שאלות ותשובות

הסדר טיעון הוא  הסדר בין הפרקליטות/התביעות לבין הנאשם, אשר במסגרת ההסדר הנאשם מודה בכתב אישום מתוקן לטובתו מאחר והודה וחסך בזמן שיפוטי, והפרקליטות מצידה מוכנה לבוא לקראת הנאשם שלקח אחריות וחסך בזמן שיפוטי ולהקל בעונשו. במסגרת הסדר שכזה ניתן לקבוע עונש מוסכם בין שני הצדדים, ולחלופין ניתן להשאיר לשיקול ביהמ”ש לאחר שהצדדים טוענים לעונש. במקרה כזה לרוב, ההסדר יסתיים בהרשעה ורישום פלילי, אולן ברור כי במקרים חריגים ניתן להימנע מכך. 

בדרך כלל, התנאים של הסדר טיעון יהיו מאוד חמורים, יחסית לתנאים של הסדר מותנה, וילוו בעונשי מאסר על תנאי, קנס, פיצויי, ביצוע שעות לתועלת הציבור, צו מבחן, ושוב החמור מכל – רישום פלילי והרשעה בבית המשפט אשר ילוו את הנאשם כ – 17 שנים. חסרון חמור נוסף הוא כי מדובר ברישום פלילי לו חשופים גופים רבים וישנם הגבלות על בעלי מקצוע לעסוק בעיסוקם אם ישנו רישום פלילי, למשל; סוכן מכס, מתווך מקרקעין, מדביר, קבלן, סוכן ביטוח, נהג אוטובוס/מונית, אנשי חינוך ועוד.  

הסדר מותנה – הסדר בין הפרקליטות/התביעות לבין החשוד בעבירה. ההסדר נוצר עוד לפני הגשת כתב אישום ולעיתים אף לאחריו. כך, שאלת ההרשעה והרישום הפלילי אינה עומדת על הפרק, מאחר שהתיק נסגר עוד לפני שהגיע לפתחו של בית המשפט (בדומה לתיק שנסגר מחוסר עניין לציבור). החשוד מודה בטיוטת כתב האישום, אשר לרוב  ניתן לתקן אותה ולהמיר את עבירת המקור בעבירה שחומרתה פחותה ולאחר מו”מ עם הפרקליטות לשפר את התנאים במתכונת ההסדר. לדוגמה: כתב האישום המקורי כלל ביצוע שש עבירות של היזק במזיד לרכב; כתב האישום תוקן לעבירה אחת כללית של נזק לרכוש ולמעשה מכתב אישום של עבירת פשע, – התיק נסגר בפיצוי בלבד. 

ראשית, קטין לא ישא באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו 12 שנים. כלומר ילד שטרם הגיע לגיל 12 לא יהיה אחראי על המעשה ועל כן לא ניתן לעצור אותו, להעמידו לדין או להענישו על המעשה. יחד עם זאת – כשנפתח תיק חקירה לקטין מעל גיל 12 והתיק עובר למסלול של סגירה – לרוב הוא ייסגר בדרך של “אי תביעה”, או “טיפול מותנה”, אשר בסופו לא יישאר לקטין כל רישום. הדרך הקלה ביותר לבדוק זאת, היא לגשת לתחנת המשטרה הקרובה ולבקש תדפיס של רישום פלילי ולראות אם מופיע רישום אם לאו. במידה ומופיע רישום יש להגיש בקשה למחיקתו

חד משמעית לא! מדובר בעברית יבוא האסורה לפי פקודת הסמים המסוכנים, ביחד עם ייצוא, סחר ואספקה של כל סם מסוכן, הסנקציה לצד העבירה הינה עד 20 שנות מאסר, ומדובר בעבירה מסוג פשעה, יחד עם זאת מקרה דומה שהגיעה למשרדי נגמר באי הרשעה בביהמ”ש.

