בכל הקשור בנהיגה, כל חוסר תשומת לב קטנה, שיקול דעת לא נכון, או טעות אנושית עלולים להוביל לאסון. גם אם פגעתם ולא נפגעתם, יכולות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת.
בישראל החוק קובע כי העונש המקסימלי לנהג שנמצא אשם בגרימת מוות ברשלנות יכול להגיע לתקופה של עד 3 שנות מאסר ולא פחות מ-6 חודשי מאסר בפועל. בנוסף לזאת, לעיתים תבחר התביעה להגיש כתב אישום בגין עבירה חמורה יותר של הריגה, שעלול להגיע לעד 20 שנות מאסר.
אם כך, מתי גרימת מוות בתאונת דרכים תחשב כעבירת רשלנות? עורך דין פלילי שלומי ביזק מפרט על יסודות עבירת גרימת מוות ברשלנות והשלכותיה.
אולם מה נחשב לעבירת רשלנות?
בכדי שבית המשפט יקבע שנהיגה היא רשלנית, התביעה תצטרך להוכיח שהנאשם פעל באופן רשלני, כלומר מעשה שאדם הסביר לא היה עושה.
הרשלנות, בהגדרתה היא ההפך מלקיחת אחראיות. כך שבמקרה זה אין להעניש אדם אשר לא היה מודע שהתנהגותו לא תחשב כהתנהגות "סבירה". על כן, לא הייתה לו היכולת לבחור ולקחת אחראיות על מעשיו.
רשלנות כיסוד נפשי
ע"פ חוק העונשין, עבירת רשלנות תחשב לכזאת, בהם הוכחו אחד מהמקרים הבאים:
– כשהאדם הסביר, באותן הנסיבות, היה מודע לאותו הגורם.
– חוסר מודעות לטיב המעשה, לקיומן של הנסיבות או לאפשרות שעלולה להיווצר עקב המעשה (חוסר מודעות לסיכונים הכרוכים במעשיו).
– אפשרות כי התוצאה לא הייתה בגדר סיכון סביר. כלומר, מבחן אובייקטיבי שבוחן האם התהליך שהתבצע בפועל הוא כזה שמפניו בא המחוקק להגן.
איך מוכיחים דבר כזה? זה יהיה תפקידו של התובע לנסות לשכנע את בית המשפט באמצעות מומחים אשר יגדירו מהו נורמטיבי ומה צריך להיחשב רשלני. בסופו של דבר בית המשפט הוא זה שיכריע.
