מהי העלבת עובד ציבור?
עובדי ציבור מייצגים בעבודתם את המדינה ומוסדותיה ולכן יש עליהם פיקוח והם חשופים לביקורת הן מצד הציבור והן מצד המדינה. וכדי לאפשר להם לעבוד כראוי ללא חשש מפגיעות על ידי הציבור החוק קובע איסור על העלבתם. מטרתו של האיסור היא למעשה לספק לעובד הציבור הגנה נוספת.
יודגש כי אין איסור בחוק העונשין על העלבת אזרח שאינו עובד ציבור- זוהי לא עבירה פלילית. ס'288א לחוק העונשין מבקש לדאוג לכך כי עובד ציבור יכול לבצע את סמכויותיו ללא הפרעה ולכן נקבע בסעיף כי העונש לצידה של עבירה זו הוא שנת מאסר.
ס'288 לחוק העונשין:" המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים. "
ס'288א לחוק העונשין: העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה:
(1) מפריע ביודעין לעובד הציבור או למי שהוסמך למלא תפקיד של עובד הציבור במילוי תפקידו על פי דין;
(2) אינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי חיקוק למסור ידיעה או מסמך.
המחוקק הגדיר בצורה רחבה מאוד את המונח העלבה כך שעבירה זאת יכולה להיעשות על ידי אמרה מילולית או תנועה פיזית או במעשה. בנוסף ראוי להדגיש כי אין צורך שעובד הציבור אכן ייפגע מההעלבה שכוונה אליו ומספיק שהמעשה נעשה.
ברע"פ 229/12 צבי כהן נ' מדינת ישראל- בית המשפט העליון נדרש להכריע בשאלה האם הביטויים "מושתן וילד מפגר" עולים כדי העלבת עובד ציבור. בית המשפט קבע כי למרות שמדובר בגידופים אין מדובר בגידופים אישיים הנוגעים לתוכנותיו הפרטיות של עובד הציבור. ספק אם פגיעה זו היא במידה המצדיקה הרשעה פלילית.
נקבע שכדי שיתקיים יסוד העלבה יש להוכיח כי האמירה עומדת בשני מבחנים- מבחן התוכני שבו יש להוכיח כי האמירה היא בגדר מעשים קיצוניים של פגיעה קשה בליבת כבודו של עובד הציבור. ובמבחן ההסתברותי יש להוכיח כי קיימת ודאות קרובה לכך שמהמעשה ההעלבה יוביל לפגיעה קשה בתפקידו של השירות הציבורי.
האם בכל מקרה של העלבת עובד ציבור, יוגש כ"א?
במדינה הדמוקרטית, הזכות לחופש ביטוי היא זכות יסוד שאין לפגוע בה, אלא באופן מידתי. הגשת כתב אישום בגין אמרה או כל התבטאות אחרת היא פגיעה ישירה בחופש הביטוי. לכן לפני הגשת כתב אישום יש לערוך איזון ביו הצורך לשמור על מעמדם של עובדי ציבור לבין חופש הביטוי.
ברע"פ 2660/05 בית המשפט העליון קבע כי יש לצמצמם את הנורמה הפלילית של "העלבת עובד ציבור" למצבים חריגים וקיצוניים בלבד של העלבה, שמתקיים בה מבחן הודאות הקרובה לפגיעה ממשית ביכולת התפקוד של עובד הציבור, בהשלכתו על השירות הציבורי כולו.
מהם התנאים לקיומה של עבירת העלבת עובד ציבור?
בדנ"פ 7383/08 בית המשפט העליון קבע כי כדי שתתקיים עבירה זו צריך שיתמלאו שני תנאים: 1. עמידה במבחן התוכני 2. פגיעה בליבת כבודו של עובד הציבור. יש לבחון לגבי כל אחד מהם אם הוא מתיישב עם תכליתה של העבירה ועם לשונה. במצב שבו שני המבחנים מתיישבים עם לשון העבירה ועם תכליתה, עשוי השילוב בניהם ליצור את ההגנה במתאימה ביותר על חופש הביטוי.
מהי העלבת שופט?
כאשר דם פוגע בבעל תפקיד שיפוטי זוהי פגיעה ישירה בשלטון החוק. הרשות השופטת לא יכולה למלא את תפקידה כראוי ללא ציות מלא של הציבור ומתן כבוד לשופט המכהן כדין. חל איסור חוקי לפגוע בשופט ויש לפנות אליו בכבוד הראוי, לאפשר לו למלא את תפקידו ולערער על החלטותיו באמצעים משפטיים מקובלים.