באם זומנת לסור למשטרה – עליך לברר האם אתה בסטאטוס של חשוד או שמא בגדר עד שבא למסור עדות.  חשוד בדבר ביצוע עבירה חייב להיות מזוהר בתחילת חקירתו כי הוא חשוד בביצוע עבירה X וכי יש לו זכות לשמור על זכות השתיקה וכמובן להיוועץ עם עורך דין פלילי. עד לעומת זאת לא מוזהר ומוסר את עדותו כפי שחווה אותה בחושיו. יחד עם זאת בשלב מסירת העדות עד יכול להפוך לחשוד ובשלב זה על החוקר לעצור את גביית העדות, ולהזהירו כדין על היותו חשוד.

חד משמעית כן! גם אם לא עשית דבר ולדעתך סתם זימנו אותך לחקירה, יכול להיות כמה סיבות לכך. אחת – תרגיל חקירה אשר במהלכו ישאלו אותך שאלות מסביב ורק אז יטיחו בך את החשד שלשמו הגעת. אפשרות נוספת היא שזימנו אותך בגין עבירה אחרת מאשר בה אתה חשוד ואם הגעתך לתחנה יטיחו בך את הסיבה האמיתית שלשמה הגעת “וינצלו” אפקט ההפתעה ושעכשיו אין לך מאיפה “להשיג” עורך דין פלילי ולשלם לו. בנוסף, יכולים לקשור אותך באמת לאירוע שלא הייתה מעורב בו, ותשובותיך יכולות לעיתים לסבך אותך באמת באירוע שלא הייתה מעורב בו כלל.

גם במקרה “קל” יחסית, צריך לקחת בחשבון שהחוקרים יהיו יותר מנוסים ממך וידועים להפעיל כל מיני טקטיקות ותרגילי חקירה כדי להוציא ממך בדיוק את מה שהם רוצים לדעת, לעיתים אף לפני שהתחילה החקירה הפורמאלית. לכן חשוב לא להיות “חכם” ולחושב שניתן להסתדר מולם לבד ותמיד אבל תמיד רצוי ומומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי מנוסה. כמו כן – יש לקחת בחשבון כי ליווי משפטי מקצועי במשטרה יכול להביא במקרים רבים לסגירת התיק הפלילי ללא הגשת כתב אישום גם במקרים קשים וסבוכים יותר.

בשום פנים ואופן לא כדאי להודות! אם לחוקר יש מספיק ראיות נגדך ממילא יוגש נגדך כתב אישום. לכן כדאי ורצוי לא לעשות עבורם את העבודה, וחשוב לזכור שלהודות ניתן בכל שלב של המשפט! עדיף להשתמש בכך כקלף למיקוח להשגת תוצאה טובה יותר על ידי עורך הדין שלך. לעניין זה יש חשיבות שלא להגיע להסדר עצמאי מול החוקר שכן לו אין כל סמכות לבצע עסקה כזו או אחרת ומבחינתו הוא יבטיח הבטחות שווא כדי לקבל הודיה שלך, זו העבודה שלו! הסכמים עושים מול התביעות ורק על ידי עורך דין פלילי ומנוסה שבחן את התיק מבחינה ראייתית ויודע בידוק על אילו נקודות ללחוץ בכדי לקבל את ההצעה הטובה ביותר עבורך.

חד משמעית לא! זו זכות מלאה ולגיטמית של כל אזרח להיוועץ עם עו”ד פלילי לפני חקירה במשטרה ובמהלכה. החוקרים בתחנה מיומנים ומטרתם היא אחת – שהחשוד יודה בביצוע העבירה. לכן, לרוב הם נוקטים בתחבולות חקירה מגוונות הכוללות, שימוש בהבטחות, איומים במעצר קרובים ופרסום השם שלך ברבים, מדובבים, הקלטות וכדומה. הם יעשו הכל כדי להוציא ממך הודיה בביצוע העבירה, בין היתר גם אמירות כמו “אם לא עשית כלום למה אתה צריך עו”ד”, וגם “חבל לך על הכסף, כמה שאלות וסיימנו”. זכור – החוקר הוא לא חבר, אם כזה חבר אתה תשב יותר!

