ייעוץ לפני חקירה 

חקירה במשטרה היא תהליך שיש לו משמעות אדירה על המשך התפתחות התיק. לעיתים, כתוצאה מחקירה זו יוחלט האם התיק ייסגר או שיוגש כתב אישום. בנוסף לכך, החקירה הראשונית הנה קו ההגנה של החשוד לאורך ההליך כולו, לכן רצוי שקו ההגנה יבנה מראשית ההליך על ידי סנגור מנוסה. לכל חשוד יש את הזכות להיוועץ בעורך דין בטרם ייחקר, וכך לבנות קו הגנה איתן שמתיישב עם סיפור המעשה, עורך הדין ינחה את הנחקר כיצד להתנהל במהלך החקירה, מאילו תרגילי חקירה עליו להיזהר, וכיצד להימנע מהפללה עצמית. 

חקירה במשטרה היא אירוע מלחיץ, עצם הנוכחות בחדר חקירות היא מעמד מביש ופולשני, המעורר חרדה ובלבול, במיוחד כשמדובר באנשים נורמטיביים. מטרת החקירה במשטרה היא לברר חשד מסוים שעלה נגדך, לביצוע העבירה. ההבדל בין חקירה כעד או כחשוד היא בכך שלחשוד יש את הזכות להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה. לפי הוראות ס'34(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) "ביקש עצור להיפגש עם עורך דין, יאפשר זאת האחראי על החקירה, ללא דיחוי". 

הזכות לקבל ייעוץ לפני חקירה פלילית הינה חלק מהזכות להליך הוגן, ופגיעה בזכות זו על ידי המשטרה, עלולה להוביל לפסילת ראיות ואף לביטול כתב האישום. חשוב לזכור כי כול מילה שנאמרת מפיו של חשוד בעת החקירה במשטרה, עלולה לחרוץ את גורלו. לכן מי שנחקר צריך לדעת שכול מה שהוא יגיד במהלך החקירה עשוי לשמש כנגדו. ולכן ישנה חשיבות גדולה לקבל ייעוץ לפני החקירה. במהלך החקירה נאספות ראיות, ומתגבש התיק הפלילי, בסיום החקירה התיק מועבר לתובע או לפרקליט פלילי שיחליט אם להגיש כתב אישום כנגד הנחקר, או לסגור את התיק. 

דע מהן זכויותיך בחקירת משטרה-

1. הזהרת החשוד- המשטרה חייבת להזהיר חשוד לפני תחילת החקירה שכל מה שיאמר עלול לשמש כנגדו (החובה להזהיר מפני הפללה עצמית), חובה זאת לא נקבעה בחוק אלא נפסקה על ידי בית המשפט העליון והיא מעגנת בתוכה את הזכות לשמור על זכות השתיקה. לכן ברוב הפעמים עדיף למסור גרסה המתיישבת עם מארג הראיות שנאספו עד כה. מנגד, שמירה על זכות השתיקה עלולה לחזק את הראיות נגדך, וגם בשל נסיבה זו ישנה חשיבות רבה בהיוועצות עם עורך דין פלילי מנוסה. כמו כך גם יש חובה למסור לחשוד שזכותו להתייעץ עם עורך דין בטרם החקירה. 

2. הזכות להתייעץ עם עורך דין- חשוד שמודה בביצוע העבירה מספק למעשה למשטרה את הראיה החזקה ביותר. לכן יש לוודא שהוא מוסר גרסה מתוך רצון חופשי. לעיתים המשטרה פוגעת בזכות ההיוועצות באמצעות תרגילי חקירה המנוגדים לחוק ופגיעה זו עלולה להוביל לפגיעה בראיות ואף לביטול כתב האישום (הלכת יששכרוב רע"פ 5121/98).

3. הזכות להימנע מהפללה עצמית- החוק קובע כי אדם לא חייב למסור ראיה שעלולה להפליל אותו. 

4. זכות השתיקה- נחקר רשאי לא לענות לשאלות החוקרים. היא קובעה בס'2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית. במקרים מסוימים שמירה על זכות  השתיקה עלולה לחזק את החשדות נגד החשוד.

5. תיעוד החקירה- חקירה צריכה להיות מתועדת ורוב החוקרים מתעדים את החקירה בפרוטוקול כתוב אותו הם מקלידים מבלי שהנחקר רואה. ובסוף החקירה החוקר מבקש מהנחקר לחתום על הפרוטוקול אשר מצהיר כי כול מה שנאמר בו הוא אמת, ולכן חייב לקורא אותו היטב בטרם יחתום. 

משמעות החקירה כעד או כחשוד? בחקירה פלילית במשטרה ישנה אפשרות להיחקר במעמד של חשוד או להיחקר במעמד של עד. המעמד של הנחקר כעד או חשוד משפיע ישירות על זכיותיו במהלך החקירה במשטרה. לחשוד יש זכות להיוועץ בעורך דין לפני שהוא משיב על שאלות, ויש לו זכות לשמור על זכות השתיקה. לעומת זאת, לעד אין זכות לשתוק באופן מלא בחקירה אולם מותר לו לא להשיב על שאלות מסוימות אם הן עלולות להפליל אותו. היוועצות של עד עם עו"ד לפני חקירה במשטרה (עד שאינו חשוד ואינו נחקר באזהרה) יכולה אף להעמיד את עורך הדין בפני העמדה לדין פלילי בגין שיבוש מהלכי חקירה ומשפט. 

האם חוקר יכול לשקר בחקירה? התשובה היא שכן ועדיין חשודים אינם מודעים לעבודה שחוקרים משקרים לנחקר כל הזמן ומציגים בפניהם מצגי שווא שונים לגבי הראיות הקיימות נגדם. החוקר יכול לרמות כי יש בידיו מסמכים המעידים על אשמתכם או עדים ששמעו או ראו אתכם מבצעים את העבירה, שקיים תיעוד שבו רואים אתכם מבצעים את העבירה. או להבטיח כי התיק ייסגר אם תשתפו פעולה, אלו רק חלק מתרגילי החקירה שיש להיזהר מהם.