ייבוא סמים

מהו ייבוא של סם מסוכן?

החוק מגדיר יבוא כהכנסת סם לישראל שלא באמצעות דרך שמית של הכנסת סחורות לישראל דרך היבשה או הים ותווך קבלת האישורים הדרושים לכך. כמו במצב שבו הסם הוכנס בכבודה של הנוסע או בבגדיו. 

עבירת הייבוא מתגבשת באמצעות הכנסת הסמים המסוכנים שמקורם מחוץ לישראל אל תוך גבולות המדינה. גם אם אדם אשר מעורב בייבוא לא יצא מגבולות המדינה. למשל באמצעות ייבוא בדואר או הברחה דרך הגבול. הסמים הנפוצים בעבירות ייבוא הוא סם הקוקאין בצורתו כאבקה, טבליות אקסטזי.

ס'13 לפקודת הסמים המסוכנים: לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל.

על פי פסיקת בתי המשפט עבירה זו מורכבת משני יסודות: על התביעה להוכיח את התקיימותן של שני היסודות ברמה שמעבר לכול ספק סביר. 

יסוד עובדתי- התביעה נדרשת להוכיח כי הנאשם ייבא סם מסוכן, כלומר  הכניס לשטח ריבוני של מדינה את הסם המסוכן או הנאשם ייצא סם מסוכן מחוץ לשטחה הריבוני של מדינה או שהנאשם חסר בסם- קנה או מכר. 

יסוד נפשי– התביעה נדרשת להוכיח כי הנאשם ידע שמדובר בסם מסוכן והוא בכל זאת ייבא או ייצא את הסם המסוכן. כאשר אדם נתפס עם חבילה המכילה סם עם כניסתו לארץ, טוען כי לא היה מודע לתוכן החבילה ולייבוא חומר שאינו מסוכן. התביעה מפריכה את הטענה באמצעות ס'20(ג)(1) לחוק העונשין- "עצימת עיניים". 

מהי האחריות הפלילית של כול אחד משרשרת הייבוא? 

בעבירות סמים נהוג להבחין בין שני תפקידים דומיננטיים, האחד הוא המייבא והשני הוא המשלח. המייבא הוא זה שנושא על גופו או בכבודתו את הסם, והמשלח פועל מאחורי הקלעים ומקבל לידיו את הסם לאחר השלמת הכנסתם אל תוך המדינה. האחריות הפלילית בגין ייבוא סם נוגעת גם למשלח וגם למייבא. עם זאת, חוק העונשין מבחין בין מסייע לבין עבירת ביצוע בצוותא שבה תיוחס עבירת הייבוא למספר שותפים. 

בנוסף, מי שמסייע בביצוע פעולת הייבוא, יואשם בעבירה עצמה של ייבוא סמים ולא בעבירה של סיוע. המטרה של המחוקק הייתה בעניין זה ליצור אפקט הרתעה מפני ביצוע עבירות של סחר בסמים. 

כיצד מתגבשת עבירת ייבוא סם? 

עבירה זו מתגבשת כאשר ניתן להוכיח כי בוצעה פעולה של ייבוא וכי החשוד ידע כי מדובר בסם אסור. גם אם המשטרה לא הצליחה לאתר את הסם ואם הייבוא לארץ לא נועד להפצה בישראל. 

במידה ואדם ייבא סם לשימוש עצמי- יש לבדוק אם כמות הסם שנמצאה תואמת את הכמות המוגדרת כשימוש עצמי בפקודת הסמים אזי לא מדובר בעבירה של סחר בסמים אלא בעבירה של החזקת סמים לשימוש עצמי. ההבדל בין אלו הוא מבחינת העונש, העונש בגין סחר בסמים הוא עד 20 שנות מאסר מול שלוש שנות מאסר בגין שימוש עצמי. 

שיקולי ענישה בעבירת ייבוא סמים- כאשר בית המשפט בוחן את העונש של הנאשם בגין עבירה זו, הוא מביא לידי ביטול גם את השיקולים הבאים: 

1. סוג הסם- אם מדובר בסם קשה הוא יזכה לענישה חמורה יותר.
2. חלקו של הנאשם בשרשרת הייבוא- ככל שהתרומה של הנאשם למעשה הייבוא גדולה יותר, כך העונש יהיה חמור יותר. 
3. כמות הסם- לכמות המיובאת  יש השפעה גדולה על היקף העונש. 
4. רקע של הנאשם- נתונים כמו היעדר עבר פלילי או הודאה באשמה ולקיחת אחריות עשויים להביא לקלה מסוימת בעונש. 

בקשה להיתר יבוא ולרישיון יבוא ויצוא סמים- נוהל 109 של משרד הבריאות הוא מכיל את כול המידע הרלוונטי לתהליכי ייבוא ואישור בקשות עבור ייבוא סם מסוכן מסוג קנאביס לצורכי שימוש רפואי או מחקר. המטרה של הנוהל היא להגדיר את תהליך הייבוא התקין של מוצרים הכוללים חומרים האסורים לפי פקודת הסמים בשל הגדרתם כ"סם מסוכן". 

"קנאביס" מוגדר כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים ובכפוף להנחיות הנקבעות על ידי היחידה לקנאביס  רפואי. 

"רישיון" הוא היתר בכתב שניתן מאת מנהל לפי פקודת הסמים המסוכנים לשימוש בקנאביס למטרות רפואיות. 

תהליך אישור בקשות לייבוא סם מסוכן מסוג קנאביס- 

שלב ראשון: הגשת בקשה ליחידה לקנביס רפואי לקבלת רישיון החזקה של סם מסוכן מסוג קנאביס. 

שלב שני: הגשת בקשה לצורך קבלת שירותי הגנ"צ ממשרד החקלאות לצורך יבוא סם מסוכן בתצורת חומר צמחי. 

שלב שלישי: קבלת היתר יבוא ורישיון ליבוא סם מסוכן דרך המחלקה לייבוא סמים במשרד הבריאות.