עבירת הלבנת הון

מזה הלבנת הון? 

הלבנת הון היא ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בפשע פלילי במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו. וכך ניתן להפוך "כסף שחור" לכסף לגיטימי. כסף שחור הוא כסף שמוסתר מהרשויות בגלל שהושג בדרכים לא חוקיות. עבריינים מנוסים שומרים את הכסף שלהם בצד, ומלבינים אותו לאט לאט כדי לא לעורר חשד. והמשטרה עושה מאמצים  רבים כדי למגר את התופעה. 

רוב האנשים שעוסקים בהלבנת הון הם בעלי רקע פלילי, עם זאת יש הרבה אנשים נורמטיביים שעוסקים בקבלת או מתן כסף שחור כדי לחסוך את תשלומי המיסים, ובוודאי שמדובר בעבירה פלילית. 

חוק איסור הלבנת הון- 

באוגוסט 2000 נחקק בישראל חוק איסור הלבנת הון כדי להילחם בעבירה זו. לשם אכיפת החוק, בנק ישראל פרסם צו איסור הלבנת הון שנכנס לתוקף בפברואר 2002. הצו חל על בנקים וחברות כרטיס אשראי. 

החוק קובע איסור עשיית פעולה ברכוש שמקורו בעבירה פלילית. במטרה להסתיר את מקורו ואת זהות בעליו. ולכן מי שעושה פעולה כאמור עובר עבירה פלילית וצפוי לעונש הקבוע בחוק. 

רשימת העבירות לעניין איסור הלבנת הון- 

• סחר בסמים
• סחר בלתי חוקי בנשק
• עבירות מרמה
• עבירות הימורים
• עבירות זנות 

כדי להילחם בעבירה זו, החוק מחייב נותני שירות פיננסים והבנקים לקבל ולאמת פרטי זיהוי ממי שמבקש לפתוח חשבון בנק, או לבצע עסקות באמצעות הבנק, ובנוסף גם מחייב את הבנקים לדווח על עסקות מסוימות אל מאגר המידע ברשות לאיסור הלבנת הון. 

ס'3 איסור הלבנת הון– 

1. עושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין – 

(1)   רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;

(2)   רכוש ששימש לביצוע עבירה;

(3)   רכוש שאיפשר ביצוע עבירה;

(4)   רכוש שנעברה בו עבירה.

(ב)  (1)   העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי שמונה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח;

(2)   המוסר מידע כוזב כאמור בפסקה (1), לגבי רכוש אסור, דינו – העונש הקבוע בסעיף קטן (א). 

ס'4 איסור עשיית פעולה ברכוש אסור– העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא שנקבע בתוספת השנייה, דינו- מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, "ידיעה" – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין. 

מהי הוכחת הידיעה הנדרשת לעבירה הלבנת ההון? 

ס'5 הוכחת ידיעה-   לעניין סעיפים 3 ו-4 די אם יוכח שעושה הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש.

למעשה, ס'5 לחוק מגדיר לעניין העבירות בס'3- ס'4 שהמודעות הנדרשת היא ידיעה על כך שהרכוש שלגביו נעשית הפעולה, קשור לעבירת מקור, וזאת גם אם אין ידעה לעבירה מסוימת אליה הוא קשור. כלומר, נדרשת מודעו לכך שהנכס הושג בפשע או עוון אבל לא נדרשת מודעות לגבי עבירה מסוימת. 

איך מלבינים הון ? 

ישנן כמה דרכים נפוצות להלבנת הון: 

1. העברת כסף לגורם ביניים- גורם שמטפל בשגרה בכמויות מזומן גדולות ויכול להפקיד כסף רב לחשבונו ביחד עם סכום שמקורו בעסקים חוקיים ויעביר את הכסף השחור באמצעות העברה בנקאית או צ'ק . 
2. הצגת כסף שחור ככסף שהורווח בהימורים
3. חברת קש- עסק שזרימת הכסף אליו לא מפוקחת והטעמת הכסף שחור בתוך המנגנון הלגיטימי של החברה. 

חילוט רכוש במסגרת חוק הלבנת הון- 

ס'21 חילוט רכוש בהליך פלילי- 

(א)  הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא –

(1)   רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך;

(2)   רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך.

          (ב)  לענין סעיף זה, "רכושו של הנידון" – כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו.

          (ג)   לא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש שמימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט.

          (ד)  לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ולמי שטוען לזכות ברכוש, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

          (ה)  טען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ד), וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כאמור, יחולו בהליך האזרחי הוראות סעיף קטן (ג).

          (ו)   בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין.

ס'21 לחוק קובע עילות לחילוט רכוש כאשר אדם הורשע בעבירות לפי ס'3-ס'4. החילוט יכול להתווסף לכול עונש אשר שיוטל על ידי בית המשפט בשווי של רכוש שהוא רכוש שנעברה בו העבירה, שימש לביצועה. בית המשפט לא יצווה על חילוט אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש ולמי שטוען לזכות ברכוש הזדמנות להשמיע את טענותיהם.