על פי סעיף 428 לחוק העונשין, איום המשמש אמצעי שנועד לגרום לאדם לעשות דבר מסוים או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשות, עשוי להיחשב כעבירת סחיטה באיומים. מדובר בעבירה פלילית חמורה שהעונש המרבי בגינה עשוי להגיע עד 9 שנות מאסר.
1
סחיטה באיומים אינה חייבת לכלול דרישה לכסף או לרכוש.
2
גם איום מרומז או התנהגות מאיימת עשויים להיחשב חלק מהעבירה.
3
העונש עשוי להגיע ל־7 שנים, ובנסיבות שבהן הדרישה בוצעה – עד 9 שנים.
4
הודעות, הקלטות והקשר הדברים עשויים להיות ראיות מרכזיות בחקירה.
מהי עבירת סחיטה באיומים?
סחיטה באיומים היא שימוש באיום או בהטלת אימה במטרה להשפיע על התנהגותו של אדם ולגרום לו לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו. החוק אינו דורש שהאיום יהיה דווקא בפגיעה גופנית, ומתייחס גם לפגיעה בחירות, ברכוש, בפרנסה, בשם הטוב ובצנעת הפרט, וכן לאיום לפרסם או להימנע מפרסום מידע הנוגע לאדם או לאחר.
מה קובע סעיף 428 לחוק העונשין לגבי סחיטה באיומים?
סעיף 428 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, מגדיר את עבירת הסחיטה באיומים באופן רחב. הסעיף מתייחס לאיום בכתב, בעל פה או בהתנהגות, כאשר האיום נוגע לפגיעה שלא כדין בגוף, בחירות, ברכוש, בפרנסה, בשם הטוב או בצנעת הפרט.
הסעיף כולל גם איום בפרסום או בהימנעות מפרסום של מידע הנוגע לאדם, וכן הטלת אימה בדרך אחרת. המכנה המשותף הוא מטרת האיום: להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו.
האם חייבים שהאיום יצליח?
לא. עצם השימוש באיום במטרה להניע את האדם לפעולה עשוי להשלים את העבירה גם אם האדם לא נענה לדרישה. כאשר הדרישה אכן מבוצעת בעקבות האיום, רף הענישה המרבי גבוה יותר.
אילו סוגי איומים יכולים להיחשב סחיטה באיומים?
החוק אינו מצמצם את העבירה לאיומים באלימות. היא יכולה להתבסס על מגוון רחב של סוגי פגיעה:
החוק כולל גם את האפשרות של "הטלת אימה בדרך אחרת". לכן, בנסיבות המתאימות גם איום מרומז או התנהגות שמקבלת משמעות מאיימת מתוך ההקשר עשויים להיבחן כחלק מהעבירה.
מה ההבדל בין איום רגיל לבין סחיטה באיומים?
עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין מתמקדת באיום שנעשה בכוונה להפחיד אדם או להקניט אותו. בסחיטה באיומים קיים רכיב נוסף: האיום משמש כאמצעי שנועד לגרום לאדם לבצע פעולה מסוימת או להימנע מפעולה.
עבירת איומים
האיום נועד להפחיד את האדם או להקניט אותו.
סחיטה באיומים
האיום נועד להניע את האדם לבצע פעולה מסוימת או להימנע ממנה.
האם סחיטה באיומים חייבת לכלול דרישה לכסף?
לא. כסף אינו רכיב הכרחי בהגדרת העבירה. הדרישה יכולה להיות להעביר כסף או רכוש, אך גם לחתום על מסמך, לבטל תלונה, להפסיק קשר עם אדם, לבצע פעולה עסקית, לוותר על זכות או להימנע מפעולה שהאדם רשאי לבצע.
דוגמה
איום על בעל עסק שנועד לגרום לו לוותר על התקשרות מסחרית עשוי להיבחן כסחיטה באיומים גם כאשר לא נדרש ממנו להעביר כסף.
