בלוג

כליאת שווא

מהי עבירת כליאת שווא?

חופש התנועה היא אחת מהזכויות הבסיסיות המוגנת בחוק יסוד של כבוד האדם וחירותו, אשר קובעת את זכותו של כל אדם לנוע באופן חופשי ממקום למקום מבלי לדאוג ש/לא יעצרו אותו או יפגעו בו. מדינות דמוקרטיות אסרו בחוק על פגיעה בחירות האדם וחופש תנועתו, לרבות האיסור לכלוא אדם ללא הצדקה בדין. 

למעשה, כליאת שווא היא אחת מהעבירות שבאות להגן על הפגיעה בחירותו של אדם. במקרים בהן אדם נעצר לפרק זמן מסוים או נכלא לפרק זמן מסוים שלא לפי החוק ועקב כך זכותו הבסיסית לחופש התנועה נשללת ממנו, הדבר ייחשב לכליאת שווא שאיננה מוצדקת בחוק.  כליאת שווא מתקיימת כאשר אדם עוצר או כולא אדם שלא כדין. כליאת שווא יכולה שתעשה על ידי גורמי האכיפה הרשמיים במדינה או על ידי אנשים או גופים פרטיים. 

ס'377 לחוק העונשין קובע כי חל איסור לכלוא או לעצור אדם שלא עדין. העונש המרבי הקבוע בחוק בגין עבירה בו הוא עד שלוש שנות מאסר. משך המאסר מזנק לחמש שנים במידה והעבריין המבצע התחזה לאדם בעל מעמד רשמי למשל לשוטר. בחלק גדול מהמקרים עבירת כליאת השווא מגיעה כתוצאה מביצוע של עבירות אחרות כמו: עבירות אלימות במשפחה, עבירות של סחיטה באיומים, עבירות תקיפה. 

ס'377 לחוק העונשין כליאת שווא- 

העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו, דינו – מאסר חמש שנים. 

העובר עבירת כליאת שווא מונע מהקורבן שלו את זכות היסוד הבסיסית של חופש התנועה. בחוק אין הגדרה לגבי משך זמן הכליאה המינימלי כדי לבסס עבירה פלילית. הכוונה היא, שלזמן הכליאה אין משמעות ומספיקה תחושת אובדן החופש אפילו לזמן קצר כדי לבסס הרשעה בעבירה זו. 

יסודות עבירת כליאת שווא- 

כדי שהעבירה תחשב בתור עבירת כליאת שווא ישנם חמישה יסודות שצריכים להתקיים:

  1. שלילת החופש של אדם- היסוד המרכזי בעבירה, שלילת חופש של אדם יכולה להתבצע בכל מקום בו החופש של אדם נמנע ממנו. למשל בהחזקת אדם במקום סגור אליו לא ניתן להיכנס או לצאת ממנו. 
  2. שלילה מלאה של חופש האדם- מצבים שבהם אדם אינו יכול לצאת ממקום מסוים בשום דרך. 
  3. שלילת חופש שלא לפי החוק- הכוונה לכליאה של אדם שאינה עומדת בחוקים שמאפשרים לכלוא אדם. 
  4. אורך הכליאה- עבירת הכליאה תתקיים רק אם הקורבן נכלא לפרק זמן מסוים. 
  5. התחזות לבעל מעמד או שימוש באמצעי פיזי-ישנה אפשרות לבצע את העבירה בשתי דרכים: הראשונה היא באמצעות שימוש במגע פיזי כדי לשלול מהאדם את יכולתו לזוז. השנייה היא באמצעות כליאה של אדם ללא שימוש באמצעים פיזיים. 

פסק דין בעניין עבירת כליאת שווא- 

בעניין ת"פ 15169/08/14 דובר על נאשם שהורשע בעבירות של כליאת שווא לפי ס'377 ובתקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות בהתאם לס'382(ג) לחוק. על פי עובדות כתב האישום, חל ויכוח בין הנאשם למתלוננת שבמהלכה אמר כלפיה קללות. בשל כך, המתלוננת ביקשה ממנו לעזוב אך בתגובה הנאשם נעל את דלת הכניסה וכלא אותה במקום תוך שהוא מאיים עליה. 

לאחר מכן הטיח את ראשה לקיר ומשך בשערותיה. המתלוננת ניסתה לברוח אך ללא הועיל- הנאשם השכיבה ארצה, ישב עליה וחבט בה בכל חלקי גופה. המתלוננת ניסתה להימלט ולחופש את מפתח הדירה אך הנאשם המשיך לתפוס אותה, לנשוך ולבעוט בה. ובמעשיו אלו גרם למתלוננת שטפי דם וחבלות רבות בגופה. 

