הסדר טיעון הוא הסדר בין הפרקליטות/התביעות לבין הנאשם, אשר במסגרת ההסדר הנאשם מודה בכתב אישום מתוקן לטובתו מאחר והודה וחסך בזמן שיפוטי, והפרקליטות מצידה מוכנה לבוא לקראת הנאשם שלקח אחריות וחסך בזמן שיפוטי ולהקל בעונשו. במסגרת הסדר שכזה ניתן לקבוע עונש מוסכם בין שני הצדדים, ולחלופין ניתן להשאיר לשיקול ביהמ”ש לאחר שהצדדים טוענים לעונש. במקרה כזה לרוב, ההסדר יסתיים בהרשעה ורישום פלילי, אולן ברור כי במקרים חריגים ניתן להימנע מכך.
בדרך כלל, התנאים של הסדר טיעון יהיו מאוד חמורים, יחסית לתנאים של הסדר מותנה, וילוו בעונשי מאסר על תנאי, קנס, פיצויי, ביצוע שעות לתועלת הציבור, צו מבחן, ושוב החמור מכל – רישום פלילי והרשעה בבית המשפט אשר ילוו את הנאשם כ – 17 שנים. חסרון חמור נוסף הוא כי מדובר ברישום פלילי לו חשופים גופים רבים וישנם הגבלות על בעלי מקצוע לעסוק בעיסוקם אם ישנו רישום פלילי, למשל; סוכן מכס, מתווך מקרקעין, מדביר, קבלן, סוכן ביטוח, נהג אוטובוס/מונית, אנשי חינוך ועוד.
הסדר מותנה – הסדר בין הפרקליטות/התביעות לבין החשוד בעבירה. ההסדר נוצר עוד לפני הגשת כתב אישום ולעיתים אף לאחריו. כך, שאלת ההרשעה והרישום הפלילי אינה עומדת על הפרק, מאחר שהתיק נסגר עוד לפני שהגיע לפתחו של בית המשפט (בדומה לתיק שנסגר מחוסר עניין לציבור). החשוד מודה בטיוטת כתב האישום, אשר לרוב ניתן לתקן אותה ולהמיר את עבירת המקור בעבירה שחומרתה פחותה ולאחר מו”מ עם הפרקליטות לשפר את התנאים במתכונת ההסדר. לדוגמה: כתב האישום המקורי כלל ביצוע שש עבירות של היזק במזיד לרכב; כתב האישום תוקן לעבירה אחת כללית של נזק לרכוש ולמעשה מכתב אישום של עבירת פשע, – התיק נסגר בפיצוי בלבד.