ממש לא! לגרסה הראשונה יש חשיבות מכרעת לניהול ההליכים נגדך. החקירה השנייה והבאות אחריה מתבססות על הגרסה הראשונה שמסרת וכל דבר שתגיד בהן יכול רק לסבך אותך יותר. הדבר דומה למגדל פיזה – אם היסודות עקומים כל הבניין עקום.

 במידה ואכן אדם קרוב אליכם נעצר, ככלל הוא יובא בפני שופט מעצרים בבית המשפט באזור בו הוא נחקר, וזאת תוך 24 שעות מרגע מעצרו בדיון המעצר הרשות החוקרת תבקש להאריך את מעצרו באחת מעילות המעצר, בין היתר עקב מסוכנות הנשקפת ממנו, או בשל המשך חקירתו והפעלת תרגילי חקירה שלא ניתן לבצעם באם ישוחרר (למשל מדובב), כמו כן גם בשל חשש כי החשוד ישפיע על עדים או יתאם גרסאות ניתן לבקש את הארכת מעצרו. תפקידו של הסנגור הוא להראות לביהמ”ש כי לא קיימת מסוכנות, כי ניתן לבצע את המשך החקירה גם אם החשוד ישוחרר לחלופת מעצר, וכן לעמוד בתוקף על שחרורו. 

לאחר חקירה במשטרה למעשה נפתח תיק חקירה, ולו מספר מסלולים  – האחד יכול שהתיק ייסגר, השני יכול ויוגש כתב אישום, השלישי יכול שהתיק ייסגר בדרך של הסדר מותנה ובין היתר יכול והתיק ישלח להשלמת חקירה, לאחר עיון תובע או פרקליט. 

בשלב זה מומלץ מאד להתייעץ עם עורך דין מהתחום הפלילי ולנסות לבחון מה יהיה חכם יותר לעשות בשלב זה – כמובן בהתאם של כל מקרה לגופו. למשל יכול להיות שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא להגיש בקשה לסגירת התיק כבר בשלב זה, לחלופין יכול להיות מצב שבו נעדיף פשוט “לחכות” ולהנות מחלוף הזמן אשר מקהה את העוקץ מהטיפול בתיק, ואולי בכלל עדיף כבר עכשיו לנסות ולסגור את התיק בדרך של הסדר מותנה. חשוב לזכור, כי בהגשת בקשה מוקדמת לסגירת התיק – ניתן “להשפיע” על מקבליי החלטות, בין אם על ידי הצגת החשוד באור חיובי, ובין אם על ידי להסביר את הגרסה שלו למעשה עצמו, מה שלא תמיד ניתן לעשות בחדר החקירה בגלל הלחץ והחרדה. למעשה ניתן לשפר את גרסת החשוד ובכ לשפוך אור נוסף על הפרשה כולה.  

החזקת סמים לשימוש עצמי אינה עבירה ברף חומרה גבוה, לרוב משטרת ישראל אף תעלים עין, או לחלופין תרשום אזהרה לאור הרפורמה החדשה. יחד עם זאת, על אף שישנה תחושה בציבור בישראל כי משטרת ישראל נוהגת בסלחנות, עדיין מוגשים לא מעט כתבי אישום בגין החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית. חושב לזכור שלא כל סיגריה מעלה חשד אשר מצדיקה חיפוש, ורק בשל אי חוקיות החיפוש ניתן לבטל לא מעט כתבי אישום וזאת לאור הפסיקה הנהוגה בישראל אשר שמה את הדגש על חוקיות החיפוש. גם במקרים חמורים יותר של סוגי סמים “קשיים” יותר, וגם במקרים הכמות שנתפסה הנה מעבר לצריכה עצמית. לכן בכל מקרה בו נתפסתם כשברשותכם סם מסוכן, יש להיוועץ עם עורך דין פלילי הבקיא בתחום.