על פי תסקיר המבחן, הנאשם גרוש בן 47 ואב לארבעה ילדים כאשר אחד מהם הוא בנם המשותף שלו ושל המתלוננת. לאחר הליך טיפולי שעבר, שירות המבחן המליץ לבטל את הרשעתו בכדי למנוע פגיעה בפרנסתו, שכן עבודתו היא מול מוסדות ציבוריים ומשרדים ממשלתיים וכן ממליץ על צו מבחן למשך שנה. 

יחד עם זאת, בית המשפט רואה בחומרה את מעשיו של הנאשם אשר ראויים לגינוי וביטול הרשעתו תוביל לפגיעה באינטרס הציבורי. לבסוף בית המשפט דן את הנאשם לעבודות שירות במשך שישה חודשים והכריע כי יעמוד לצו מבחן במשך שנים-עשר חודשיים. בנוסף, דנו את הנאשם לשמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים בהם אסור לו לעבור עבירת אלימות מסוג פשע.

כליאת שווא כעוולה נזיקית- 

נוסף על היותה עבירה פלילית, כליאת שווא היא גם עוולה נזיקית אשר ניתן לתבוע בגינה פיצויים בהליך אזרחי. כליאת שווא היא עוולה נזיקית, הנוגעת לשלילה של חופש התנועה ומעניקה לנכלא זכות תביעה בנזיקין נגד הגורם שפגע בזכות זו, ומאפשר לו לקבל פיצויים. 

כדי לקבל את הפיצוי, עוולת הכליאה אינה דורשת קיומו של נזק. היא נחשבת כעוולה פרטיקולארית בדיני הנזיקין , בניגוד לעוולות מסגרת כמו רשלנות והפרת חובה חקוקה, שיכולות להגן על אינטרסים שונים. עוולה זו קבועה בס'27-26 לפקודת הנזיקין. 

יסודות העוולה הנזיקית- 

ס'26 לחוק כולל את ההגדרה הבסיסית של עוולת כליאת השווא: " כליאת שווא היא שלילת חירותו של אדם, שלילה מוחלטת ושלא כדין, למשך זמן כלשהו, באמצעים פיזיים או על ידי הופעה כבעל-סמכות." 

ס'26 לחוק מגדיר מספר יסודות אשר חייבים להתקיים כדי שיהיה אפשר להגדיר מצב ככליאת שווא. להלן היסודות: 

שלילת חירותו של אדם-  המעשה הבסיסי המוגדר ביסוד העוולה. כדי שמישהו יוגדר ככולא עליו לשלול את חירותו של אדם אחר. 

שלילה מוחלטת- העוולה דורשת ששלילת החירות תהיה מוחלטת. במצב שבו חוסמים יציאה אחת ממקום שממנו יש יציאות אחרות, הדבר לא מהווה כליאה כי אין כאן שלילה מוחלטת של החירות אלא רק הגבלה עליה. 

שלילה שלא כדין- הכליאה צריכה להיות שלא כדין על מנת להיחשב ככליאת שווא. כלומר, נדרש דין מיוחד מחוץ לפקודת הנזיקין שמעניק לכולא סמכות לכלוא את הכולא בנסיבות העניין. כך למשל כליאה של אחר לאחר משפט בבית כלא על ידי שירות בתי הסוהר אינה כליאה שלא על פי דין. 

משך זמן כלשהו- הכליאה צריכה להיות למשך זמן כלשהו. אין בפקודה הגדרה מהו פרק הזמן המינימלי, ולכן גם עיכוב אדם יכול להיות יסוד לתביעה בשל כליאת שווא. 

אמצעיים פיזיים- מניעת חופש התנועה על ידי מניעה פיזית מהנכלא לנוע. 

הופעה כבעל-סמכות – הצגת מצג בפני הנכלא והטעייתו לחשוב שאין לו זכות לצאת מהמקום. במצב הזה יש לבדוק קשר סיבתי בין ההתחזות לבין הכליאה. 

הגנות מפני תביעה בעוולת כליאת השווא- 

ס'27 לחוק דן בהגנות מפני תביעה על מעשה של כליאת שווא. כלומר, על מצבים שבהן כן הייתה כליאת שווא אולם אין הנתבע חייב מאחר שהמעשה מוגן על ידי הפקודה. ס'27 מגדיר הגנות ספציפיות לעוולה זאת. והם מעניקות לנתבע במשפט זכות לטעון כי אין הוא חייב בתשלום. להלן ההגנות: 

ס'27(1) ביצוע כליאה על פי צו- כאשר האדם שביצע את הכליאה תוך ביצוע או סיוע לביצוע של צו של בית משפט או רשות מוסמכת, כגון צו מעצר או חיפוש, צו מסירה לדין, הוא לא יהיה חייב בדין. ההגנה תחול גם אם נפל או בנתינתו, כלומר במקרים שבהם הכליאה הייתה למעשה שלא כדין ובלבד שהמעשה הותר על פי הצו. 

