שימוע

לאחר שחשוד נחקר במשטרה, התיק יכול להתפתח בשני מסלולים עיקריים. האחד – הוא הגשת כתב אישום, והאחר – הוא שיוחלט לסגור את התיק. למרבה הצער – לא יהיה חכם לסמוך על טוב ליבו של התובע/פרקליט המטפל בתיק, שיחליט על דעת עצמו לסגור את התיק.
משכך – רצוי וכדאי לפעול באופן אקטיבי לסגירת התיק עוד בטרם תינתן החלטת הגורם המוסמך.
גם במקרה זה יש שני מסלולים עיקריים. האחד – הזכות לשימוע המעוגנת בחוק בעבירות פשע שהעונש המינימלי לצד העבירה הוא מעל שלוש שנות מאסר. האחר – כאשר מדובר בעבירת עוון שהעונש לצד העבירה הוא נמוך משלוש שנות מאסר, ואין כל חובה למאשימה לאפשר את זכות השימוע.
במקרה הראשון – הדבר הוא דיי ברור והזכות לשימוע נקבעה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי – ולפיו לחשוד ישנה האפשרות לקבל את עיקרי החומר הרלוונטי כבר בשלב זה, ולהגיש שימוע בכתב תוך התייחסות לראיות הקיימות בתיק, ולנסיבות חייו של החשוד ולנסיבות הקשורות לביצוע העבירה בה נחשד וכמובן לבקש מהמאשימה להימנע מהגשת כתב האישום.
במקרה השני – בו מדובר בעבירת עוון, כפי שנאמר אין זכות מוקנית על פי חוק לקיים את השימוע, אולם יחד עם זאת – סנגור טוב ייזום על דעת עצמו הגשת בקשה כזו בצירוף מסמכים רלוונטיים המעידים על אופיו הטוב של החשוד ואף מבלי להידרש לחומר הראיות הקיים בתיק (בשלב זה איננו זכאים לקבל את החומר הראייתי מאחר ומדובר בעבירת עוון).
בשני המקרים גם יחד – על אף שזכות השימוע הינה אך ורק בכתב, כדאי ראוי לנסות ולהיפגש עם התובע/הפרקליט המטפל בתיק באופן פרונטאלי ולנסות ולמנוע ממנו להגיש את כתב האישום.
באשר לביטול כתב האישום – במקרים המתאימים ניתן יהיה לדרוש מהתובע/פרקליט המטפל, לבטל את כתב האישום אף אם כבר הוגש. גם במקרה זה ישנם שני מסלולים עיקריים.
האחד – כאשר נמצאו פגמים מהותיים בניהול החקירה, קיפוח זכויות החשוד, לאור פסיקה חדשה, חקיקה חדשה וכו, ניתן יהיה לדרוש את ביטול כתב האישום שכן באם יוגש תהיה זו פגיעה חמורה בעקרונות של צדק והגינות ההליך המשפטי.
באחר – באם התיק ראוי להיסגר על דרך של הסדר מותנה והחשוד עומד בקריטריונים לכך, יש להיטיב עמו ולהעביר את התיק למתכונת של הסדר מותנה גם אם כתב האישום כבר הוגש, קל וחומר כאשר עבירות זהות נסגרו בדרך זו, ניתן יהיה לדרוש אכיפה אחידה ולא איכפה סלקטיבית.

חייגו עכשיו 050-7719770