חד שמעית לא! סעיף 186 לחוק העונשין קובע: “המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו – מאסר חמש שנים”.כלומר, עצם שימוש או החזקת סכין מחוץ לבית או חצרים הינה עבירה פלילית. יחד עם זאת מקרים מסוימים עשויים להיחשב כהחזקה כשרה – למשל טבח שנוסע למקום עבודתו עם סט סכינים, אולם חשוב להבין כי טיעון של הגנה עצמית איננה מטרה כשרה ויש להימנע מכך. בנוסף עולם המשפט הוא עולם אפור בו יש לבחון כל מקרה לגופו ויש לא מעט מקרים בהם ביהמ”ש הכיר בהחזקה כ”החזקה כשרה”.

בנוסף, בתי המשפט נוטים לבטל כתבי אישום גם אם ההחזקה הייתה לא כשרה, וזאת מטעים שאופן ביצוע החיפוש והתפיסה היו לא חוקים ומהווים פגיעה ביסודות ההליך ההוגן לכן בכל מקרה שכזה מומלץ להיוועץ בעורך דין פלילי מנוסה לפני כל הודיה בדבר עבירה, או ביצוע “עסקאות” עם גורמי התביעה.

בקרב הציבור יש בלבול רב בין המונחים השונים, בואו נעשה קצת סדר:

רישום משטרתי – משמעו תיק חקירה שנפתח ולאחר מכן נסגר מבלי להעמיד את החשוד לדין, באחת משלוש עילות : חוסר עניין לציבור, חוסר בראיות והעדר אשמה. בשתי העילות הראשונות יישאר רישום לחובת החשוד שנסגר נגדו התיק, ומדובר ברישום משטרתי. בעילה האחרונה – “העדר אשמה” לא יישאר שום רישום. קיימת עילה נוספת לסגירת תיק חקירה, “הסדר מותנה” – עילה זו מתייחסת לתיקים אשר נפתחו ונסגרו על ידי הסדר מקדים בין התביעה/פרקליטות לחשוד בטרם הגעה לבהמ”ש, ולמעשה גן עילה זו משאירה רישום משטרתי לחובת החשוד – אשר נעלמת מעצמה לאחר 5 שנים. 

הרישום הפלילי – מתייחס להרשעות או החלטות אשר ניתנו בבית המשפט בין אם הרשעה ובין אם אי הרשעה. לכל אחד מאלו תקופות התיישנות ומחיקה שונות, וההבדל הגדול בין הרישום הפלילי לעומת הרישום המשטרתי, הוא שהרישום הפלילי חשוף בפני מספר רב של גופים כך שהוא מהווה כמכשול של ממש ועשוי למנוע ממי שהרישום לחובתו מלעסוק במקצועות רבים, בין היתר – נהג אוטובוס, מורה במשרד החינוך, רו”ח, מדביר, מתווך דירות, עמל מכס וכיוצא בזה.  

לכל אחד מהרישומים אופן שונה לביטולו, למשל רישום פלילי ניתן לבקש למחוק או לקצר את תקופת הופעתו אך ורק על ידי בקשת חנינה, ולעומת זאת, רישום משטרתי ניתן לבקש לבטל מהמטה הארצי לאחר כחמש שנים (כלל אצבע) מהרישום האחרון, ואם טרם עברו חמש שנים, על ידי פנייה לגוף שסגר את התיק ולמעשה לערר על עילת הסגירה ולבקש לשנותה ל”העדר אשמה”.

