מהן עבירות ההמתה במשפט הפלילי?
העבירות החמורות ביותר הקיימות במשפט הפלילי הן עבירות "המתה". בחוק העונשין ישנם 3 סוגים של עבירות המתה שכדי להוכיח כול אחת מהן, יש צורך בהוכחת יסודות מסוימים.
כל עבירה פלילית מורכבת משני יסודות: הראשון הוא היסוד העובדתי אשר במסגרתו, התביעה צריכה להוכיח כי הנאשם ביצע עבירה מסוימת מבחינה עובדתית. ובחלק מהעבירות התביעה אף נדרשת להוכיח "רכיב תוצאתי". כלומר, שהמעשה שביצע הנאשם גרם למוות. היסוד השני הוא היסוד הנפשי. כלומר התביעה צריכה להוכיח שאותו נאשם היה מודע ומעשה וכן לנסיבות המעשה. וגם בעבירות מסוימות להוכיח שהנאשם התכוון לתוצאה של המעשה.
אילו עבירות המתה קיימות בחוק העונשין?
כול עבירות ההמתה קבועות בחוק העונשין שכול אחת יותר חמורה מרעותה.
- רצח בנסיבות מחמירות– ס'300 א לחוק העונשין- רצח הנעשה באדישות או בכוונה וכלל גם נסיבות מחמירות כמו: תכנון מוקדם, התאכזרות לקרובן, מניעים גזעניים. בהתקיימותן של נסיבות אלו דינה של עבירת הרצח הוא מאסר עולם חובה. מונה 11 נסיבות שונות אשר התקיימותן הופכת גרימת מוות בכוונה או באדישות לעבירה מוחמרת :
- המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית.
- המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל את ביצועה, או במטרה להסתיר את ביצועה של עבירה אחרת או לאפשר הימלטות מן הדין לאחר ביצוע העבירה האחרת. עבירה אחרת- עבירה שעונשה שבע שנות מאסר או יותר.
- הקורבן היה עד במשפט פלילי או היה צפוי למסור עדות במשפט פלילי או שופט במשפט פלילי והמעשה נעשה במטרה למנוע או להכשיל חקירה או הליך משפטי.
- המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, כאמור בסעיף 144
- המעשה נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור
- הקורבן הוא בן זוגו והמעשה נעשה לאחר התעללות שיטתית או מתמשכת בו, גופנית או נפשית
- המעשה נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן
- הקורבן הוא חסר ישע, קטין שטרם מלאו לו 14 שנים או קטין שעובר העבירה אחראי עליו; בפסקה זו, "חסר ישע" – כהגדרתו בסעיף 368א, ו"אחראי" – אחראי על קטין או חסר ישע" כהגדרתו בסעיף האמור
- המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לחייו של אדם אחר נוסף על הקורבן
- המעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו – 2016
- המעשה בוצע במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה או ארגון טרור ולשם קידום מטרות אותו ארגון
חריג- על אף הוראות אלו, המחוקק הותיר לבית המשפט שיקול דעת גם במקרה של רצח בנסיבות מחמירות. אם התקיימה נסיבה מחמירה כאמור אך מצא בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירת הרצח הבסיסית לפי ס'300.
- רצח בנסיבות של אחריות מופחתת– ס'301 ב לחוק העונשין. "…הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם והמעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים" .
עבירה זו כוללת נסיבות מקלות- המתה לאחר התעללות מתמשכת של הנאשם או קרוב משפחה מידיו של קורבן הרצח, מקרים של הפרעה נפשית חמורה, גרימת מוות לאחר קנטור מצדו של הקורבן, וכן גרימת מוות תוך נסיבות המפחיתות אשמה כמו הגנה עצמית או כרוח בביצוע המעשה.
- המתה בקלות דעת– ס' 301 ג- " הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים." עבירה חדשה שנוצרה לאחר תיקון 137, התיקון יצר אבחנה חדשה בתוך המושג פזיזות בין אדישות ובין קלות- דעת. למעשה מדובר על גרימת מוות תוך נטילת סיכון בלתי סביר שהתממש, כאשר מבצע העבירה קיווה שהתוצאה האסורה לא תתרחש. בעבירה זו נכללים גרימת מוות בנהיגה מסוכנת, משחקים בנשק, הכאה של אדם עד שמת.
- עבירת הרצח הבסיסית– ס'300:" הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו מאסר- עולם". גרימת מוות בכוונה או באדישות מבלי שהתקיימה אחת הנסיבות המחמירות המניות בחוק. כאשר בית המשפט מרשיע בגין עבירה זו, הוא רשאי לקבוע כי העונש יהיה מאסר עולם, או לקצוב את העונש בשנים ועד 30 שנות מאסר.
- גרימת מוות ברשלנות– ס'304:" הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו- מאסר שלוש שנים". חוק העונשין מגדיר בס'21 מהי רשלנות- אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, כשאדם מן היישוב יכול היה בנסיבות העניין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד-
- שלעניין הפרטים הנותרים הייתה לפחות רשלנות
- שעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגמרה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו- העושה נטל סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או לגרימת הסכנה.
- רשלנות יכול שתיקבע כיסוד נפשי מספיק רק לעבירה שאיננה מסוג פשע.
ס'19 לחוק העונשין קובע כי אדם מבצע עבירה פלילית רק אם עשה אותה במחשב פלילית, למעט שני חריגים: רשלנות, אחריות קפידה. כלומר, אדם יכול לעבור עבירה של גרימת מוות ברשלנות גם אם אין לו מחשבה פלילית מסוג כוונה, פזיזות או אדישות או קלות דעת. כמו למשל, מוות בעקבות רשלנות רפואית, מקרי רשלנות בשימוש בנשק, תאונות דרכים שהתרחשו בעקבות התנהגות פזיזה של הנהג.
מה שינה תיקון 137 במצב המשפטי?
עד לתיקון חוק העונשין כלל שלוש עבירות המתה מרכזיות שנלקחו מהחוק המנדטורי: רצח, הריגה, וגרימת מוות ברשלנות. לפי תיקון 137 עבירת הרצח וההריגה יפוצלו כך שבסופו של דבר יהיו ארבע עבירות חדשות: רצח בנסיבות מחמירות, רצח, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת והמתה בקלות דעת.