ס'27(2) ביצוע כליאה על פי דין- כאשר התובע היה נתון במשמורת כדין, כלומר במעצר או מאסר של רשויות מוסמכות, תחול הגנה של כליאת שווא. 

ס'27(3) ביצוע כליאה חיונית של חולה נפש- לפעמים טיפול בחולי נפש מחייב את החזקתם בבתי חולים לחולי נפש. לעיתים בהחזקתם יכולה לפול פגמים חוקיים, של אי קבלת אישורים דרושים. הסעיף עוסק בהגנה על המטפלים ומגדיר מספר תנאים שחייבים להתקיים כדי שההגנה תחול. 

ס'27(4) כליאה על רקע חשש מענישה- עוסק במצב בו הכולא היה עלול להיות נתון לעונש אלמלא היה מבצע את הכליאה. למשל במקרים של פקודה בלתי חוקית לעצור אדם, יהיה נתון לעונש אם לא ימלא אחר הפקודה הלא חוקית. 

ס'27(5) התובע והנתבע היו שניהם חיילים בצה"ל- הסעיף מעניק הגנה מפני תביעות בנזיקין, כאשר גם התובע וגם הנתבע היו חיילים בצה"ל בזמן ביצוע כליאת השווא, בתנאי שהנתבע פעל מכוח דין החל על הצבא ולפי אותו דין. 

ס'27(6) כליאת ילדים לשם חינוכם- עוסק במצבים שבהם הכולא הוא הורה, אפוטרופוס, מורה של ילד. למעשה מדובר על מצבים שכיחים של ריתוק ילדים על ידי הוריהם כדרך ענישה. במצבים כאלו נקבע שתחול הגנה כזאת בפקודה.  

העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית- 

ההבדל הגדול בין שני הדינים הוא בסעד שהם מספקים. דיני העונשין מתמקדים בענישת העבריין על ידי המדינה, בלי קשר לשאלת הפיצויים לכלוא, דיני הנזיקין מתמקדים במתן פיצוי כספי לאדם שנכלא בכליאת שווא. 

לפי הדין בישראל, פסק דין פלילי הוא ראייה במשפט אזרחי. לכן כנגד אדם שהורשע במשפט פלילי על כליאת שווא, יכול שתהיה מוגשת תביעה אזרחית על ידי הקורבן לשם קבלת פיצויים, תוך הסתמכות על פסק הדין הפלילי לשם קיומה של העוולה. 

אין באמור לשמש כייעוץ משפטי שכן כל מקרה נבחן לגופו. אתם או יקירכם הסתבך עם החוק?

היוועצות עם עורך דין פלילי מנוסה בשלב מקדמי יכולה לעשות את ההבדל בין חקירה "רגילה" שבסופה התיק ייסגר בלא כלום, ובין "הפללה עצמית" שתוביל למעצר במקרה הטוב, ובמקרה החמור יותר – לכתב אישום. אם גם אתם אדונים לגורלכם – פנו אלינו עכשיו או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי. נשמח ללוותכם, לייצג להכווין ולפתור את הסוגייה המשפטית על הצד הטוב ביותר. בטוחני כי נבצע את הליווי והייצוג ברמה הגבוהה ביותר, ולשביעות רצונכם.

הנה הטלפון הישיר שלי:050-7719770 , התקשרו עכשיו ללא דיחוי, או שילחו הודעה בכל שעה: WhatsApp, אנו כאן בשבילכם. 

ראו עוד: אודות המשרד | שירותי המשרד | ההליך הפלילי | משרדנו בתקשורת | שאלות ותשובות | בלוג פלילי | המלצות | צור קשר  

צרו קשר
אנחנו כאן בשבילכם

אני עומד לרשותכם 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה. אשמח לענות על כל שאלה, לתמוך, ללוות ולהסיר מכם טרדות ודאגות. אעשה את כל הדרוש על מנת לעמוד בציפיותיכם, ובטוחני כי נבצע את הליווי והייצוג ברמה הגבוהה ביותר, לשביעות רצונכם. הינכם בידיים טובות ומקצועיות! השאירו פרטים ואחזור בהקדם.



Search