ביטול כתב אישום הוא מצב שבו ההליך הפלילי נגד נאשם מסתיים עוד לפני הכרעת הדין, ולעיתים אף לפני תחילת המשפט. ביטול כזה יכול להתרחש ממספר סיבות: חוסר ראיות מספיקות, פגם בכתב האישום, היעדר שימוע כחוק, טענות מקדמיות או החלטה של התביעה לחזור בה מן האישום. במקרים רבים, ניהול נכון של ההליך המשפטי על ידי עורך דין פלילי מנוסה עשוי להוביל לביטול כתב האישום כבר בשלבים מוקדמים של ההליך.
- "נוצר באמצעות בינה מלאכותית AI"
מהו כתב אישום
כתב אישום הוא מסמך האשמות שבו המדינה מאשימה את הנאשם בכך שעבר על חוק מחוקי המדינה. לנפגע העבירה אין מעמד של צד להליך הפלילי עצמו, מאחר שמי שמנהלת את ההליך היא המדינה, בטענה שהנאשם הפר חוק מהחוקים שהיא חוקקה. למעשה, כתב האישום מסמן את קו פרשת המים בין סיום החקירה ואיסוף כלל הראיות לבין תחילת ההליך הפלילי בבית המשפט. כתב האישום מוגש לבית המשפט כאשר בסיום החקירה המשטרה, הפרקליטות או התביעה סבורות כי קיימות די ראיות כדי להעמיד את החשוד לדין, ובאותו שלב החשוד הופך לנאשם.
לעיתים כבר בשלב החקירה מומלץ לקבל ייעוץ לפני חקירה, כדי להבין את משמעות ההליך הפלילי, את הסיכונים האפשריים ואת הדרך הנכונה להתנהל כבר מהשלב הראשון.
בגוף כתב האישום המדינה מפרטת מהי המסכת העובדתית המיוחסת לחשוד שהפך לנאשם, מהן העבירות המיוחסות לו ומי הם העדים אשר בעזרתם יוצגו הראיות וינוהל המשפט. למעשה על המאשימה, כלומר המדינה, להוכיח כי הנאשם אכן ביצע עבירה פלילית ברמת ודאות גבוהה מאוד.
במידה והנאשם, באמצעות סנגורו, מצליח להטיל ספק בעובדות ובעדים, יכול בית המשפט לזכות את הנאשם, או לפחות להפחית באופן ניכר בעונשו.
הגדרת כתב אישום לפי חוק סדר הדין הפלילי
החוק מגדיר "כתב אישום" בסעיף 67 לחוק סדר הדין הפלילי:
"אדם שיש להעמידו לדין יגיש עליו תובע כתב אישום לבית המשפט". יחד עם כתב האישום הנאשם מקבל זימון לדיון בבית המשפט, והוא חייב להתייצב, אחרת בית המשפט יכול להורות כי יוצא נגדו צו הבאה.
במקרים שבהם הנאשם מצוי במעצר במהלך ההליך הפלילי חשוב לקבל ייצוג של עורך דין מעצרים, מאחר שלשלב זה יש השפעה ממשית על המשך ניהול ההליך ועל חירותו של הנאשם.
מהן העילות לביטול כתב אישום
לפני הגשת כתב האישום, ובמיוחד במסגרת שימוע לפני הגשת כתב אישום, ניתן וראוי להפנות את תשומת לב הפרקליט המטפל למספר נקודות מהותיות שיכולות להשפיע על עצם ההחלטה אם להגיש כתב אישום.
חוסר עניין לציבור
לפני הגשת כתב אישום על הפרקליט ללמוד את תיק החקירה ולהתרשם מקיומם של שני קריטריונים מרכזיים:
| קריטריון | פירוט |
|---|---|
| ראיות | קיימות ראיות מספיקות להעמדת החשוד לדין |
| עניין לציבור | יש אינטרס ציבורי בניהול ההליך נגד החשוד |
גם כאשר קיימות ראיות, עדיין נדרש לבחון אם יש הצדקה ציבורית להגשת כתב אישום. במקרים מסוימים, דווקא השילוב בין נסיבות המקרה, חומרת האירוע ומאפייני החשוד עשוי להוביל להחלטה שלא להמשיך בהליך.
