רישום פלילי – עו"ד פלילי שלומי ביזק
לא פעם נפתח תיק חקירה משטרתי, למשל בעקבות תלונה או תלונת שווא, ולאחר החקירה אותו אדם מקבל מכתב כי נסגר התיק נגדו. למרבה הצער, די שאדם נחקר תחת אזהרה, כדי להשאיר לו כתם בעברו גם לאחר סגירת התיק.
כן, תיק פלילי סגור ברוב המקרים ממשיך להופיע במאגרים המשטרתיים ובמשרד הביטחון. ברוב הפעמים, אותו אדם גם לא ידע על הרישום הפלילי נגדו, עד שיצוץ ברגע הכי לא צפוי ויהווה כמכשול ואף ימנע את מסלול התקדמותו של כל אדם, לעתים אפילו בלא ידיעתו.
כמו למשל:
מועמדות לתפקידים ציבוריים
הגשת מועמדות להיות עורכי דין
מועמדות למכרזים ציבוריים
מועמדות לעבודות שונות
הגשת בקשה לרישיון נשק
הגשת מועמדות למשרות ממשלתיות (למשל משרד החינוך)
וכן, גם סתם בביקורת משטרתית שגרתית בכביש למשל (לאחר שתויגתם כבעלי תיק סגור, שוטרים עלולים להרשות לעצמם יותר…)
שימו לב – למחיקת רישום פלילי לרוב יש ניסיון אחד, לכן כדאי שהבקשה תוגש אך ורק על ידי עורך דין פלילי מנוסה, שטיפל בעבר במקרים דומים ויודע להשיג את התוצאות הנכונות.
עורך דין שלומי ביזק עונה על שאלות בכל הקשור לרישום הפלילי שלכם.
מהו רישום פלילי?
רישום בגין תיקים שנדונו בבית המשפט, תיקים אלו ניתן למחוק על ידי בקשת חנינה מנשיא המדינה. (לקריאת נוספת "מחיקת רישום פלילי")
מהו רישום משטרתי?
רישום בגין תיק בו נחקרתם במשטרה תחת אזהרה שנסגר מחוסר בראיות או מחוסר עניין לציבור.
איך רישום פלילי או משטרתי משפיע על חייכם?
על פי משרד המשפטים ישנם 77 מקצועות שבהם אדם בעל רישום פלילי פסול מלעסוק. ביניהם עריכת דין, ראיית חשבון, תיווך מקרקעין, הוראה במשרד החינוך, אדריכלות, נהג מונית, נהג אוטובוס, נהג אמבולנס יועץ השקעות, חשמלאי ורבים אחרים.
כמו כן, אדם בעל רישום פלילי לא יכול להוציא ויזת הגירה למדינה אחרת, להוציא רישיון לנשק ארגוני, פרטי ועוד.
כיצד ניתן לבדוק האם ישנו רישום ?
כל אדם יכול לפנות לתחנת משטרה קרובה לביתו ולבקש לעיין במידע פלילי אודותיו.
איזה עילות סגירה קיימות?
כאשר החקירה במשטרה מסתיימת ורשויות התביעה החליטו שלא להגיש כתב אישום, התיק הפלילי ייסגר ותשלח הודעה בדבר ההחלטה שלא להעמיד לדין, לחשוד ולמתלונן. קיימות חמש עילות עיקריות לסגירת תיק:
1. חוסר ראיות (היעדר ראיות מספיקות) – עילה זו מלמדת כי קיים חשד כלפי החשוד, אך אין די ראיות בידי הרשות החוקרת כדי להוכיח את העבירה המיוחסת לו ולבסס את הרשעתו בפלילים. סגירת תיק בגין עילה זו משאירה רישום משטרתי.
2. חוסר עניין לציבור( מכלול הראיות אינן מקימות הצדקה להמשך החקירה) – עילה זו נוגעת למצבים בהם ישנם מספיק ראיות נגד החשוד, אך אין תועלת ציבורית בהעמדתו לדין פלילי. סגירת תיק בגין עילה זו משאירה רישום משטרתי.
3. מכלול נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה – עילה זו מלמדת כי כלל חומר הראיות שנאסף אינו מצדק ניהול חקירה פלילית לאור נסיבות האירוע (למשל בסכסוך כספי אזרחי).
4. סגירת תיק בהסדר מותנה – במצב שבו קיימות ראיות מספיקות להוכחת אשמה, התביעה יכולה להציע לחשוד הסדר שבמסגרתו הוא יודה באשמה ויישא בעונש קל יחסית ובתמורה התיק הפלילי נגדו ייסגר. בנוסף, תיק שנסגר בהסדר מותנה מופיע במרשם המשטרתי של החשוד.
