מרות (שוטר), היא לא הסכמה מדעת, כי תמיד החשוד יחשוש כאשר הוא ניצב מול רשויות החוק ובשל פערי הכוחות, ההסכמה של החשוד לא תהיה לעולם הסכמה חופשית ומרצון.
זו גם דעתי האישית, כי לא יכולה להיות "הסכמה מדעת" במצב דברים כזה ומעטים החשודים אשר יסרבו לחיפוש.