הסדר מותנה
במקרים מסוימים, ובעבירות מסוג עוון, ישנה אפשרות לסיים את התיק באמצעות הסדר מותנה.
ההליך מעוגן בסעיף 67א לחסד"פ ומאפשר לתובע משטרתי או לפרקליט לסיים את התיק מחוץ לבית המשפט, מבלי לנהל הליך פלילי מלא. עבור חשודים מסוימים זהו פתרון שיכול למנוע הגשת כתב אישום ולצמצם את הנזק המשפטי והאישי.
ביטול כתב אישום לאחר הגשתו
גם לאחר שכתב האישום כבר הוגש, עדיין קיימות דרכים לפעול לביטולו או לסיום ההליך באופן מיטיב יותר. במצבים כאלה ניתן לפעול במקביל מול בית המשפט ומול המאשימה, בהתאם לשלב שבו מצוי התיק ובהתאם לחומר הראיות.
זיכוי במהלך המשפט
לאחר תחילת ניהול ההוכחות והסיכומים, ובהכרעת הדין, בית המשפט יכול להחליט לזכות את הנאשם מכלל האישומים או מחלקם. לעיתים כבר במהלך שמיעת הראיות המאשימה מבינה כי קו התביעה קורס, עדי התביעה נשברו על דוכן העדים, סתרו את עצמם, הגזימו בעדותם או שעדותם אינה מספקת.
מנגד, הנאשם עצמו יכול להעיד היטב ולספק גרסה סבירה להשתלשלות האירועים, באופן שמקים ספק סביר ומוביל לזיכוי. במצבים מסוימים, עוד בטרם סיום הליך ההוכחות, המאשימה עשויה לבקש לחזור בה מכתב האישום. זהו אחד המצבים שבהם ניהול מקצועי של תיק פלילי עשוי להשפיע בפועל על תוצאת ההליך.
היעדר שימוע
חשוד שנחקר במשטרה בחשד לביצועה של עבירה מסוג פשע זכאי להליך שימוע טרם הגשת כתב האישום.
זכות זו קבועה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.
שלבי ההליך:
- שולחים לנחקר מכתב יידוע לחשוד
- מעדכנים אותו בזכות השימוע
- התביעה מאפשרת לעורך הדין להעתיק את חומר הראיות ולהתכונן לשימוע
ככל שזכות השימוע לא ניתנה לנאשם כחוק, בית המשפט יכול לרפא את הפגם:
- על ידי ביטול כתב האישום
- או על ידי קיום זכות השימוע במועד מאוחר לאחר הגשת כתב האישום
בפועל, שלב זה מחייב היכרות טובה גם עם אופן התנהלות רשויות האכיפה וגם עם חומרי החקירה הפלילית, שכן לעיתים כבר שם ניתן לאתר כשלים מהותיים.
טענות מקדמיות לביטול כתב אישום – סעיף 149 לחסד"פ
ההליך הפלילי נפתח בהקראת כתב האישום על ידי בית המשפט לנאשם. בשלב הזה הנאשם יכול לטעון טענות מקדמיות, שאותן יש להעלות בתחילת המשפט.
במידה ובית המשפט קיבל טענה מקדמית הוא יכול:
- למחוק את כתב האישום
- או להחליט בנוגע לפעולות שיינקטו מעכשיו לאור הטענה המקדמית
- סעיף 149 – טענות מקדמיות
לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות ובהן:
- חוסר סמכות מקומית
- חוסר סמכות עניינית
- פגם או פסול בכתב האישום
- העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה
- זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום
- משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם
- חסינות
- התיישנות
- חנינה
- הגשת כתב האישום או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית
סעיף 151 לחוק סדר הדין הפלילי
סעיף 151 לחוק סדר הדין הפלילי קובע שאם הנאשם לא טען טענה מקדמית בתחילת המשפט, הוא יכול לטעון אותה גם בשלב אחר של המשפט. עם זאת, לגבי שלוש טענות חריגות, ניתן לעשות זאת רק ברשות בית המשפט: חוסר סמכות מקומית, חוסר סמכות עניינית ופגם או פסול בכתב האישום.