5. חוסר אשמה – אין בחומר הראיות שנאסף כדי לקשור את החשוד לביצוע העבירה, כך שלא ניתן לייחס לו כל אשמה. תיק שנסגר בחוסר שאמה נמחק מרישומי המשטרה.
מה ההבדל בין עילות הסגירה?
למעשה רוב עילות הסגירה משאירות אחריהן רישום משטרתי, כך שגופים שונים יכולים לראות שהאדם נחקר במשטרה בחשד לביצוע עבירה מסוימת וכן את הסיבה שהוחלט בגינה לא להגיש נגדו כתב אישום. למעשה חוץ מעילת סגירה משום "חוסר אשמה" כל שאר העילות משאירות רישום משטרתי ולכן יש חשיבות בהגשת בקשה לצורך שינוי עילת הסגירה.
איך מבקשים שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה?
ס'62 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי( נוסח משולב) קובע כי חשוד רשאי לפנות לגורם שהחליט שלא להעמידו לדין בבקשה מנומקת לשנות את עילת סגירת התיק נגדו. הבקשה מוגשת לגורם שהחליט על סגירת התיק, המשטרה או פרקליטות. והוא יבחן את הנימוקים הנלווים לבקשה בהתאם לקריטריונים הפנימיים של המשטרה, שבסופה הוא ינמק את החלטתו ויודע בכתב לחשוד.
ערר על שינוי עילת סגירה-
על פי מדיניות רשויות התביעה, ניתן להגיש ערר על החלטה הסירוב לשנות את עילת סגירת התיק. על מנת לבסס את הערר יש אפשרות לבקש לעיין בחומר החקירה ואת הערר יש להגיש תוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה שלא לשנות את עילת הסגירה.
מהם השיקולים לסגירת תיק בחוסר אשמה?
בעבר המבחן הרלוונטי היה היעדר "שמץ ראייתי" הקושר בין החשוד לבין ביצוע העבירה. למעשה התובע הפלילי היה צריך להשתכנע מחומר הראיות העומד בפניו- כי אין שום סיכוי שהחשוד ביצע את העבירה שנשחד בה. התובע השתמש במבחן "הראיה המנהלית" – מבחן קשוח שהוביל לכך שסגירת תיק בחוסר אשמה תהיה אירוע נדיר.
לאחרונה, בית המשפט העליון הורה לרשויות התביעה לרכך את המבחן ולאזן מחדש בין עילת הסגירה "חוסר ראיות" לבין "חוסר אשמה" וזאת כדי לחזק את חזקת החפות, הנגזרת מעקרון כבוד האדם.
לעניין זה יפים דבריה של כב' הש' ע' ברון ב -בג"צ 6213/14 יעקב ארגמן נ' מדינת ישראל (1.12.16) (להלן: פרשת ארגמן) נכתב בהקשר זה:
"מבלי לקבוע מסמרות, דעתי היא כי כאשר עסקינן במי שלא נמצאו די ראיות להגשת כתב אישום בעניינם – מן הראוי להגמיש את המבחן לסגירת תיק חקירה בהיעדר אשמה, תוך שינוי הדרישה הראייתית שביסוד עילה זו. כיום הכלל הוא שכל אימת שקיים ספק או חשד כלשהו בדבר חפותו של אדם – לא ניתן לסגור את התיק נגדו בהיעדר אשמה. דומני כי חזקת החפות מחייבת לקבוע כי תיק חקירה ייסגר בעילה של היעדר אשמה, אלא אם כן שוכנעו רשויות התביעה כי קיים ספק ממשי לגבי חפותו של אדם".
בהתאמה הנדרשת גם פרקליט המדינה שינה את הנחיותיו לעניין סגירת התיקים. כך ביום 14.1.18, עודכנו הנחיות פרקליט המדינה מספר 1.3 – סגירת תיקים בעילת "חוסר ראיות" ובעילת "העדר אשמה" (עדכון אחרון: כ"ז טבת התשע"ח, 14 ינואר 2018, להלן: "הנחיות הפרקליט").
לדוגמא: בהתאם להנחיות הפרקליט, כיום בבואנו לסגור תיק חקירה, ובו קיימות גרסאות סותרות זו לזו, אשר מלבדן אין דבר – יש לסגור את התיק ב"העדר אשמה".
"בתיקים שאין בהם ראיות פרט לתלונתו של המתלונן – כשהנילון מכחיש אותה – היינו כשיש גרסה מול גרסה בלבד – וכשיש ספק ממשי לגבי מהימנות גרסת המתלונן, כגון עקב אינדקציה אובייקטיבית לאי מהימנות הגרסה או חלקה" (הנחיות הפרקליט, סעיף 16(2))
