תקיפת קטין או חסר ישע

מהי תקיפת קטין או חסר ישע- 

עבירת תקיפת קטין או חסר ישע נחשבת לעבירה חמורה הן בעיני המחוקק והן בעייני בתי המשפט. בס'368ב קבע המחוקק עבירה ייחודית לעניין תקיפת קטין או חסר ישע וזאת במטרה להגן על קורבנות העבירה, על שלומם וביטחונם. 

מיהו קטין או חסר ישע-  

עבירת תקיפת קטין חלה הן כלפי קטינים והן כלפי חסרי ישע. קטין בהתאם לחוק נחשב לאדם שטרם מלאו לו 18 שנה. "חסר ישע"- אדם שמחמת גילו, מחלתו, או מוגבלותו הגופנית או הנפשית או מכל סיבה אחרת אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו. כפי שניתן להבין, מדובר באוכלוסיות מוחלשות אשר המחוקק ראה לנכון להחמיר את הענישה בגין מי שנוקט באלימות כלפיהם.

עבירת תקיפת קטין או חסר ישע ממוקמת בס'368ב לחוק העונשין, הקובע כדלקמן: 

ס'368ב תקיפת קטין או חסר ישע:

1. התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו- מאסר חמש שנים. היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר ישע, דינו- מאסר שבע שנים. 
2. נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגמרה לקטין או לחסר ישע חבלה חמורה, דינו של התוקף- מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו – מאסר תשע שנים.
3.  לעניין סעיף זה, "חבלה" – בין גופנית בין נפשית.

מי נחשב לאחראי על קטין או חסר ישע- 

לפי ס'368א לחוק העונשין, אחראי על קטין מוגדר כהוריו או מי שעליו מוטלת האחריות לצרכי מחייתו, בריאותו, וחינוכו. מדובר על קטינים אשר לא הגיעו לעצמאות ובגרות מספקת, אך הן לחסרי ישע- אנשים עם מוגבלות פיזית או נפשית כלשהיא אשר מונעת מהם את העצמאות הזאת. באופן אוטומטי מדובר בהוריו של הקטין, ויכולים להיות גם אנשים נוספים שנחשבים אחראים עליו כמו: סבים וסבתות, בן זוג של אחד ההורים, קרובי משפחה, אנשים שהקטין מתגורר עמם. 

להלן לשון החוק: 

"אחראי על קטין או חסר ישע" – כל אחד מאלה:

(1)   הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;

(2)   בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;

(3)   מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.

מהו העונש על תקיפת קטין- 

העונש על תקיפה של אדם בוגר ועל כן גם של קטין הוא מספר מסוים של שנות מאסר כתלות בחומרת העבירה ובנסיבות המקרה. בשל חומרת בעניין, החוק מייחד עבירה נפרדת לתקיפת קטין או חסר ישע אשר לצידה עונשי מאסר משמעותיים שיכולים להגיע ל- 9 שנים. 

אלה העונשים לפי ס'368 ב לחוק העונשין: 

1. מי שמבצע עבירה פלילית של תקיפת קטין או חסר ישע וגורם לו לחבלה מסתכן בעונש של עד 5 שנות מאסר. חבלה אינה רק נזק פיזי, וכללת גם נזק נפשי. 
2. המבצע עבירה של תקיפת חסר ישע או קטין כשהוא אחראי על אותו קטין או חסר ישע, עלול להישפט לעונש מאסר של עד 7 שנים. 
3. אם נגמרו לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, אז העונש הוא עד 7 שנים.
4. ככל שהחבלה חמורה נגמרה לחסר הישע או לקטין על ידי מי שאחראי עליו, מטפס עונש המאסר ל9 שנים. 

בנוסף, לאחרונה המחוקק הוסיף לחוק העונשין הוראת שעה (תיקון זמני), לפיו בית המשפט חייב להטיל עונשי מינימום בגין הרשעה בביצוע העבירה הפלילית של תקיפת קטין או חסר ישע.  

לפי הוראת השעה, אם תקיפת הקטין או חסר הישע נעשתה כלפי קטין או חסר ישע הנמצא במסגרת חינוכית או טיפולית ועל ידי האחראי עליו באותה מסגרת שאינו בן משפחתו- וחובה יהיה על בית המשפט להטיל עונש מאסר בפועל. 

עונש על אי דיווח תקיפת קטין- 

דיווח על תקיפת קטין הוא בגדר חובה ואם לא ממלאים חובה זאת עומדים במצב של העמדה לדין. חומרת העונש תלויה בזהותו ובהגדרתו של האשם מול הקטין. 

אדם אקראי- אם אין לאדם אחריות על הקטין הוא עדיין נתון תחת חובת הדיווח על מקרה של תקיפה, אם הוא לא מדווח הוא צפוי לקבל עונש של 3 חודשי מאסר.

אנשי מקצוע- אנשים אשר מטפלים בצורה כלשהיא בקטין מתוקף היותם אנשי מקצוע נתונים לחובת דיווח חמורה ולעונש של יותר מ6 חודשי מאסר. 

התייחסותו של בית המשפט העליון לעבירת תקיפת קטין או חסר ישע– 

בע"פ 2157/92 פדידה נ' מדינת ישראל נפסק:

"תופעה זו של אלימות בתוך המשפחה הייתה לנגע שפשט בחברה, ויש לעוקרו על-ידי עונשים הולמים, למען ישמע ויראה המערער ולמען ישמעו ויראו עבריינים בכוח אחרים. בכגון דא יש להחמיר בדינו של הנאשם, הן מתוך הבעת שאט נפש והוקעת מעשיו והן מתוך מגמה של הרתעה. אכן, תגמול כנקמה אינו מידה בין מידות הענישה; אך כאשר מדובר בענישה על מעשה פשע חמור, כגון זה שלפנינו, יש שמצוי גם מצוי בדרכי הענישה ובמטרותיה, בין היתר, שיקול התגמול בתור הבעת סלידה ושאט נפש ממעשה העבירה, אשר מעוות את דמותה התרבותית הבסיסית של חברה אנושית… וחומרת הענישה היא ביטוי להוקעת המעשה ולסלידה הימנו.." 

בע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל נפסק:

"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג… נפיצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה.."

אין באמור לשמש כייעוץ משפטי שכן כל מקרה נבחן לגופו. אתם או יקירכם הסתבך עם החוק?

היוועצות עם עורך דין פלילי מנוסה בשלב מקדמי יכולה לעשות את ההבדל בין חקירה "רגילה" שבסופה התיק ייסגר בלא כלום, ובין "הפללה עצמית" שתוביל למעצר במקרה הטוב, ובמקרה החמור יותר – לכתב אישום. אם גם אתם אדונים לגורלכם – פנו אלינו עכשיו או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי. נשמח ללוותכם, לייצג להכווין ולפתור את הסוגייה המשפטית על הצד הטוב ביותר. בטוחני כי נבצע את הליווי והייצוג ברמה הגבוהה ביותר, ולשביעות רצונכם.

הנה הטלפון הישיר שלי:050-7719770 , התקשרו עכשיו ללא דיחוי, או שילחו הודעה בכל שעה: WhatsApp, אנו כאן בשבילכם. 

ראו עוד: אודות המשרד | שירותי המשרד | ההליך הפלילי | משרדנו בתקשורת | שאלות ותשובות | בלוג פלילי | המלצות | צור קשר