עורך דין פלילי צבאי

מפרשת אלאור עזריה ועד החשודים בפרשת שדה תימן – על הקשר בין הצבא למשפט הפלילי וחשיבות הייצוג על ידי עורך דין פלילי שמכיר את המערכת הצבאית

צבא הגנה לישראל מתפקד כאוטונומיה בתוך מדינת ישראל בתחומים רבים, בניהם מערך החוק והמשפט. לצבא מערך חוקים הנוגעים להתנהלות בתוך הצבא, החלים על חייבים בשירות, חיילים בשירות סדיר, משרתי המילואים והקבע ואזרחים עובדי צה"ל.

בנוסף, הצבא מוסמך לשפוט את חייליו בכל הדרגים והמעמדות, גם בעבירות פליליות אזרחיות שהתבצעו כביכול בתקופת השירות או במסגרתו. המשמעות:  חייל המואשם בעבירה פלילית שאינה נוגעת לשירותו הצבאי עשוי לעמוד לדין בבית דין צבאי.

באילו מקרים מטפל בית דין צבאי

ההחלטה האם להישפט בבית דין צבאי או אזרחי בגין עבירה פלילית, אינה החלטה המצויה בידי החייל, אולם מדובר בהחלטה המשפיעה עליו מאוד. ככלל, החקירה מתבצעת על ידי המשטרה הצבאית וההחלטה על סמכות השיפוט היא בידי הפרקליטות הצבאית, כאשר מה שמכריע את ההחלטה היא הזיקה לצבא במעשה הפלילי.

ככל והמעשה הפלילי בו מואשם החייל מתרחש בזיקה לשירותו הצבאי, תחול עליו סמכות השיפוט הצבאית. ככל שזיקה כזאת מרוחקת או לא קיימת- גדולים הסיכויים כי ההחלטה תוביל להעברת התיק אל בית דין אזרחי.

לצורך הדוגמה, נתייחס אל שני אירועי גניבה על ידי חייל בשירות סדיר:

• האישום: גניבת מכשירים סלולריים מחברים ליחידה ומכירתם- אירוע בעל זיקה לצבא אשר התקיים בזכות הקרבה והנגישות לחפצי חבריו, ועל כן כפי הנראה יוביל לשיפוט צבאי.
• האישום: גניבת מכשירים סלולריים מחנות בעת חופשתו של החייל מן היחידה- עבירה פלילית ללא זיקה צבאית אשר בשל כך תישפט במסגרת אזרחית.

באילו משתי הערכאות מוטב לחייל להישפט?

מאחר וההחלטה על סמכות השיפוט מתקבלת בכל אירוע על פי הנסיבות ונתונה לשיקול דעת, עולה השאלה היכן מוטב לחייל שעבר עבירה פלילית להישפט. ככלל, בית הדין הצבאי הוא ערכאה שיפוטית בעלת סמכות זהה לבית משפט אזרחי, וכפוף לאותם עקרונות שיפוט: בחינת ראיות, חובת הוכחה, משפט ללא משוא פנים, ענישה בהתאם לחוק. הלכה למעשה, נהוג להתייחס אל בתי הדין הצבאיים כמחמירים יותר, ובעלי סטנדרט גבוה יותר של מוסר.

יחד עם זאת, לשיפוט במסגרת צבאית ישנם גם יתרונות עתידיים, כאשר מדובר בעבירות פליליות קלות  אשר במסגרת אזרחית מתועדות ומותירות רישום פלילי, ואילו במסגרת צבאית מתועדות בנתוני הצבא בלבד ומאפשרות יציאה לדרך חדשה לאחר תהליך ההרשעה והענישה.

היתרונות של המסגרת האזרחית מצויים בתהליכי שיקום וראייה מקלה יותר, אפשרות להמרת עונש מאסר בתקופות תנאי ועבודות שירות, תקופת מבחן וכלים נוספים. אלו רלוונטיים בעיקר כאשר מדובר בחייל סדיר צעיר ונטול עבר פלילי.

השלכות נוספות של משפט פלילי בצבא

חייל המצוי במסגרת צבאית הוא אזרח מדינת ישראל אשר כפוף לשתי מערכות חוק מחייבות. עבירה פלילית בצבא עשויה להביא, מעבר לענישה המקובלת, גם לשלילת דרגה, הדחה מתפקיד פיקודי, פגיעה בזכויות ואף שחרור מוקדם. בשלב זה, ובמיוחד כאשר מדובר בחקירה או הליך ראשוני, יש חשיבות גבוהה להבנת הזכות להתייעץ עם עורך דין, ולמימוש הזכות הזו כבר משלב החקירה.

ייצוג משפטי וחקירת מצ״ח

המערכת הצבאית היא אמנם מערכת סגורה, אולם כוללת מערך זכויות של החשוד/נאשם לאורך כל התהליך, ובראשם הזכות לייצוג משפטי על ידי עורך דין. זכות זו אינה מוגבלת לעורכי דין שעובדים עם הצבא, ולחשוד הזכות המלאה להיוועץ ולהיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי צבאי לבחירתו.

חשוב לציין כי למרות שההחלטה על סמכות השיפוט מצויה בידי הפרקליטות הצבאית, תחילתו של ההליך הפלילי היא לרוב בחקירת המשטרה הצבאית ובחקירת מצ״ח, כאשר זכותו של החייל לייצוג משפטי כבר בשלב זה. נוכחות של עורך דין פלילי בחקירה עשויה לגמד את האירוע ולהוביל לסגירת התיק ללא אישום כלל – בדומה לאופן שבו מתנהלים גם תיקים אזרחיים מורכבים המטופלים על ידי עורך דין פלילי מעצרים.

מה מייחד עורך דין פלילי צבאי בייצוג חיילים ומשרתים

עורך דין פלילי צבאי הוא עורך דין שלפני הכל מכיר היטב הן את הדין הפלילי והן את המערכת הצבאית על בוריה, את התהליכים, המערכות והמוסדות השונים ואת אופי קבלת ההחלטות, וידע לכוון את המערכת אל סמכות השיפוט הרצויה והמיטיבה עם החייל המיוצג על ידו, תוך ייצור והוכחת זיקה או לחילופין ניתוק של זיקה כזאת, בהתאם לנסיבות.

עורך דין שלומי ביזק, עורך דין פלילי בעל וותק וניסיון רב בייצוג חיילים ומשרתים, מספק הגנה משפטית מקיפה ומתמצה בדין הצבאי ובפלילי גם יחד.

עורך דין ביזק מייצג חשודים ונאשמים במצ"ח תוך חתירה לסגירת התיק ומחיקת האישומים ככל הניתן, בהתאם לסיטואציה ולחומר הראיות, לשליטה ולניתוב התיק לערכאה המטיבה עם מרשו במקרה של החלטה על אישום פלילי, וגם במקרים של במידה של הרשעה אינו מוותר בקלות ומנתב את הדברים לכדי להקלה בעונש ושמירה על זכויות המשרתים והתורמים לביטחון המדינה.