סעיף 151 קובע:
"לא טען הנאשם טענה מקדמית בשלב זה, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בשלב אחר של המשפט, אולם לגבי הטענות המפורטות בפסקאות (1) ו-(3) לסעיף 149 אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות בית המשפט".
פירוט הטענות המקדמיות
- חוסר סמכות מקומית – מעלים טענה זו כאשר המשפט מתקיים בבית המשפט אשר אינו מוסמך לדון מבחינה גיאוגרפית. הדיון צריך להתנהל באזור השיפוט בו התבצעה העבירה או באזור השיפוט שבו מתגורר הנאשם.
- חוסר סמכות עניינית – מעלים טענה זו כאשר הגישו כתב אישום לבית המשפט שאינו מוסמך לדון בעניין לפי חוק הסדר הדין הפלילי.
- פגם או פסול בכתב האישום – כאשר המדינה מגישה כתב אישום היא צריכה לעמוד במספר קריטריונים הקבועים בחוק. אי עמידה בפרטים אלו עשויה להוביל לביטול כתב האישום.
- העובדות אינן מהוות עבירה – לעיתים כתב האישום מנוסח באופן כזה שאינו מציין עבירה שבגינה ניתן להעמיד לדין פלילי. במידה ובית המשפט יקבל את הטענה – כתב האישום יבוטל.
האם אפשר להגיש כתב אישום מחודש אחרי חזרה מאישום
לפי ס'94 לחוק סדר הדין הפלילי, כול עוד בוטל האישום בטרם מענה של הנאשם לכתב האישום, המאשימה יכולה להגיש כתב אישום מחדש ו/או לתקנו אף ללא אישור בית המשפט. אולם תוצאת חזרה מאישום לאחר מענה לאישום משמעותה זיכוי מאשמה כך שלא ניתן להגיש את כתב האישום מחדש וההליך הסתיים.
ס'94 תוצאות חזרה מאישום
- חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.
- בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית המשפט לבטל אישום, בכל עת עד להכרעת הדין, ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם.
- אישום שבוטל, לפי סעיף קטן (ב), לא יוגש מחדש אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה ומטעמים שיירשמו.
במקרים מסוימים, גם אם ההליך הפלילי הסתיים, עדיין עלולות להישאר השלכות נוספות על שמו של האדם, ולכן לעיתים יש מקום לבחון גם הליך שלשינוי עילת סגירה או מחיקת רישום פלילי, בהתאם לנסיבות המקרה.
ביטול כתב אישום הוא מצב שבו ההליך הפלילי נגד נאשם מופסק לפני הכרעת הדין, לרוב בשל חוסר ראיות, פגמים משפטיים או החלטה של התביעה לחזור בה מהאישום. כן. במקרים רבים ניתן להביא לביטול כתב אישום כבר בשלב השימוע לפני הגשתו, כאשר מוצגות טענות או ראיות שמחלישות את החשדות נגד הנאשם. טענות מקדמיות הן טענות משפטיות שמעלה הנאשם בתחילת המשפט, כגון חוסר סמכות של בית המשפט, פגם בכתב האישום, התיישנות או מצב שבו העובדות המתוארות אינן מהוות עבירה. במקרים מסוימים כן. אם התביעה חזרה בה מהאישום לפני שהנאשם השיב לכתב האישום, ניתן להגיש כתב אישום מחדש. אם הדבר נעשה לאחר המענה לאישום – המשמעות היא זיכוי. בית המשפט יכול לבטל כתב אישום כאשר נמצא פגם מהותי בהליך, כאשר העובדות אינן מהוות עבירה, כאשר קיימת פגיעה בעקרונות של צדק והגינות משפטית או כאשר מתקבלת טענה מקדמית של הנאשם.שאלות ותשובות על ביטול כתב אישום