ממש לא, בין אם זומנת בטלפון ובין אם זומנת בדואר, אינך חייב להתייצב לחקירה או למתן עדות, ואם כבר ברצונך לשתף פעולה דע כי אתה יכול לתאם מתי לך נוח להגיע על פי יומנך ואינך חייב להתייצב גם אם החוקר מרים את קולו ומדבר בתקיפות. אין כל מקור חוקי אשר מחייב אותך להתייצב, יחד עם זאת – במידה וזומנת עם צו שופט, או לחלופין התבקשת להתלוות עם שוטר לחקירה – אתה חייב להתייצב. מכל מקום לא מומלץ לסרב בתוקף ואף רצוי לשתף פעולה (בגבולות האפשר) אך שוב מתי שלך נוח ותמיד מומלץ להתייעץ קודם לכן עם עו”ד פלילי מנוסה.

הקלטת שיחה מותרת במידה והינך צד לאותה שיחה, או לחלופין באם קיבלת את הסכמתו של שותף אחר לשיחה להקליט או להאזין לשיחה. בכל מקרה אחר הקלטה או האזנה לשיחה בדיבור או בטלפון או בכל אמצעי אחר אסורים ומי שמבצע זאת מבצע באופן לכאורי עבירה פלילית. לכך כמובן יש מספר חריגים ובין היתר האזנות לשם מניעת עבירות חמורות, עבירות כנגד בטחון המדינה וכיוצא בזה. חשוב לזכור כי מדובר בכללים בסיסים בלבד ובכל מקרה בו תרצו לבצע האזנה, הקלטה או שכבר ביצעתם והנכם חשודים בכך, מומלץ להיוועץ עם עו”ד פלילי הבקיא בתחום.

הכנסת ציוד אפשרית בין השעות 18:00-21:00. 
ציוד שניתן להכניס לכלא הדרים: 3 גופיות, 4 תחתונים, 2 מגבות, חולצה 1, חליפת טרנינג בלי כובע ובלי שרוכים, כפכפים, 4 זוגות גרביים, 10 קופסאות סיגריות בלי מצית.

הכנסת ציוד אפשרית בין השעות 8:00-17:00 בימי חול, בימי ו’ וערבי חג: 8:00-12:00. 

ציוד שניתן להכניס לאוהלי קידר: 2 חולצות, 1 מכנסיים, 1 מגבת, 3 זוגות גרביים, 3 תחתונים, 5 חפיסות סיגריות.

הכנסת הציוד אפשרית רק על ידי קרבה ראשונה – בשעות: 09:30, 12:30, 15:30, 19:30. יש לוודא עם מרכז המבקרים את שעות הקבלה. 

ציוד שניתן להכניס לכלא ניצן: 4 זוגות גרביים, 4 זוגות תחתונים, 2 זוגות מכנסיים (קצרים או ארוכים), 2 גופיות, 2 חולצות (קצרות או ארוכות). 

הקנטינה בכלא ניצן פתוחה בכל יום בין השעות 07:30-15:30, בימי שישי בין השעות 07:30-11:30.

הכנסת ציוד לעצור ימים הנה חד פעמית וללא אפשרות להכנסת ציוד נוספת, כמו כן הכנסת ציוד אפשרית בין השעות 17:00-20:00. 
הכנסת ציוד מותרת באבו כביר: 2 חולצות קצרות, 2 חולצות ארוכות, 2 מכנסיים ארוכים, 2 מכנסיים קצרים, 4 זוגות גרביים, 4 זוגות תחתונים.

יש לוודא עם מרכז המבקרים של בית הסוהר טרם הביקור אילו חפצים ניתן להכניס. 
ככלל ניתן להכניס לכלא מעשיהו: מכנסיים כהים, חולצה לבנה, 6 זוגות גרביים, 6 זוגות תחתונים, 3 מגבות, 6 גופיות, 2 פיג’מות, 1 טרנינג, 1 מכנסי ספורט, 1 שמיכת צמר יחיד, 1 ציפה לשמיכה, 2 סדינים, שטיחון תפילה, טלית, תשמישי קדושה, טבעת נישואין, 4 ספרי קריאה / לימוד, מסמכים ותמונות.