האם גם איום מרומז יכול להיחשב סחיטה באיומים?
כן. אין חובה שהחשוד יאמר במפורש מה יקרה אם האדם לא ייענה לדרישתו. משמעות מאיימת יכולה לעלות מבחירת המילים, מהתנהגות, מהיסטוריית היחסים ומהנסיבות שבהן הועבר המסר.
!
חשוב לבחון את הדברים בהקשר המלא
מסר שנשמע תמים כאשר קוראים אותו לבדו עשוי לקבל משמעות אחרת כאשר בוחנים את הדברים שנאמרו לפניו ואחריו ואת מערכת היחסים שבין הצדדים.
מה העונש על סחיטה באיומים?
סעיף 428 לחוק העונשין מבחין בין מצב שבו נעשה האיום לבין מצב שבו האדם אכן פעל או נמנע מפעולה בעקבות האיום.
עד 7 שנים כאשר נעשה איום למטרת סחיטה
גם אם האדם שאליו הופנה האיום לא נענה לדרישה.
עד 9 שנים כאשר הדרישה בוצעה בעקבות האיום
כאשר המעשה או המחדל נעשו בעקבות האיום או במהלך הפעלת האימה.
העונש בפועל תלוי בנסיבות התיק, חומרת האיום, משך ההתנהלות, הנזק שנגרם, עברו הפלילי של הנאשם ושיקולי הענישה הקבועים בדין.
אילו ראיות משמשות בחקירה ובמשפט?
עבירות סחיטה באיומים מתרחשות לא פעם ללא עדים חיצוניים. לכן, במקרים רבים קיימת חשיבות משמעותית לראיות הנמצאות בטלפונים, מחשבים ומערכות תקשורת. מידע נוסף ניתן לקרוא בעמוד העוסק ב־ ראיות דיגיטליות .
אחד הנושאים החשובים ביותר בבחינת הראיות הוא ההקשר. הודעה כגון "כדאי לך לחשוב על זה שוב" אינה בהכרח איום כשלעצמה. המשמעות שלה עשויה להשתנות לפי הדברים שנאמרו לפניה ולאחריה, היחסים בין הצדדים והנסיבות שבהן נשלחה.
מה לעשות במקרה של חקירה בחשד לסחיטה באיומים?
חקירה בחשד לסחיטה באיומים מחייבת בחינה מדויקת של המילים, ההתכתבויות והאירועים שקדמו לתלונה. אמירה שהחשוד תופס כאזהרה לגיטימית או כחלק מסכסוך עסקי עלולה להתפרש באופן שונה על ידי המתלונן והחוקרים.
לפני מסירת גרסה במשטרה מומלץ לקבל ייעוץ לפני חקירה ולבחון את רצף האירועים, הרקע שבין הצדדים והחומרים הקיימים. כאשר קיימות הקלטות, הודעות או מסמכים, חשוב לשמור את החומר המקורי ולא להסתפק בצילומי מסך חלקיים.
!
פנייה למתלונן לאחר פתיחת חקירה עלולה להחמיר את המצב
ניסיון לשכנע את המתלונן לשנות גרסה או למשוך תלונה עלול לעורר חשדות נוספים. במקרים המתאימים התנהלות כזו עשויה להיבחן גם במסגרת חשד לשיבוש הליכי חקירה .
ייעוץ מוקדם מאפשר לבחון מה מיוחס לחשוד, האם התקיימה דרישה, האם המסר יכול להיחשב איום מבחינה משפטית ומהן הראיות שעשויות לתמוך או לסתור את הטענות.
שאלות ותשובות בנושא סחיטה באיומים
זומנתם לחקירה בחשד לסחיטה באיומים?
לפני מסירת גרסה חשוב לבחון את ההתכתבויות, ההקלטות, הרקע שבין הצדדים והמשמעות המשפטית של הדברים שנאמרו או נכתבו.
המידע בעמוד הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבחינה פרטנית של נסיבות המקרה, חומר הראיות וההליך המשפטי.
